משאבי כלנית

דלעת-נחש רבת-פרחים – צמח חרמון חדש לצמחיית ישראל

אנו מתארים לראשונה מין דלעת-נחש חדשה לישראל מהר-חרמון – דלעת-נחש רבת-פרחים Bryonia multiflora . זהו מין מטפס עשבוני רב-שנתי בעל פקעת ענקית בעומק האדמה הצומח עם גבעולים ארוכים באביב ופורח בחודש מאי בחגורת היער ההררי בחרמון. זהו מין ויקרי וקרוב לדלעת-הנחש המצויה המחליף אותה בהרים גבוהים של המזרח התיכון מדרום תורכיה ועד הרי הזגרוס במערב פרס. ההבדל העיקרי בין דלעת-נחש מצויה לד.נ. רבת-עלים הוא מספר פרחי נקבה רב בתפרחת וקיום שעירות בלוטית באברי התפרחות של המין החדש.

על פי הספרות המין האנדמי שתואר מהר-הדרוזים בשנת 1953 הוא סינונים, כלומר שייך לדלעת-נחש רבת-עלים.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

נוציץ המדבר התגלה במעלה מכמש; על מיני הנוציץ בלבנט ועל האבולוציה בסוג נוציץ

נוציץ המדבר Pterocephalus pulverulentus, בן-שיח הגדל בהרי המדבר ובחגורת הספר נמצא לאחרונה (10.8.22) בישוב מעלה-מכמש אשר בחבל בנימין מצפון לנחל פרת. זהו צמח נדיר ביותר בישראל הגדל בהרי הסהר-הפורה ומגיע דרומה עד מרכז סיני ודרום ירדן מחד ועד הרי מדבר-סוריה. בדיקה בספרות מעלה כי באזורנו נתון עוד טקסון רב-שנתי של נוציץ, נוציץ ערבי Pterocephalus arabicus אשר ההפרדה בינו לבין נ.המדבר איננה ברורה ואשר פורמלית תואר קודם. על הקשר בין מיני הנוציץ הרב-שנתיים בלבנט מחד, ועל הקשר של נוציץ המדבר עם נוציץ מנוצה ונוציץ עטוף מאידך – במאמר.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

פרופסור דיני (דן) איזיקוביץ ז"ל

דברים לזכרו מאת אמוץ דפני תקציר: פרופסור דן איזיקוביץ (דיני), מחוקרי האבקה והבוטניקה הגדולים בישראל הלך לעולמו (2022-1936). דיני חקר את מנגנוני האבקה של צמחים

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

שיח הצבר המצוי בישראל

למרות שילידי ישראל משולים לצבר המצוי, הצבר הוא מין גר בישראל שהובא ממכסיקו, כנראה עוד במאה השש-עשרה לספירה. במאמר זה אני סוקר עדויות היסטוריות על תפוצתו בישראל, את השימושים השונים בצבר או בחלקיו לצרכי האדם, סוגיות שונות בהלכה היהודית לגבי הצבר, את תולדות הכנימה המהווה סכנה לקיום הצבר בישראל ובעולם ואת המלחמה הביולוגית במזיק.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

"פצצת שמן החרדל" בפירות וזרעים של רכפתן מדברי, והשפעתה על שני מיני קוצנים: קוצן זהוב טורף זרעים, לעומת קוצן מצוי המפיץ אותם

מים ומזון הם גורמים מגבילים עבור בעלי חיים במדבר. פירות עסיסיים של צמחים הם נדירים במדבר ולכן מושכים מגוון של בעלי חיים הניזונים מהם. הפירות מכילים סוכרים, שומנים וחלבונים כגמול עבור אוכלי הפירות הניזונים מהם ומפיצים את הזרעים. רכפתן מדברי מכיל בציפה של פירותיו המתוקים ובזרעים, מטבוליטים משניים (גלוקוזינולטים). אלה משמשים להגנה על הצמח, ובעיקר על אברי הרבייה שלו, מפני אוכלי צמחים (הרביוורים). במאמר זה אנו מציגים את היחסים ההדדיים בין שני מכרסמים, לבין רכפתן מדברי החולקים אתו בית גידול משותף, וניזונים מפירותיו. קוצן זהוב הוא טורף זרעים, האוכל את הפירות ובמרבית המקרים, גורס את הזרעים בשיניו. לעומתו, קוצן מצוי אוכל את הפירות, יורק את הזרעים הרחק מצמח האם וכך מפיץ אותם.  בפירות ובזרעים של הרכפתן מצויה 'פצצת שמן החרדל'.  בציפת הפרי נמצא גלוקוזינולט שהוא מר אך אינו רעיל, ובזרעים נמצא האנזים מירוזינאז אשר מפרק את הגלוקוזינטים לחומרים רעילים. קוצן זהוב, אוכל את הפירות ואת הזרעים ולכן חשוף לחומרי הרעל. לעומתו קוצן מצוי אוכל את הפירות ויורק את הזרעים, וכך הוא אינו מושפע מהרעל ומפיץ את זרעי הרכפתן. במאמר אנו מביאים תוצאות של תצפיות בהתנהגות, ושל ניסויים המבהירים את היחסים המורכבים בין שלושת האורגניזמים.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

צֳרִי מזוהה שוב עם שְׂרָף של לבנה רפואי

מרדכי כסלו, המעבדה לבוטניקה ארכאולוגית, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר-אילן – Mordechai.Kislev@biu.ac.il אמוץ דפני , המכון לאבולוציה ובחוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית באוניברסיטת חיפה – amots.dafni@gmail.com

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

סיכום להשתלמות כלנית לכרמל, דצמבר 2021

חודש דצמבר  הוא החודש מועט הפריחה בישראל; מחד גשמי תחילת השנה עדיין לא הנביטו הרבה מהצמחים ואידך הטמפרטורות הנמוכות מעכבות את הלבלוב והצמיחה של רוב הצמחים בישראל; רק מועטים מצמחי הבר בארצנו מותאמים לצמוח מהר ולפרוח דווקא בשיא החורף, בחודשים דצמבר-ינואר. יוצאת דופן היא קבוצת הגיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) האוגרת מזון באביב הקודם ומותאמת לפריחה דווקא שכל שאר הצמחים "בתרדמה" או בתחילת דרכם. ואכן נראה בסיור בכרמל  מעל 8 מיני גיאופיטים פורחים והנפוצים ביניהם הם – רקפת מצויה, נרקיס מצוי, איריס הסרגל, כרכום חורפי, כרכום חופי וסתוונית היורה.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

רבייה מינית, המאזן האופטימלי בין רביה עצמית לרביה זרה והקשר לעושר מיני צמחים חד-שנתיים

המאמר עוסק בשאלה – מדוע נפוצה בטבע רביה מינית? זאת כאשר התיאוריה הניאו-דרוויניסטית טוענת כי לרביה מינית יש מחיר שלילי של 50%, כלומר כל פרט מפסיד בזמן הרביה המינית מחצית מכשרותו שכן מחצית הגנום של הצאצא מגיע מההורה השני. בספרות מוצעים הסברים שונים ליתרונות האבולוציוניים האפשריים שיש לרביה מינית במיוחד בהקשר לתנאי סביבה הטרוגניים ואי-ודאיים. מודלים אלה מצליחים במידה רבה לאזן בין הנזקים והתועלות של הצורות השונות של רבייה מינית בטבע אך אינם מסבירים את שכיחותה הרבה של רביה עצמית בצמחים.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

סכום השתלמות לחלמוניות מעלה-רחבעם ואלוני שרפאת, נוב.2021

הסתיו השנה (תשפ"ב 2021) היה יבש וחם במיוחד עד כה והיורה מאן להגיע. כתוצאה מכך הצמחים  פורחי הסתיו השנה היו מעטים וקטני פרחים יחסית; האם גורמי סביבה אלה השפיעו גם על פריחת החלמוניות? יצאנו לבדוק זאת באוכלוסית החלמוניות של מעלה-רחבעם. ספרנו בממוצע רק 4 חלמוניות במרובע הקטן (100 מ"ר) ו-169 פרחים לאורך השביל, מספר זעום לעומת 97 ו – 23000 פרחים שהיו באותו מקום דיגום בשנת 2008.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

חלמוניות מעלה רחבעם

אתר החלמוניות הנמצא ליד מעלה-רחבעם והכפר אלדד מדרום מזרח לבית-לחם הוא מהגדולים והמרהיבים באתרי החלמוניות בישראל ומאז שנת 2004 פוקדים אותו מאות מטיילים ועולים לרגל לצפות בפרחים הגדולים הצהובים הפורחים ללא עלים וללא תלות בגשם. הפריחה חלה המחצית השניה של חודש נובמבר כאשר שיא הפריחה חל בממוצע ב- 23.11 כל שנה. עוד על האקולוגיה של החלמונית הגדולה והסיבה מדוע שפעת החלמוניות בו מתמעטת- במאמר לפניכם.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

בן-שרעול אטלסי – צמח גר חדש לישראל

אנו שמחים לכתוב על מציאת מין זר(גר) חדש לישראל, בן-שרעול אטלסי(שם מוצע) Cullen americanum. זהו צמח עשבוני רב-שנתי הקרוב לסוג שרעול, אשר גדל בר בצפון אפריקה אך התפשט כנראה במאתיים שנה האחרונות למערב הים-התיכון ולצפון אמריקה. אנו מציעים לקרוא לו בעברית – בן-שרעול אטלסי ("קולן אמריקאי"). בתוך משפחת הקטניות בן-שרעול שייך לשבט סובטרופי קטן, השרעוליים Psoraleeae הכולל בעיקר שיחים ועשבוניים רב-שנתיים הגדלים באזורים הטרופיים היובשניים בכל חמשת היבשות. לראשונה בישראל אנו מדווחים על מציאת שני שיחים ליד קיבוץ גבע בעמק יזרעאל המזרחי. האם אוכלוסיה זרה זו תתפשט ותהיה לצמח גר נוסף בישראל או תיכחד ?

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

חוחן שונה-קוצים חדש לישראל ועל מיני הסוג חוחן באזור הלבנט

המאמר מדווח על צמח מורכב חדש לארץ אשר עד כה היה ידוע רק מאזור הגלעד בצפון ירדן – חוחן שונה-קוצים  Onopordum anisacanthum. זהו קוץ רב-שנתי בעל שושנת עלים בחורף הפורח באביב בסגול כאשר קוצי התפרחות שלו דוקרניים ביותר ומפושקים בעלי שפה עליונה שטוחה. הצמח נמצא באתרים בודדים בדרום הר-חברון בעיקר ברכס מעון ליד משכנות צאן ומעונות מופרעים. הקושי הרב בהגדרת מיני החוחן באזורנו הביא אותנו להרחיב ולכתוב על כלל הסוג החוחן בישראל תוך הדגשת ההבדלים בין המינים.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »
לוטמית דביקה, 7.5 20 עוספייא, צילום: ח.להב ©

על מיני הסוג לוטמית בישראל

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים –  avi.shmida@gmail.com עוז גולן –  מכללת אפקה וחוג כלנית  –  golanoz.me@gmail.com פתיח: הסוג לוטמית מאופיין

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

העשביה – אוסף הצמחים של האוניברסיטה העברית בירושלים

העשביה – אוסף הצמחים, היא חלק מאוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הממוקם בפקולטה למדעי הטבע בגבעת רם. האוסף בעשביה מכיל כ-1.5 מיליון גיליונות צמחים, ספריה בוטנית עשירה ואיורים בוטניים. הפתקיות המקוריות על גבי גיליונות הצמחים, וכן מסמכים נוספים הקשורים לאוסף, מהווים כעין ארכיון, באמצעותו אפשר ללמוד רבות על חלוצי הבוטניקה ועל תולדות מדע הבוטניקה בארץ ישראל.  ברשימה זו אציג את תפקיד העשביה ושימושיה המדעיים, וכן אסקור את ההיסטוריה של העשביה – כיצד הוקם והתפתח אוסף הצמחים: בייחוד ארחיב על העשביה של  אלכסנדר איג, אשר היוותה את הבסיס הראשוני לאוסף הצמחים, וכן על העשביה מעיזבונו של אהרן אהרנסון.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

פרופיל ביולוגי של הכלנית המצויה Anemone coronaria

אלה חומרים אשר היו בעזבונה של אורה הורוויץ זכרונה לברכה (2017-1920), אשר לא זכתה להשלים כתב-יד כוללני עברי אודות הביולוגיה והתירבות של הכלנית המצויה Anemone coronaria. מאז שנות השישים של המאה הקודמת עבדה אורה על האקולוגיה והגנטיקה של הכלנית המצויה והתרכזה בלימוד הזנים הצבעונים של המין, תפוצתם הגיאוגרפית, הגנטיקה של צבעי העטיף ואסטרטגיות האבקת-רוח והאבקת חרקים בכלניות האדומות לעומת הזנים הלא האדומים. ביחד עם חקלאי מושב זכריה טפחה כבר לפני חמישים שנה זנים תרבותיים צבעוניים של הכלנית ותרמה רבות להפיכתה של הכלנית "לפרח הלאומי של ישראל".

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

כונדרילה סמרנית עשבוני דו או רב-שנתי בעל קרקפות צהובות (ספטמבר 2022)

כונדרילה סמרנית Chondrilla juncea צמח דו או רב-שנתי מהמורכבים המפתח שושנת עלים ממנה מתפתחים מספר ענפים זיפניים בבסיסם, נושאי עלים קטנים מעלי השושנת, שהם פשוטים וזיפים. הפרחים צהובים, לשוניים מסודרים בקרקפות. חמשת האבקנים חבויים בצינור הפרח מבשילים ראשונים. השחלה תחתית עמוד העלי נושא צלקת מפוצלת לשניים. הפרי זרעון נושא ציצית.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

על תפוצת ארנריית הסלעים בהרי יהודה

יהונתן רונס, ישיבת הר-עציון, אלון שבות  –     yonatanroness1@gmail.com יצחק סמיילוביץ,  ישיבת הר-עציון, אלון שבות –   yitzysmilowitz@gmail.com תקציר: ארנריית הסלעים  Arenaria deflexa  היא צמח סדקי סלעים

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

אורן קנרי מתחדש לאחר השרפה הגדולה בהרי-ירושלים

אורן קנרי Pinus canariensis  התחדש לאחר השרפה הגדולה בהרי ירושלים אשר התרחשה באוגוסט שנה שעברה (2021). לעומת שאר מיני האורן של העולם הישן הנשרפים כליל ומתים, זהו המין היחידי המתחדש עם גבעולים ירוקים מהגזע ומהבסיס לאחר שרפות יער. אנו מתעדים בתמונות התחדשות זו באזור עין-הטייסים ובהר-איתן. על הבדלים באסטרטגית ההתחדשות של מיני אורן ואלון בכתבה זו.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

צלף הרמון הוא צ.לבן-עלים הגדל במדבר המזרחי של ירדן

צלף הרמון Capparis ramonensis תואר על ידי אבינועם דנין ז"ל בשנת 2011 כמין עשבוני רב-שנתי (המיקריפטופיט) במשתרע וזוחל על קרקע גבסית מיוחדת ללא כל קשר לבית-גידול סלעי עליו ידועים מיני הצלף בני סקצית "צלף " – Capparis Sec.capparis . צורת-גידולו של צלף הרמון יוצאת דופן ביותר. על כן צדה את זכרוננו אוכלוסיות גדולות של טקסון שרוע של צלף באזור המדבר המזרחי של ירדן, בטיולנו שם בתחילת שנות האלפיים. עיון בספרות ומסע יוצא דופן של חברים תרם תמונות מדהימות של מין צלף שרוע זה; מתברר כי צלף הרמון זהה לצלף לבן-עלים Capparis leucophylla השכיח בבתי גידול מגוונים ממדבר הבזלת בצפון מזרח ירדן ודרומה עד שקע ג'פר במזרח ירדן, כולם במדבר קיצוני של חמדות (רג) ללא קשר לסלעים.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

שרביטן הערבה נמצא במדבר שומרון

בהשתלמות כלנית בבקעה הצפונית וספר שומרון גדל במצוק הגיר הקשה שרביטן אשר התקשינו בהגדרתו. לאחר בדיקות חוזרות ומחקר סיסטמטי התברר לנו כי זהו שרביטן הערבה Ephedra ciliata שיח מדברי וגם מטפס הגדל בישראל בעיקר בערבה הדרומית והיה ידוע צפונה רק מאזור ים-המלח הדרומי. מאפיין את שרביטן הערבה עלים ארוכים מאוד( 21-4 מ"מ) אך אלה מצויים רק בעונה קצרה ביותר. תכונה אופיינית נוספת הם הענפים המלבינים הרכים.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

יפרוק המדבר נמצא ליד בקעות במזרח השומרון

יפרוק המדבר Anabasis articulate הוא צמח של המדבר הקיצוני הגדל בכל מדבר סהרה וערב ועולה צפונה במדבר-יהודה עד אזור יריחו ונחל פרת. אוכלוסיה מבדדת של היתה ידועה מזה שנים למרגלות הר סרטבה. והנה גילה אחד מעמנו את יפרוק המדבר מצפון לנחל תרצה ליד הישוב בקעות בצפון מזרח השומרון. זהו האתר הצפוני ביותר בישראל הידוע לנו כיום.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

לענת המדבר נמצאה סוף-סוף במדבר שומרון

לענת המדבר היא בן-שיח ערבתי השולט באזורים נרחבים במדבר סוריה, הנגב ומדבר-יהודה אך היא חסרה בבתי-הגידול המתאימים במדבר בנימין, ספר-שומרון ודרום הגולן. מאז שנות השבעים מחפשים את לענת המדבר מצפון לנחל פרת, והנה, אחד מעמנו גילה אותה בתחילת שנת 2022 ממזרח לגלגל ובמשך השנה מצא אותה בארבעה אתרים נוספים – הצפוני שבהם בנחל תרצה. על חשיבות התגליות בכתבה זו.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

דבורים אוספות אבקה בכף-אווז – האם הן גם מאביקות?

אנו מדווחים כאן לראשונה על איסוף אינטנסיבי של אבקה בצמחי כף-אווז לבנה  על ידי דבורת-הדבש. מסתבר כי בשיא עונת החורף כאשר הפריחה דלה ביותר  דבורי הדבש נמצאות במצב של מחסור חמור בפרחים המואבקים על ידי בעלי-חיים ועל כן אוספות אבקה גם במיני צמחים מואבקי-רוח דוגמת לחך, יפרוק, לענה, קיקיון ומרקולית. והנה גילינו בשולי נחל שורק בשפלה ביקור אינטנסיבי של דבורי דבש בכף-אווז לבנה, אשר ככל מיני משפחת הסלקיים אשר בדרך כלל איננה מבוקרת כלל על ידי חרקים. יש לחקור ולהוכיח כי ביקורים אלה גורמים להפריה ולהאבקת צמחימ כף-אווז, אך כיוון שפרחי כף-אווז הם דו-מיניים אנו משערים כי ביקורי דבורת הדבש מביאים "מתוך שללא לשמה" גם להאבקת כף-האווז הלבנה.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »
סתוונית הרמון 18.12.21 הר-חספס2 דר.-להר-עריף צילם: אהוד-לבנדר ©

סתוונית הרמון פורחת בהר חספס: האתר הדרומי בעולם !

אנו מדווחים כאן לראשונה על גילוי סתוונית הרמון Colchicum ramonensis בהר חספס בנגב המרכזי. זוהי מין סתוונית האנדמית לישראל ואשר הייתה ידועה עד כה רק מהר-הנגב הגבוה ומהמצלעות הדרומיות של מכתש רמון. זהו האתר הדרומי ביותר בישראל ובעולם. סתוונית הרמון היא צמח גיאופיט מקבוצה מיוחדת של סתווניות הגדלות בספר המדבר אשר פרחיה מצוידים בכוסיות צוף מצוייצות המונעות מהנמלים לשדוד  את הצוף המופרש בבסיס הפרח.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

מיהו "היורה" ופריחת סתוונית היורה

בארצנו אין הגדרה ברורה "מיהו היורה", היינו איזה הוא פרק הגשם עליו נכריז כגשם המשמעותי הראשון אשר פתח את תקופת הגשמים של השנה. אנו דורשים מפרק גשם זה שיהיה מספיק "עבה"(בעל כמות גשם מעל 5 מ"מ) ובעל השתרעות גיאוגרפית מספיק רחבה כדי שיוכרז כ"יורה של השנה" בחבל הים-תיכוני. אנו מציעים כי פריחה נרחבת של סתוונית היורה Colchicum stevenii בעלת השתרעות מרחבית גדולה היא מדד "פרוקסי" טוב לזיהוי והגדרת גשם היורה.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

מיזם להנצחת סתוונית טוביה על קברו של טוביה קושניר

מתואר בזאת מיזם להנצחת טוביה קושניר באמצעות הצבת פסלון של צמח סתוונית טוביה על קברו. טוביה היה  מדען מבטיח, מחללי מחלקת הל"ה אשר חייו נגדעו באיבם. סתוונית טוביה Colchicum tuviae , אותה גילה טוביה לראשונה למדע ליד הרודיון הינה אחד הסמלים המזוהים ביותר עם מורשתו.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

שרכרך ריחני קם לתחיה יום לאחר הגשם

השרכים ידועים בעיקר כצמחי צל הגדלים באזורים לחים וגשומים של יערות ממוזגים וטרופיים. אך יש גם שרכים הגדלים בתנאי קיצון של מדבר וסלעים אלפיניים. אלה הם בעלי התאמה מיוחדת המאפשרת להם להתקיים במשך תקופת ארוכה כ"צמח יבש ומת" ולהתחדש בבת אחת ולהוריק יום יומיים לאחר הגשם. דוגמא לכך ראינו באתר החלמוניות במאלה-רחבעם בתאריך 22.11.2021 כאשר שרכרך ריחני  Cheilanthes pteridioides היה ירוק עלים כבר יומיים לאחר הגשם הגדול. איך הצמח מתחדש כה מהר ?

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

אלון מוסא עלמי, אלון סת-בדריה ופולחן מורידי הגשם

"אלון מוסא עלמי" השוכן בדרום ירושלים ניצב בסכנת כליה. בעקבות מספר שרפות, רוב גזעי העץ שרופים ומתים ונשאר רק ענף אמירי אחד בעל עלווה מוריקה. בסמוך לו ניצב "אלון סת(גברת) בדריה", גם הוא אלון מצוי קדוש אשר שומר עדיין על חיוניותו. על הקשר בין שני אלונים קשישים אלה  ומסורת פולחן הורדת גשמים בעת בצורת – בכתבה זו.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

סתוונית סיני פורחת במרומי דרום סיני

סתוונית סיני פורחת עתה במרומי ההר-הגבוה בדרום סיני.  האוכלוסיה פורחת השנה ללא עלים, אות לכך שעדיין לא היה גשם בסתיו תשפ"ב. סת.סיני קרובה לסתוונית טוביה אך האבקנים שלה צהובים ומספר שיני כוסית הצוף קטן. מין זה אנדמי להרי דרום סיני ולג'בל גללה במצרים. ניתן לראות בו שריד בוטני של קבוצת סתוונית טוביה שהגיע בתקופה לחה וקרה דרומה עד סיני והמדבר המזרחי במצרים ושרד ,עם ההתייבשות בהולוקן בהרים גבוהים.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

חנוכיה מפרחי אחילוף החורן

כתב וצילם: אבנר אברהם , חוג כלנית – avner107@gmail.com הביא לדפוס: אבי שמידע פרסום: 29.11.2021 ———————- פתיח:  לקראת חג חנוכה אנו מציעים יצירת תמונת חנוכיה

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

סתוונית היורה לעומת סתוונית ירושלים

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים  –  avi.shmida@gmail.com יאיר וינר, חוג כלנית –  yair.viner@gmail.com תמונת השער: סתוונית ירושלים,

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

אתר הדרומי בישראל של סתוונית הרמון

שמעון כהן,  סייר אוהב טבע ישראל וחבר חוג כלנית – kohenshimon@gmail.com אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים –   

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

סומקן המשי פורח במרומי החרמון

צביקה מינצר, חוג כלנית – zvimr@yahoo.com אבי שמידע, חוג כלנית –    avi.shmida@gmail.com התצפית: 16.5.2021 פורסם:    21.5.2021 ——————— פתיח: סומקן המשי Onosma sericea הוא בן-שיח במוכר

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »

בוצין הארזים הוא בוצין דמשקאי – איך קובעים אם שני טקסונים הם מין ביולוגי אחד ?

האם בחרמון ובצפון הגולן גדלים בכפיפה שני מינים שונים של בוצין- בוצין דמשקאי Verbascum damascenum ובוצין הארזים Verbascum cederti ? ננסה לענות על שאלה זו בעזרת מחקר שדה על השונות בתכונת צבע האבקנים בפרחי הבוצין וסכום הספרות הסיסטמטית. ננסה לשכנע את הקורא כי בטבע גדל רק טקסון אחד – בוצין דמשקאי ומתוך הפלפול הטקסונומי נלמד להקיש גם על תהליכי האבולוציה וארגון השונות המרחבית של תכונות מינים ביולוגיים. לטקסון "בוצין הארזים" מגיע מעמד של תת-מין, היינו בוצין דמשקאי ת.מ. הארזים.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »
מישויה פעמונית, צילמה: ג. משה ©

פרח המישויה ודבורת-העץ: מבנה מופלא אשר אינו מותאם למאביקים הנוכחיים

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com ליאור אורקין, עוזר מחקר(בעבר) המרכז לרציונליות –  liorkin2000@gmail.com צילמה: גלית משה,

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »
מררית מצויה, עין-הנציב 22.3.10, צילם: א. שפירא ©

מררית לעומת קיטה – חלוקת נישה בשעות היום

בעוד מררית מצויה פורחת עתה כל בוקר משעה 5.30 ועד 8.30 הרי קיטה רותמית, הגדלה בצידי הכבישים באותו בית גידול, פורחת משעה 9.00 ועד הצהריים. קיטה רותמית ומררית מצויה מהוות דוגמא ל"גילדה אקולוגית",   קבוצה פונקציונלית שיש לה מאביקים דומים ותכונות ביולוגיות דומות. מה משמעות "נישה אקולוגית" ואיך הטבע בונה את המגוון העשיר של המינים הביולוגיים מבלי "יד מכוונת"?. בצמחים וחיות חלוקת הנישות בין מינים קרובים חלה בין בתי-גידול שונים או אותו בית גידול באזורים גיאוגרפיים צמודים אך לפנינו כאן דוגמא נדירה של חלוקת הנישה בשעות שונות של היום.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »
חבלבל זיתני,26.4.21, עמשא-קריות, צילם ב.לנגפורד ©

חבלבל זיתני פורח ב"כתמי שלהבת" במעלה קריות

במעלה קריות העולה מבקעת ערד לרכס מעון צובע עתה (26.4.21) את המדרונות בורוד עז הפריחה של חבלבל זיתני Convolvulus oleifolius. זהו בן-שיח בצורת חצי-כדור תת-קוצני , בעל עלים מכסיפים וגבעולים דוקרניים. הצמח גדל בישראל רק ברכס מעון אשר בדרום יהודה ובהרי הנגב הצפוני עד בורות לוץ. יתכן והגדרת המין ברכס מעון מוטעית ולפנינו מין אנדמי חדש לישראל הקרוב לחבלבל הלבנון. מיקום המדרון הפורח סומן באתר עמוד ענן ב"גבעת החבלבל". אנא, אל תהססו וסעו לחזות בכתמי הפריחה הורודה.

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »
לוטמית המטאטא, 19.6.18, כרמל, צילם עוז גולן ©

לוטמית המטאטא – מין חדש לישראל

עוז גולן –  מכללת אפקה וחוג כלנית  –  golanoz.me@gmail.com אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים –  avi.shmida@gmail.com צילום: עוז גולן, נוגן

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »
לוטמית חלקה, 4.5.20 ר.נמרוד, צילם עוז גולן ©

לוטמית חלקה – מין חדש לישראל

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com עוז גולן –  מכללת אפקה וחוג כלנית – golanoz.me@gmail.com צילמו: עוז גולן, דני

Print Friendly, PDF & Email
קרא עוד »
Print Friendly, PDF & Email

הרשמה לכלנית