פתילת-המדבר הגדולה – עץ השדים, העץ המקולל
ראדי עומר, מורה דרך, מדריך ומרצה בנושא שימושי הצמחים לתועלת האדם – rade_omar@hotmail.com הביא לדפוס: אבי
ראדי עומר, מורה דרך, מדריך ומרצה בנושא שימושי הצמחים לתועלת האדם – rade_omar@hotmail.com הביא לדפוס: אבי
אורי רוזנברג – agron@netvision.net.il טקסטים מן העת העתיקה, עדויות של נוסעים וחוקרים מן העת החדשה,
עצי השקמה בישראל ובאגן הים התיכון אינם מייצרים זרעים בפגות ומתרבים רק מייחורים הניטעים בידי אדם. בפגות השקמה חיה הצרעה הסימביונטית Sycophaga sycomori החודרת אליהן ויוצרת עפצים בפרחים הנקביים ללא האבקה. מבנה הפגה ושלבי מהלכי החיים של הפגה והצרעה מתוארים במאמר ומסבירים את התופעה. באפריקה חיה בשיתוף עם פגות השקמה הצרעה Ceratosolen arabicus המאביקה את הפרחים ומביאה שם ליצירת זרעים. צרעה זו לא חיה בישראל ובארצות אגן הים התיכון.
השושן נזכר 17 פעמים במקרא. במקורות שונים מקובל לזהותו עם ה- Lilium. לדעתנו, על יסוד ניתוח המקורות היהודיים וממצאים ארכיאולוגיים, יש לזהותו עם ה- Iris. מוצע על כן לכנות את קבוצת ה- Oncocyclus בשם "איריסי השושן".
בעקבות מאמרו של גדי פולק בכלנית "שימוש בצמחי בר של החורש והבתה למאכל, למשקה וכתבלין – כשירות מערכת אקולוגית לרווחת האדם", ברצוני להציג, במסגרת המדור "חלון אל העבר" מקור שעל פיו אפשר לקבל מידע על צמחי הבר העיקריים אשר מהם הפיקו התושבים היהודים בארץ ישראל תועלת, בשנות העשרים של המאה הקודמת. וכמו תמיד כאשר עוסקים בטקסטים ישנים, מלבד המידע הבוטני עולות ממנו גם תובנות תרבותיות-לשוניות והיסטוריות מעניינות.