כתיבה: אבי שמידע
צילום: אבי בן-סידי
תאריך תצפית: 15.09.20
תאריך פרסום: 22.09.23
הרשמה לכלנית
חדשות ומציאות
כתיבה: רענן דונוביץ ואבי שמידע
מאמרים
אנו מדווחים לראשונה על הופעתו של קליסטמון הנצרים Callistemon viminalis כמין גר (זר) בישראל ויש סכנה שייהפך למין פולש. מאז 2006 מוכרים לנו פרטים של הסוג קליסטמון בשטחים טבעיים בישראל, רובם ככולם בזיקה למקורות מים. נכון ליולי 2023, קליסטמון הנצרים מוכר מ-35 נקודות בישראל רובן מרוכזות במעונות נמוכים בצמידות מיידית למקור מים על פני השטח. ניתן להגדיר את קליסטמון הנצרים כיום כמין "מאוזרח" בישראל אשר ברח מהגינות וקיים למעלה מ-15 שנים באתרים טבעיים בישראל, וככל הנראה אוכלוסיותיו נמצאות בתהליך התפשטות.
השתלמות כלנית לגוש-עציון ודרום יהודה נערכה בתאריך 4.4.2022, בתחילת של גל חום אביבי אשר בא מיד אחרי חודשיים של תקופה קרה וגשומה אשר לא זכורה לכותבי שורות אלה מאז שנות השישים של המאה הקודמת! כתוצאה מהחורף הקר במיוחד ראינו איחור של 5-8 שבועות בהופעת גלי הפריחה בחבל הים-תיכוני , לדוגמא כלניות, רקפות, ציפורנית מצרית, ורוניקה סורית, עירית גדולה, סירה קוצנית, חיננית הבתה וכתמה עבת-שורשים עדיין פרחו. מאדיך רשמנו את תחילת פריחתם של האגס הסורי, עוזרר קוצני, וקטלב מצוי כאשר האלון המצוי היה עדיין ב"תרדמת ניצנים חורפית". גל החום הקיצוני ש"נפל עלינו" בין סוף חודש מרץ לתחילת אפריל, הזניק את הצמחיה החד-שנתית למרבדי פריחה צבעוניים מרהיבים ואנו השתכרנו מריחות הפרחים ולמדנו את הסיסטמטיקה של שצמחי הבר של ארצנו. במיוחד הרשימו מרבדי המצליבים, הגרניים, השושנתיים והמורכבים בעלי יכולת צמיחה בטמפרטורות נמוכות יחסית. מעניין כי יחסית להשתלמויות קודמות באזור יהודה מצאנו הפעם מעט מאוד מינים נדירים ואנדמיים.
הסוג כלך 170 מינים (220 ויקיפדיה) ומאופיין בעמודי תפרחת "ענקיים" נישאים זקוף על גבעול חלול בעלי תפרחות סוכך שופעות. הצמח המת מתקשה ונשאר זקוף ובולט. מחקרים סיסטמטיים שפורסמו לאחרונה מאפשרים לנו לראות באור חדש את מיני הכלך בישראל, לחקור על קשריהם עם קבוצות הכלך השונות בעולם וללמוד על הביוגיאוגרפיה והאבולוציה שלהם.
ברשימה זו נעסוק בהיבטים הקשורים בתכונות עמודי הפריחה של החצב המצוי , שפעת הפריחה וחיזוי טיבה של עונת הגשמים הקרובה – כפי שהם משתקפים בשמותיו הערביים של החצב בארץ. זאת, לאור הספרות וכמחווה לדבריו של מאיר שלו על פריחת החצב וחיזוי הגשמים.
מתוארים במאמר שני מינים של סוג הצמח זנבן הגדלים בישראל רק בחגורה ההררית בחרמון – זנבן שנוי-פירות וזנבן היערות. אלה הם צמחים רב-שנתיים עשבוניים הגדלים בחלקים הגשומים של מרכז אירופה וארצות הים-התיכון. בחרמון, מצוק נמנמן ויער אלון הלבנון למרגלותיו מהווים אתר "לוקוס טרמינוס דרומי" של שני המינים הללו.
פתילת-המדבר הגדולה Calotropis procera הינו עץ/שיח תרמופילי אופייני למדבר ומותאם לתנאי החום והיובש באמצעות מנגנונים מיוחדים. כל חלקיו רעילים, ועם זאת הוא שימושי למטרות מרפא, השונים ממקום למקום, בנוסף לשימושים כלליים. משמותיו בשפות השונות ומשמותיו הרבים בשפה הערבית אפשר ללמוד על סגולותיו, מאפייניו ושימושיו. בגלל תכונותיו המיוחדות נרקמו סביבו אגדות, פתגמים וסיפורים.
סיפורו האישי של רן אריאלי, אשר השתתף עם סיום מלחמת ששת הימים (24-23.6.1967), במסע רגלי של יחידתו הצבאית אל פסגת החרמון הנמצאת כיום בגבול שבין לבנון לסוריה הרחק צפונה מהחרמון הישראלי. היה זה טיול פורץ דרך המבטא מחד את רוח החלוציות והראשוניות הישראלית ומאידך מבשר על נקודות שליליות לעתיד.
פורחי החודש
