הרשמה לכלנית

חדשות ומציאות

כתיבה: א.שמידע, י.וינר ור.דונוביץ
צילום: חברי חוג כלנית
תאריך פרסום: 20.01.24
כתיבה: ע.אלוני וא.שמידע
צילום: צלמי חוג כלנית
תאריך תצפית: 25.12.20
תאריך פרסום: 05.01.24
כתיבה: א.שמידע, נ.הר וג.נאמן
צילום: חברי חוג כלנית
תאריך תצפית: 16.12.20
תאריך פרסום: 20.12.23
כתיבה: מ.שמאלי וא.שמידע
צילום: מרס שמאלי
תאריך תצפית: 09.12.20
תאריך פרסום: 17.12.23

מאמרים

לשון-אפעה הוא שרך נדיר ביותר בישראל אשר שני המינים שלו בארץ נמצאים בסכנת הכחדה והוכרזו כמינים אדומים (שמידע ופולק 2007). השנה זכינו לראות ולתעד אותם באותו מועד, במחצית השניה של חודש נובמבר;  בצפון, בחוף שמורת הבונים גדלה לשון-אפעה קטנה ובחולות הערבה גדלה לשון-אפעה רבת-עלים. לשון-אפעה שייכת לקבוצה מיוחדת של שרכים הידועה מאז תקופת היורה-טריאס. על הקבוצה ועל האופייני והמיוחד לכל מחלקת השרכים במאמר הבא.

השתלמות כלנית בחודש דצמבר 2023 סקרה את אזור שיפולי צפון מערב השומרון (קראנו לו משולש בחן-חריש- עמק חפר" או אזור בקה אל-ע'רביה) וצחנה בודדת בגבעת הכלניות אשר במזרחו של עמק חפר. ביקרנו בחלקות של "שרידי הצומח הטבעי" בחבל ארץ זה וניסינו להבדיל בין יחידות הצומח הטבעי שהיה קיים מקדמת דנא לבין עצים וצמחים אשר "פלשו" לאזור בעקבות החקלאות המסורתית וההתישבות הצפופה הרב-תקופתית שהתנחלה במקום לאורך הדורות. ביקרנו במדרון תלול בעל נארי מפותח בכפר מרג'ה ורשמנו "בפעם הראשונה למדע" את המינים המאפיינים חברת חורש טבעי של אלון מצוי. מאידך ביקרנו בכמה עצי אלון תבור מרשימים ובחלקות יער של חברת אלון תבור ואשחר ארץ-ישראלי ודנו באפשרות כי חברת צומח זו היתה צומח הקלימקס של האזור והאם ומדוע חרוב מצוי, אלת מסטיק וזית אירופי בר נכללו בה? קינחנו בגבעת הכלניות בה רואים "שחור על גבי לבן" מה קורא לשטח מכוסה כלניות עם רעיה מבוקרת כאשר זונחים אותו…וממרום הגבעה סיפרנו על העבר של עמק חפר שהיה מכוסה ביצות ומקווי מים טבעיים אשר צמחים טרופיים ואולי אפילו תנינים היו שכיחים בו בעבר.

בהשתלמות כלנית זו, עסקנו כנושא מרכזי במבשרי הגשם הם פורחי הסתיו, ובאקולוגיה והתאמה של קבוצת הגיאופיטים לסובב הים תיכוני. זכינו לגלות רק שני גושים של סתוונית ירושלים  – Colchicum hierosolymitanum , כנראה עקב הכחדת האוכלוסייה בשלושים שנים האחרונות.  דנו מהו "הגשם היורה" ומה מאפיין את האקולוגיה של שוק הסתיו.  אפיונו את האזור הים-תיכוני באקלים דו-עונתי קיצוני בו בקיץ הגשמים נעדרים חמישה חודשים ויותר.  בהתאם, פורחי הסתיו מעבירים מהאביב משאבי מזון תוך אגירה תת-קרקעית ופורחים לרוב ללא עלים, בסתיו. התמקדנו בהתאמות הפריחה של חמישה מינים: סתוונית ירושלים, בן-חצב סתווני, חצב מצוי, כתלה חריפה וחורשף מצויץ.  כמו כן, דנו בפנולגית הפריה של עצי ושיחי חורש ים תיכוניים אשר מבשילים בסתיו להם פרי עסיסי מתוק או עסיסי-שומני:  זית אירופי, ער-אציל, מיש דרומי, פועה מצויה, שבטן לבן, שרביטן מצוי, דבקון הזית ואספרג החורש.  הופתענו לגלות שהחרובים השתולים בעמק המצלבה עדיין לא פורחים וניסינו להסביר מדוע קטנית זו הפרידה את הזוויגים והיתה לצמח דו-ביתי.

בהשתלמות כלנית האחרונה, ביקרנו בתחנות באזור ירושלים בהן ישנן עדיין אוכלוסיות פורחות של חלמונית גדולה. סוף חודש נובמבר הוא שיא פריחת החלמוניות באתר מעלה רחבעם, וסוף פריחת החלמוניות באתרים באיזור בית צפאפה, ושדה בועז. אתר החלמוניות בנחל קטלב גמר לפרוח זה מכבר.   בנוסף לחלמוניות זכינו לראות שני מיני סתווניות ולא מצאנו פריחה של המין השלישי – סתוונית טוביה. ראינו פרטים יפים של סתוונית ירושלים בגבעת המטוס בבית צפאפה וסוף פריחה בעמק המצלבה.  הפריחה המאוחרת של סתוונית ירושלים השנה בדיוק באותם אתרים בהן אנו מכירים אותם בשנים קודמות – הינה אינדיקציה ברורה לכך שהשנה רוב הצמחים פורחי הסתיו מאחרים לפרוח לפחות בשבועיים.  סתוונית היורה מופיעה בשיא הפריחה עם עלים בכיסי קרקע בין סלעים בתחנת עמק המצלבה, ואיבי הנחל, ליד תקוע.  למדנו להבדיל בן שני מיני הסתוונית.

אי מציאת סתוונית טוביה, בתחנת מעלה רחבעם ובתחנות שעשינו בחתך כביש מעלה עמוס – רוג'ום א-נאקה, מרמזת גם היא על האיחור בפריחה בסתיו תשפ"ד.

השנה (2023-24 תשפ"ד), אספו חברי חוג כלנית תצפיות רבות ותמונות אודות אתרים וזמני פריחה (פנולוגיה) של החצב המצוי  –  (Urginea maritima) Drimia maritima.  בעוד תקופת הפריחה המרכזית של החצב היא בחודש ספטמבר הרי כבר בסוף חודש יולי צופים רבים מחובבי הטבע בפרטים יוצאי דופן, המעלים עמודי פריחה ומתחילים לפרוח בחודש יולי ואף בחודש יוני, "הרחק מעונת הפריחה הרגילה של החצב המצוי." רק אם נאסוף מידי שנה הרבה תצפיות ונשווה אותן נוכל לקבל דגמים אופייניים ונדע מי יוצא מן הכלל ומהו בכלל הכלל. השוואת נתוני הפריחה של החצב לשנים קודמות מעלה אפשרות סבירה כי השנה אחרה אוכלוסיית החצב לפרוח לפחות בעשרה ימים בממוצע. על הסיבות האפשריות לאיחור זה בפריחה בכתבה הבאה.

בעבודה זו חקר דר' קובי כח (ז"ל) את מנגנון האבקה של הלופית המצויה Arisarum vulgare, והמאביקים שלה. מתברר כי תפרחת הלופית המצויה, בניגוד לכל שאר בני משפחת הלופיים באזור הים-תיכוני, בעלת יכולת האבקה עצמית. תכונה זאת מאפשרת לה יצירת זרעים בתנאים שבהם המאביקים אינם בנמצא ואכן, הלופית פורחת בשיא החורף, בעונה בה הטמפרטורות נמוכות, מרובים הגשמים והמאמביקים נדירים.  מתברר שמאביקי הלופית כוללים בעיקר יתושים וזבובים קטנים הנמשכים כנראה לריח שמפיקה התפרחת, מרומים, ומבקרים בפרח ללא קבלת גמול כלשהו. הפסים הבהירים לאורך מתחל התפרחת, משמשים להם כנראה, פסי הכוונה ליציאה ממלכודת זו.  אסטרטגיות של האבקת רמיה נפוצות במשפחת הלופיים אשר רובם מתרכז באזור הטרופי.

אנו מדווחים לראשונה על הופעתו של קליסטמון הנצרים Callistemon viminalis כמין גר (זר) בישראל ויש סכנה שייהפך למין פולש. מאז 2006 מוכרים לנו פרטים של הסוג קליסטמון בשטחים טבעיים בישראל, רובם ככולם בזיקה למקורות מים. נכון ליולי 2023, קליסטמון הנצרים מוכר מ-35 נקודות בישראל רובן מרוכזות במעונות נמוכים בצמידות מיידית למקור מים על פני השטח. ניתן להגדיר את קליסטמון הנצרים כיום כמין "מאוזרח" בישראל אשר ברח מהגינות וקיים למעלה מ-15 שנים באתרים טבעיים בישראל, וככל הנראה אוכלוסיותיו נמצאות בתהליך התפשטות.

פורחי החודש

כתיבה: ערגה אלוני
כתיבה: ערגה אלוני
כתיבה: ערגה אלוני
כתיבה: ערגה אלוני
Print Friendly, PDF & Email