"פצצת שמן החרדל" בפירות וזרעים של רכפתן מדברי, והשפעתה על שני מיני קוצנים: קוצן זהוב טורף זרעים, לעומת קוצן מצוי המפיץ אותם

מיכל סמוני-בלנק, הפקולטה לביולוגיה בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, קריית הטכניון michal.samuni@gmail.com
עדו יצחקי, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה  izhaki@research.haifa.ac.il
זאב ארד, הפקולטה לביולוגיה בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, קריית הטכניון zarad48@gmail.com
יורם גרשמן, החוג לביולוגיה, מכללת אורנים gerchman@research.haifa.ac.il
תרגם, ערך והביא לדפוס: גידי נאמן, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים ומערכת כלנית gneeman@gmail.com

 מבוסס על המאמרים:


Samuni-Blank M Izhaki  Dearing MD Gerchman Y Trabelcy B Lotan A Karasov WH Arad Z 2012 Intraspecific Directed Deterrence by the Mustard Oil Bomb in a Desert Plant. Current Biology 22: 1218-  1220. DOI 10.1016/j.cub.2012.04.051

Samuni-Blank M Arad Z Dearing MD Gerchman Y Karasov WH Izhaki I 2013 Friend or foe? Dispa
plant–animal interactions of two congeneric rodents. Evolutionary Ecology 27:1069-1080. DOI 10.1007/s10682-013-9655-x

Samuni-Blank M Izhaki I Gerchman Y Dearing MD Karasov WH Trabelcy B et al. (2014) Taste and Physiological Responses to Glucosinolates: Seed Predator versus Seed Disperser. PLoS ONE 9(11): https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0112505

תמונת השער: קוצן מצוי, צילמה מיכל סמוני-בלנק ©


תקציר: מים ומזון הם גורמים מגבילים עבור בעלי חיים במדבר. פירות עסיסיים של צמחים הם נדירים במדבר ולכן מושכים מגוון של בעלי חיים הניזונים מהם. הפירות מכילים סוכרים, שומנים וחלבונים כגמול עבור אוכלי הפירות הניזונים מהם ומפיצים את הזרעים. רכפתן מדברי מכיל בציפה של פירותיו המתוקים ובזרעים, מטבוליטים משניים (גלוקוזינולטים). אלה משמשים להגנה על הצמח, ובעיקר על אברי הרבייה שלו, מפני אוכלי צמחים (הרביוורים). במאמר זה אנו מציגים את היחסים ההדדיים בין שני מכרסמים, לבין רכפתן מדברי החולקים אתו בית גידול משותף, וניזונים מפירותיו. קוצן זהוב הוא טורף זרעים, האוכל את הפירות ובמרבית המקרים, גורס את הזרעים בשיניו. לעומתו, קוצן מצוי אוכל את הפירות, יורק את הזרעים הרחק מצמח האם וכך מפיץ אותם.  בפירות ובזרעים של הרכפתן מצויה 'פצצת שמן החרדל'.  בציפת הפרי נמצא גלוקוזינולט שהוא מר אך אינו רעיל, ובזרעים נמצא האנזים מירוזינאז אשר מפרק את הגלוקוזינטים לחומרים רעילים. קוצן זהוב, אוכל את הפירות ואת הזרעים ולכן חשוף לחומרי הרעל. לעומתו קוצן מצוי אוכל את הפירות ויורק את הזרעים, וכך הוא אינו מושפע מהרעל ומפיץ את זרעי הרכפתן. במאמר אנו מביאים תוצאות של תצפיות בהתנהגות, ושל ניסויים המבהירים את היחסים המורכבים בין שלושת האורגניזמים. לצפייה בסרטון המציג את עיקר התוצאות לחצו על הקישורית.


המשך…

להמשך קריאה"פצצת שמן החרדל" בפירות וזרעים של רכפתן מדברי, והשפעתה על שני מיני קוצנים: קוצן זהוב טורף זרעים, לעומת קוצן מצוי המפיץ אותם

אספסת הדיסקוס Medicago disciformis – צמח חדש לישראל

עוז גולן –  חוג כלנית  golanoz.me@gmail.com

אספסת הדיסקוס Medicago disciformis DC. מתאפיינת בתרמיל מיוחד שבכריכותיו שיכים המכוונים לצד אחד בלבד. מדובר בצמח בעל נוף אפרפר-שעיר השונה ממיני האספסות האחרים בישראל. מין זה מתואר כאן לראשונה כחדש לישראל; הוא  נמצא בשני אתרים בחורש הים-תיכוני בכרמל. בהיותו מין נדיר מאוד הנמצא בגבול תפוצתו העולמית ראוי שיקבל מספר אדום גבוה מאוד ויוכנס לרשימת הצמחים בסכנת הכחדה בישראל.

המשך…

להמשך קריאהאספסת הדיסקוס Medicago disciformis – צמח חדש לישראל

התנחלות צמחי בר וסוקצסיה משנית בכרם גלילי נטוש

גידי נאמן   החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים  gneeman@gmail.com
עדו יצחקי   החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה izhaki@research.haifa.ac.il

מחקר זה מתאר את הסוקצסיה בחלקות שונות של כרם אחד גדול, שננטשו במועדים שונים. התוצאות מתארות את שלבי ההתנחלות של צמחי-בר רב-שנתיים בחלקות הנטושות. המחקר מנתח את הגורמים ובעיקר את תכונות הצמחים המשפיעים על הרכב המינים המתנחלים ומשווה את התוצאות  לתאוריה הקלאסית של הסוקצסיה בשדות נטושים וסוקצסיה בכרמים נטושים במערב הים-התיכון. מאמר זה מתבסס על המאמר:  Ne’eman, G. and Izhaki, I. 1996. Colonization in an abandoned East Mediterranean vineyard. Journal of Vegetation Science 7: 465-472.

המשך…

להמשך קריאההתנחלות צמחי בר וסוקצסיה משנית בכרם גלילי נטוש
הגדרת צמחים פולשים והתייחסות למעמדו של אקליפטוס המקור כפולש אפשרי בישראל
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

הגדרת צמחים פולשים והתייחסות למעמדו של אקליפטוס המקור כפולש אפשרי בישראל

ז'אן-מארק דופור-דרור, אקולוג מתמחה במינים גרים ופולשים ובהדברתם  – jmdd@netvision.net.il

בעקבות כתבתם של ד"ר עודד כהן ושל פרופ' יוסי ריוב בנושא "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת סיכון" מוצגת תגובה המסבירה את הבסיס התיאורטי של הגדרת מין צמח פולש בליווי דוגמאות של צמחים מהעולם ומישראל. ההגדרה כוללת מדדים כמותיים ומקובלת על רוב המומחים בעולם בתחום של אקולוגיה של צמחים פולשים. מוסבר מדוע היא עדיפה על הגדרה תיאורית, ומפורטים בה המרכיבים האקולוגיים הכמותיים של מרחק הפצה, קצב פלישה והתבססות המשמשים להגדרת שלושת השלבים  של התבססות צמחים גרים:  שלב מזדמן, שלב מאוזרח ושלב פולש. ניתנות דוגמאות של צמחים כאלה בחו"ל ובישראל. מעמדו של  אקליפטוס המקור כמין פולש למערכות אקולוגיות טבעיות בישראל נדון ביתר פירוט כדוגמה לצורך ביישום קריטריונים ברורים וכמותיים.
המשך…

להמשך קריאההגדרת צמחים פולשים והתייחסות למעמדו של אקליפטוס המקור כפולש אפשרי בישראל