הרשמה לכלנית

חדשות ומציאות

כתיבה: גיל טבת
תאריך תצפית: 24.08.20
תאריך פרסום: 01.09.22
כתיבה: אבי שמידע
צילום: אבי בינו וחזי יצחק
תאריך פרסום: 25.08.22
כתיבה: אבי שמידע ואורי פיק
צילום: אורי פיק וישי טלמון
תאריך תצפית: 12.02.22
תאריך פרסום: 24.08.22
כתיבה: יאיר וינר
צילום: עוז גולן וי.קדד
תאריך תצפית: 23.02.20
תאריך פרסום: 21.08.22

מאמרים

סיפורו האישי של רן אריאלי, אשר השתתף עם סיום מלחמת ששת הימים (24-23.6.1967), במסע רגלי של יחידתו הצבאית אל פסגת החרמון הנמצאת כיום בגבול שבין לבנון לסוריה הרחק צפונה מהחרמון הישראלי. היה זה טיול פורץ דרך המבטא מחד את רוח החלוציות והראשוניות הישראלית ומאידך מבשר על נקודות שליליות לעתיד.

אנו מתארים לראשונה מין דלעת-נחש חדשה לישראל מהר-חרמון – דלעת-נחש רבת-פרחים Bryonia multiflora . זהו מין מטפס עשבוני רב-שנתי בעל פקעת ענקית בעומק האדמה הצומח עם גבעולים ארוכים באביב ופורח בחודש מאי בחגורת היער ההררי בחרמון. זהו מין ויקרי וקרוב לדלעת-הנחש המצויה המחליף אותה בהרים גבוהים של המזרח התיכון מדרום תורכיה ועד הרי הזגרוס במערב פרס. ההבדל העיקרי בין דלעת-נחש מצויה לד.נ. רבת-עלים הוא מספר פרחי נקבה רב בתפרחת וקיום שעירות בלוטית באברי התפרחות של המין החדש. על פי הספרות המין האנדמי שתואר מהר-הדרוזים בשנת 1953 הוא סינונים, כלומר שייך לדלעת-נחש רבת-עלים.

נוציץ המדבר Pterocephalus pulverulentus, בן-שיח הגדל בהרי המדבר ובחגורת הספר נמצא לאחרונה (10.8.22) בישוב מעלה-מכמש אשר בחבל בנימין מצפון לנחל פרת. זהו צמח נדיר ביותר בישראל הגדל בהרי הסהר-הפורה ומגיע דרומה עד מרכז סיני ודרום ירדן מחד ועד הרי מדבר-סוריה. בדיקה בספרות מעלה כי באזורנו נתון עוד טקסון רב-שנתי של נוציץ, נוציץ ערבי Pterocephalus arabicus אשר ההפרדה בינו לבין נ.המדבר איננה ברורה ואשר פורמלית תואר קודם. על הקשר בין מיני הנוציץ הרב-שנתיים בלבנט מחד, ועל הקשר של נוציץ המדבר עם נוציץ מנוצה ונוציץ עטוף מאידך – במאמר.

פרופסור דן איזיקוביץ (דיני), מחוקרי האבקה והבוטניקה הגדולים בישראל הלך לעולמו (2022-1936). דיני חקר את מנגנוני האבקה של צמחים רבים בישראל: נר-הלילה החופי, חבצלת החוף, שקמה, לשון-פר סמורה, אזוב מצוי, הרנוג השיטים, צלף קוצני ועוד. במקביל, ערך דיני מחקרים רבים בצמחי חקלאות הזקוקים להאבקת דבורים וסייע רבות לדבוראים ולחקלאים להגדיל את תנובת הדבש ויבול הצמחים. הוא היה פורץ דרך בניסיונות אקלום צמחים ל"מרעה דבורים" וחורשות אקליפטוס הצווארון ומיני אקליפטוס נוספים המשמשים כ"צמחי דבש" הם פועל יוצא של מחקריו ופעילותו המשותפת על קק"ל וחוקרי משרד החקלאות.

למרות שילידי ישראל משולים לצבר המצוי, הצבר הוא מין גר בישראל שהובא ממכסיקו, כנראה עוד במאה השש-עשרה לספירה. במאמר זה אני סוקר עדויות היסטוריות על תפוצתו בישראל, את השימושים השונים בצבר או בחלקיו לצרכי האדם, סוגיות שונות בהלכה היהודית לגבי הצבר, את תולדות הכנימה המהווה סכנה לקיום הצבר בישראל ובעולם ואת המלחמה הביולוגית במזיק.

מים ומזון הם גורמים מגבילים עבור בעלי חיים במדבר. פירות עסיסיים של צמחים הם נדירים במדבר ולכן מושכים מגוון של בעלי חיים הניזונים מהם. הפירות מכילים סוכרים, שומנים וחלבונים כגמול עבור אוכלי הפירות הניזונים מהם ומפיצים את הזרעים. רכפתן מדברי מכיל בציפה של פירותיו המתוקים ובזרעים, מטבוליטים משניים (גלוקוזינולטים). אלה משמשים להגנה על הצמח, ובעיקר על אברי הרבייה שלו, מפני אוכלי צמחים (הרביוורים). במאמר זה אנו מציגים את היחסים ההדדיים בין שני מכרסמים, לבין רכפתן מדברי החולקים אתו בית גידול משותף, וניזונים מפירותיו. קוצן זהוב הוא טורף זרעים, האוכל את הפירות ובמרבית המקרים, גורס את הזרעים בשיניו. לעומתו, קוצן מצוי אוכל את הפירות, יורק את הזרעים הרחק מצמח האם וכך מפיץ אותם.  בפירות ובזרעים של הרכפתן מצויה 'פצצת שמן החרדל'.  בציפת הפרי נמצא גלוקוזינולט שהוא מר אך אינו רעיל, ובזרעים נמצא האנזים מירוזינאז אשר מפרק את הגלוקוזינטים לחומרים רעילים. קוצן זהוב, אוכל את הפירות ואת הזרעים ולכן חשוף לחומרי הרעל. לעומתו קוצן מצוי אוכל את הפירות ויורק את הזרעים, וכך הוא אינו מושפע מהרעל ומפיץ את זרעי הרכפתן. במאמר אנו מביאים תוצאות של תצפיות בהתנהגות, ושל ניסויים המבהירים את היחסים המורכבים בין שלושת האורגניזמים.

סוגי הבושם השונים המוזכרים בתנ"ך ריתקו מזה אלפי שנים את בני האדם אשר ניסו למצוא את פשרם ואת המין הביולוגי ממנו הופק השרף והבושם. במאמר זה מובאות עדויות על זיהוי הצרי כשרף המופרש מענפי הלבנה הרפואי Styrax officinalis  כתוצאה מפגיעה של זחל העש – ססעץ מנומר Zeuzera pyrina.

פורחי החודש

כתיבה: ערגה אלוני
כתיבה: ערגה אלוני
כתיבה: ערגה אלוני
כתיבה: ערגה אלוני
Print Friendly, PDF & Email