קטגוריה: שיחים ועצים

סיכום ויזואלי להשתלמות כלנית בחרמון, 6.5.2025

אמנם התכוונו לטייל בחמשת תחנות אך רצה "הגורל" שבצענו רק שלוש תחנות ורוח הקודש לטפה אותנו במזל ואהבת טבע ביום המקסים הזה; גם שמיים צחורים, גם מזג אוויר קריר, גם חוסר מטיילים בחרמון וכתוצאה מכך עלינו וירדנו ב"צ'יק-צ'ק" והעיקר – "אהבת חיילנו היקרים שדאגו לפנות אותנו במועד מדולינת הגלגל ברכבל עליון ועל ידי כך אפשרו לנו שיטוט ולימוד מעמיק בתחנת היער ההררי שם ירדנו מרום של 1703 מטר מכביש רכס יפעת לתחתית עמק מן ברום 1425 מטר תוך חציית "גונגל הקדדים", סבך האחירותם ועצירה קלה בדולינת הזלוע שם התמזלנו לראות בפריחת כלך החרמון – הוא הפרט היחידי הגדל השנה בחרמון הישראלי. וברכות למרס שמאלי שעצרה אותנו במצוק הסומקן החרמוני ולכל חברנו שמצאו את הצמחים הכי נדירים ברכס נמרוד על אף שנת הבצורת: זכריני זקוף-עוקצים, אלמוות שיכני, שמשונית הטיפין ועוד.

קרא עוד »

מבוא להשתלמות כלנית בחרמון, 6.5.2025

השתלמות חוג כלנית לחרמון תערך בתאריך 6.5.25. לקראת ההשתלמות אנו מפרסמים הקדמה המסכמת מבוא לכל תחנה בה נבקר בסיור וכן הקדמות לנושאים כללים בהם נדון. נדגיש את השנה השחונה הקיצונית אותה חווינו השנה בכל הארץ ובמיוחד בנגב ובצפון-מזרח ארצנו כולל החרמון; כמות המשקעים השנתית הגיעה ל43% או פחות ממוצע הרב-שנתי וזאת ניכר בכל הצמחים החד-שנתיים אשר גובהם הגיע לפחות משני-שליש של גובהם הממוצע (מחצית ופחות בסביון אביבי, קחוון שניר ועוד). מאידך שגשגו מעט צמחים רב-שנתיים , במיוחד גיאופיטים כמו בן-חצב יקינטוני ועריר הלבנון אשר  אגרו מזון ומים בשנה הברוכה הקודמת (בגליל-עליון ירד120% גשם לעומת הממוצע הר-שנתי).

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית לפרוזדור ירושלים (8.4.2025)

השתלמות האביב בתאריך 8.4.2025 הוקדשה ללימוד צמחיית אזור ירושלים.  ההשתלמות נערכה בשיא הפריחה האביבית בהרי ירושלים ברום 700 מטר כאשר שני חמסינים פגעו בפריחה. זהו הזמן שבו קיים השיא של מספר מיני הצמחים הפורחים (עת אפשר להגדיר גם את מיני הדגנים) כאשר שלושה שבועות  לפני כן, (אמצע חודש מרץ) היה זה השיא של מרבדי הפריחה עת נראו כתמי פריחה ענקיים בצבע צהוב, ורוד וכחול ברחבי החבל הים תיכוני.  תחנות ההשתלמות ממוקמות רובן באזור החורש הים תיכוני של פרוזדור ירושלים ורק אחת ממוקמת בשפלה בין לכיש לקריית-גת.

קרא עוד »

עץ המיש הקדוש ליד מר-אליאס הושמד בשנת 2024

עץ מיש דרומי קדוש שכן על דרך הראשית לבית-לחם בצד מטע הזיתים של מנזר מר-אליאס בדרום ירושלים. עירית ירושלים בנתה סביבו מעקה אבן מיוחד בשולי צומת חומת מגן וצליינים וחובבי טבע רבים בקרו אותו לאורך הדורות. והנה בסתיו 2024 נבנה במקום אתר של מנהלת פיתוח גבעת המטוס וב"מחי יד" יותר מדויק במחי טרקטור ענק, הושמד המיש הקשיש ואיננו עוד.

קרא עוד »

פתילת-המדבר הגדולה – עץ השדים, העץ המקולל

פתילת-המדבר הגדולה  Calotropis procera הינו עץ/שיח תרמופילי אופייני למדבר ומותאם לתנאי החום והיובש באמצעות מנגנונים מיוחדים.  כל חלקיו רעילים, ועם זאת הוא שימושי למטרות מרפא, השונים ממקום למקום, בנוסף לשימושים כלליים. משמותיו בשפות השונות ומשמותיו הרבים בשפה הערבית אפשר ללמוד על סגולותיו, מאפייניו ושימושיו. בגלל תכונותיו המיוחדות נרקמו סביבו אגדות, פתגמים וסיפורים.

קרא עוד »

קיימות היער בישראל

המאמר מנסה להסביר לקהל הקוראים את המקור וההקשרים של המילה קיימות, שנוצרה בתחום המקצועי של היערנות האירופאית במאה ה-17, על מנת לשנות את דרכי החשיבה והביצוע ולאפשר אספקת עץ לכל הצרכים האפשריים, מבלי לפגוע אנושות ביער על-ידי כריתה חסרת אחריות, שגרמה נזקים עצומים לטבע ולבסוף גם לאזרחים. זאת היות ועתה בשיח היום יומי כולם משתמשים במילה זו ללא כל קשר עם הכוונה המקורית. המאמר מנסה להסביר את ההקשרים להיווצרות המילה  ואת  הכוונות. המאמר מתייחס ליער וליערנות הישראלית  ויחסה למשמעויות  הקשורות בתוכן   הפילוסופי של  המילה קיימות.

קרא עוד »

מפנים וחברות הצמחים בהר התבור

המאמר מתאר את חברות הצמחים בארבעת המפנים בהר התבור סמוך לפסגתו. במערב ובצפון נמצא חורש של אלון מצוי, במזרח יער פארק של אלון התבור ובדרום בתה של סירה קוצנית עם מעט חרוב מצוי ואלת המסטיק. ההבדל בזווית הפגיעה של קרני השמש מסביר היטב את ההבדל בין חברות הצמחים בדרום ובצפון, אולם לא את ההבדל בין המזרח למערב. לעומת זאת, המפנה המזרחי חשוף לקרינה רבה בשעות הבוקר ולכן הוא מתייבש מהר יותר מהמפנה המערבי המוצל בשעות הבוקר המוקדמות. אנו מציעים כאן לראשונה, כי זה הגורם העיקרי להבדל בחברות הצמחים. לסיום אנו דנים בשתי תאוריות המסבירות את הגורמים להתקבצות של מיני צמחים ליצירת חברות.

קרא עוד »

קרקש קיליקי גדל בנחל אדמי בגליל המזרחי

בטיול שערכתי באזור בקעת יבנאל צדו את עיני בנחל אדמי שיחים אשר לא הכרתי את שמם מרחוק. התקרבתי למקום ומצאתי עשרות פרטים של שיחי קרקש . צילמתי את הפרחים והובהר לי בהגדרה שככל הנראה הם צמחי קרקש קיליקי הגדל במרומי החרמון. מדדתי את הפרחים. אורך הפרח 20-22 מ"מ, אורך המפרש 15 מ"מ ורוחבו 20 מ"מ. אולם מתברר שתכונה נוספת חשובה המפרידה בין קרקש קיליקי לקרקש צהוב (המין המדברי שגדל בנגב ובגינות מנזרים בירושלים ובגליל)…

קרא עוד »

קיימות היער בישראל

המאמר מנסה להסביר לקהל הקוראים את המקור וההקשרים של המילה קיימות, שנוצרה בתחום המקצועי של היערנות האירופאית במאה ה-17, על מנת לשנות את דרכי החשיבה

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית