הצומח של הר-סדום

הצומח של הר-סדום ושפך נחל לוט-חימר מתואר בפרוטרוט זו הפעם הראשונה. זהו צומח מדברי קיצוני הגדל בכיסוי כמעט אפסי (0.2% כיסוי מכלל פני השטח), רובו צומח קונטרקטילי ורק במצלעות הצפוניות של חוטם סדום נמצא צומח פזור בשליטת ערטל מדברי ושמשון ליפי. הצמחים השכיחים ביותר הם בני שיח של המדבר התרמופילי – חמדת השיח, יפרוק זיפני, מלחית מבאישה ומ.קשקשנית. בחודשי החורף (דצמבר-מרץ), לאחר גשם גדול בעובי מעל 11 מ"מ נובטים ופורחים צמחים חד-שנתיים של המדבר הקיצוני, השכיחים בהם: גרגרנית כוכבנית, לחך סגלגל, טוריים מדבריים וחלמית קטנת-פרחים.

להמשך קריאההצומח של הר-סדום

חרולית לבנבנה, Tyrimnus leucographus – צמח חדש לישראל

חרולית לבנבנה Tyrimnus leucographus נמצאה והוגדרה לאחרונה ברכס נפתלי (צפון-מזרח הגליל העליון) כמין חדש לישראל. חרולית לבנבנה היא מין חד-שנתי, יחיד בסוג, וקרובה לסוג קרדה. תפוצתה בעולם היא באגן הים- התיכון.

להמשך קריאהחרולית לבנבנה, Tyrimnus leucographus – צמח חדש לישראל

סיכום ויזואלי להשתלמות כלנית בחרמון, 6.5.2025

אמנם התכוונו לטייל בחמשת תחנות אך רצה "הגורל" שבצענו רק שלוש תחנות ורוח הקודש לטפה אותנו במזל ואהבת טבע ביום המקסים הזה; גם שמיים צחורים, גם מזג אוויר קריר, גם חוסר מטיילים בחרמון וכתוצאה מכך עלינו וירדנו ב"צ'יק-צ'ק" והעיקר - "אהבת חיילנו היקרים שדאגו לפנות אותנו במועד מדולינת הגלגל ברכבל עליון ועל ידי כך אפשרו לנו שיטוט ולימוד מעמיק בתחנת היער ההררי שם ירדנו מרום של 1703 מטר מכביש רכס יפעת לתחתית עמק מן ברום 1425 מטר תוך חציית "גונגל הקדדים", סבך האחירותם ועצירה קלה בדולינת הזלוע שם התמזלנו לראות בפריחת כלך החרמון - הוא הפרט היחידי הגדל השנה בחרמון הישראלי. וברכות למרס שמאלי שעצרה אותנו במצוק הסומקן החרמוני ולכל חברנו שמצאו את הצמחים הכי נדירים ברכס נמרוד על אף שנת הבצורת: זכריני זקוף-עוקצים, אלמוות שיכני, שמשונית הטיפין ועוד.

להמשך קריאהסיכום ויזואלי להשתלמות כלנית בחרמון, 6.5.2025

מבוא להשתלמות כלנית בחרמון, 6.5.2025

השתלמות חוג כלנית לחרמון תערך בתאריך 6.5.25. לקראת ההשתלמות אנו מפרסמים הקדמה המסכמת מבוא לכל תחנה בה נבקר בסיור וכן הקדמות לנושאים כללים בהם נדון. נדגיש את השנה השחונה הקיצונית אותה חווינו השנה בכל הארץ ובמיוחד בנגב ובצפון-מזרח ארצנו כולל החרמון; כמות המשקעים השנתית הגיעה ל43% או פחות ממוצע הרב-שנתי וזאת ניכר בכל הצמחים החד-שנתיים אשר גובהם הגיע לפחות משני-שליש של גובהם הממוצע (מחצית ופחות בסביון אביבי, קחוון שניר ועוד). מאידך שגשגו מעט צמחים רב-שנתיים , במיוחד גיאופיטים כמו בן-חצב יקינטוני ועריר הלבנון אשר  אגרו מזון ומים בשנה הברוכה הקודמת (בגליל-עליון ירד120% גשם לעומת הממוצע הר-שנתי).

להמשך קריאהמבוא להשתלמות כלנית בחרמון, 6.5.2025

השתלמות כלנית בחרמון 3-4.6.2015

בשנה זו בראשית יוני, הצמחייה עדיין ירוקה בצפון הגולן ובמרגלות החרמון בעיקר הודות לדגניים רב-שנתיים.  בחרמון ההררי עתה סוף הפריחה ובחרמון הגבוה מעל 1900 מ' הפריחה במועד ההשתלמות - בשיאה.  שנה זו היתה יוצאת דופן בכמויות הגשם והפיזור הטוב של הגשמים הביא ברוב אזורי הארץ לשיא של פריחה אביבי מתמשך עד סוף חודש אפריל. פרק הגשם הגדול של 16-11 באפריל תרם להמשכת הפריחה האביבית עד סוף אפריל ובמעונות הגבוהים הגשמים המשיכו גם  לתוך מאי. לעומת זאת, צבעה של הצמחייה בחבל הים-תיכוני הנמוך ובחגורת הספר בעונה זו כבר מצהיב הודות לחד-שנתיים אשר השנה הגיעו לגובה 80-40 ס"מ ( כמעט של פי 1.5 לעומת שנה רגילה!).

להמשך קריאההשתלמות כלנית בחרמון 3-4.6.2015

סיכום השתלמות כלנית לפרוזדור ירושלים (8.4.2025)

השתלמות האביב בתאריך 8.4.2025 הוקדשה ללימוד צמחיית אזור ירושלים.  ההשתלמות נערכה בשיא הפריחה האביבית בהרי ירושלים ברום 700 מטר כאשר שני חמסינים פגעו בפריחה. זהו הזמן שבו קיים השיא של מספר מיני הצמחים הפורחים (עת אפשר להגדיר גם את מיני הדגנים) כאשר שלושה שבועות  לפני כן, (אמצע חודש מרץ) היה זה השיא של מרבדי הפריחה עת נראו כתמי פריחה ענקיים בצבע צהוב, ורוד וכחול ברחבי החבל הים תיכוני.  תחנות ההשתלמות ממוקמות רובן באזור החורש הים תיכוני של פרוזדור ירושלים ורק אחת ממוקמת בשפלה בין לכיש לקריית-גת.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית לפרוזדור ירושלים (8.4.2025)

מבוא להשתלמות כלנית בגליל העליון המזרחי – 3.4.2025

הננו מפרסמים פעם ראשונה "מבוא להשתלמות כלנית" כדי לאפשר לחברנו חובבי הטבע לקרוא חומר טרם היציאה להשתלמות. המבוא כולל הקדמה אודות הגיאוגרפיה, הגיאולוגיה,ההסטוריה וקצת על הצמחים והצומח של התחנות בהן נבקר וכן סקירה כללית על אזור הגליל-העליון המזרחי - מחוז מטרתנו בהשתלמות זו. אנו בשיא האביב ו"הכל פורח "ומעניין, בכל תחנה נמצא הגליל מעל 100 מיני צמחים שונים ואין זמן ביום אחד להכיל את מגוון הצמחיה וסיפורי הביולוגיה הקשורים אליה. על כן התמקדנו בשש תחנות מאפיינות וגם אפשריות לגישה: יער בירייה, נחל דישון, יפתח, הר-אביבים, נחל אביב-עליון ותחנת חיטת-הבר מול כחל.

להמשך קריאהמבוא להשתלמות כלנית בגליל העליון המזרחי – 3.4.2025

צמח דו-פרק חופי: מודל לחקר מנגנוני עמידות למלח כצמח מלחה וכבעל פוטנציאל לגידול בחקלאות מליחה בת-קיימא בהקשר לשינויי האקלים.

דו-פרק חופי Cakile maritima הוא צמח מלחה חד-שנתי בשרני ממשפחת המצליבים, הנפוץ ברחבי העולם וגדל בעיקר לאורך חופי הים. צמיחתו מיטבית בתנאי מליחות מתונה (100 מילימולר  NaCl),כפי שנמדד על פי ייצור הביומסה והזרעים. ריכוזי מלח גבוהים יותר, עד 500 מילימולר  NaCl, משפיעים באופן ניכר על צמיחתו אך אינם פוגעים בשרידותו. דו-פרק חופי מצמצם את נזקי רעילות הנתרן באמצעות מגוון אסטרטגיות, בהן התאמות מבניות ופיזיולוגיות, ויסות מעבר ואיזון יונים, סינתזת אוסמוליטים והפעלה של מנגנוני נוגדי חמצון. סינתזת אוסמוליטים (מתייחסת לייצור מולקולות קטנות בתאי הצמח, המסייעות בשמירה על מאזן המים והיונים בתנאי עקה אוסמוטית, כגון מליחות גבוהה. אוסמוליטים, כגון פרולין, בטאין וסוכרים מסוימים, פועלים כחומרים מייצבים המגנים על חלבונים ומבנים תוך-תאיים, שומרים על לחות התא ומפחיתים את הנזק הנגרם ממלחים. הודות ליכולתו לייצר תרכובות משניים בעלי ערך רפואי ותזונתי, וכן בשל תכולת השמן הגבוהה בזרעיו, דו-פרק חופי מהווה מועמד מבטיח לגידול מסחרי פוטנציאלי במסגרת חקלאות מליחה בת-קיימא. בסקירה זו, אנו מדגישים את חשיבותו של דו-פרק חופי כמודל לחקר מנגנוני עמידות למלח וכגידול חקלאי בר-קיימא לנוכח המלחת הקרקעות ושינויי האקלים, ולפיתוח אסטרטגיות לחקלאות בת-קיימא. מליחות הקרקע והמים הולכת ומחריפה, הן בהיקף השטחים החקלאיים הנפגעים והן בחומרת הפגיעה ביבולים. רוב מיני הצמחים עמידים למליחות נמוכה או מתונה לכל היותר. עם זאת, חלק קטן מאוד (<1%) ממיני הצמחים, המכונים צמחי מלחה (Halophytes), מסוגלים לשרוד ולהשלים את מחזור חייהם בבתי גידול טבעיים שבהם רמת המליחות מגיעה ל-200 מילימולר נתרן כלורי (NaCl) או יותר.

להמשך קריאהצמח דו-פרק חופי: מודל לחקר מנגנוני עמידות למלח כצמח מלחה וכבעל פוטנציאל לגידול בחקלאות מליחה בת-קיימא בהקשר לשינויי האקלים.

צמחי המדבר בחיי הבדווים

אנו מפרסמים את חיבוריו הבוטניים של יצחק ביילי אשר פורסמו במקור בשנת 1974 במדרשת שדה-בוקר מטעם בי"ס שדה בוקר בתוך חוברת אותה ערך ד"ר ביילי. במאמר זה מפורסמים כל החלקים הבוטניים מתוך החוברת - "רשימות בנושא הבדווים (5): פרקים בתרבות ובפולקלור של הבדווים בסיני ובנגב". ד"ר יצחק גלזר ביילי, מחוקרי הבדווים הנודעים בעולמינו, נפטר בירושלים בתחילת חודש ינואר 2025. לפני פטירתו הוא נתן את הסכמתו ועודד אותנו לפרסם בשנית את הכתבים הבוטניים מתוך החוברת.

להמשך קריאהצמחי המדבר בחיי הבדווים

געדת הסלעים נמצאה צומחת בתוך מערה במצוקי נחל מכמש

געדת הסלעים נמצאה צומחת במערכת של מערות רדודות במצוקי נחל מכמש. נמוך ומזרחית למעונות בהם היא הייתה ידועה עד כה. געדת הסלעים גדלה שם בקטע מצוקי של  גיר מתצורת שבטה ויוצרת מקבץ צפוף של כ-108 צמחים. האתר קיבל את השם מערת הגעדה- MV10 המערה שמשתרעת על שטח של 32 מ"ר. הצמחים נמצאו באזורי הכניסה למערה ובאזור הדמדומים. זהו תיעוד מיוחד אשר רומז לתנאים האקלימיים בהם מין זה משגשג, אשר נותרו באזורי המצוקים של ספר המדבר ; מערכת המערות שהוצגה לעיל משמרת באופן מיטיב תנאים אלה.

להמשך קריאהגעדת הסלעים נמצאה צומחת בתוך מערה במצוקי נחל מכמש