"פצצת שמן החרדל" בפירות וזרעים של רכפתן מדברי, והשפעתה על שני מיני קוצנים: קוצן זהוב טורף זרעים, לעומת קוצן מצוי המפיץ אותם

מיכל סמוני-בלנק, הפקולטה לביולוגיה בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, קריית הטכניון michal.samuni@gmail.com
עדו יצחקי, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה  izhaki@research.haifa.ac.il
זאב ארד, הפקולטה לביולוגיה בטכניון, מכון טכנולוגי לישראל, קריית הטכניון zarad48@gmail.com
יורם גרשמן, החוג לביולוגיה, מכללת אורנים gerchman@research.haifa.ac.il
תרגם, ערך והביא לדפוס: גידי נאמן, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים ומערכת כלנית gneeman@gmail.com

 מבוסס על המאמרים:


Samuni-Blank M Izhaki  Dearing MD Gerchman Y Trabelcy B Lotan A Karasov WH Arad Z 2012 Intraspecific Directed Deterrence by the Mustard Oil Bomb in a Desert Plant. Current Biology 22: 1218-  1220. DOI 10.1016/j.cub.2012.04.051

Samuni-Blank M Arad Z Dearing MD Gerchman Y Karasov WH Izhaki I 2013 Friend or foe? Dispa
plant–animal interactions of two congeneric rodents. Evolutionary Ecology 27:1069-1080. DOI 10.1007/s10682-013-9655-x

Samuni-Blank M Izhaki I Gerchman Y Dearing MD Karasov WH Trabelcy B et al. (2014) Taste and Physiological Responses to Glucosinolates: Seed Predator versus Seed Disperser. PLoS ONE 9(11): https://journals.plos.org/plosone/article?id=10.1371/journal.pone.0112505

תמונת השער: קוצן מצוי, צילמה מיכל סמוני-בלנק ©


תקציר: מים ומזון הם גורמים מגבילים עבור בעלי חיים במדבר. פירות עסיסיים של צמחים הם נדירים במדבר ולכן מושכים מגוון של בעלי חיים הניזונים מהם. הפירות מכילים סוכרים, שומנים וחלבונים כגמול עבור אוכלי הפירות הניזונים מהם ומפיצים את הזרעים. רכפתן מדברי מכיל בציפה של פירותיו המתוקים ובזרעים, מטבוליטים משניים (גלוקוזינולטים). אלה משמשים להגנה על הצמח, ובעיקר על אברי הרבייה שלו, מפני אוכלי צמחים (הרביוורים). במאמר זה אנו מציגים את היחסים ההדדיים בין שני מכרסמים, לבין רכפתן מדברי החולקים אתו בית גידול משותף, וניזונים מפירותיו. קוצן זהוב הוא טורף זרעים, האוכל את הפירות ובמרבית המקרים, גורס את הזרעים בשיניו. לעומתו, קוצן מצוי אוכל את הפירות, יורק את הזרעים הרחק מצמח האם וכך מפיץ אותם.  בפירות ובזרעים של הרכפתן מצויה 'פצצת שמן החרדל'.  בציפת הפרי נמצא גלוקוזינולט שהוא מר אך אינו רעיל, ובזרעים נמצא האנזים מירוזינאז אשר מפרק את הגלוקוזינטים לחומרים רעילים. קוצן זהוב, אוכל את הפירות ואת הזרעים ולכן חשוף לחומרי הרעל. לעומתו קוצן מצוי אוכל את הפירות ויורק את הזרעים, וכך הוא אינו מושפע מהרעל ומפיץ את זרעי הרכפתן. במאמר אנו מביאים תוצאות של תצפיות בהתנהגות, ושל ניסויים המבהירים את היחסים המורכבים בין שלושת האורגניזמים. לצפייה בסרטון המציג את עיקר התוצאות לחצו על הקישורית.


המשך…

להמשך קריאה"פצצת שמן החרדל" בפירות וזרעים של רכפתן מדברי, והשפעתה על שני מיני קוצנים: קוצן זהוב טורף זרעים, לעומת קוצן מצוי המפיץ אותם

האם יש קשר בין שינויי האקלים לבין דגמי הפריחה בנגב?

יגאל גרנות, מדרשת שדה-בוקר –  yigalg.boker@gmail.com
הביא לדפוס: אבי שמידע

בשנים האחרונות דווח במחקרים רבים על כך שבאזורים צחיחים בעולם יש ירידה בכמויות הגשמים הממוצעות, עלייה בתדירות הבצורות ,עלייה בטמפרטורות, וכתוצאה מכך – התגברות תהליכי המדבור. השפעת השינויים הללו על המערכות האקולוגיות המדבריות נחקרה לא מעט. לדוגמא, בשנת 2012 הראיתי  שהירידה בכמויות הגשם הביאה להעלמות של מין מפתח במערכת האקולוגית המדברית הלא הוא טחבן המדבר Hemilepistus reaumuri (גרנות וחב. 2012). במקביל רציתי לבדוק גם מה היא ההשפעה של שינויים אלה על הצומח החד-שנתי וסדר הפריחה שלו. לשם כך אספתי את נתוני הגשם באזור מדרשת בן-גוריון מהשנים 2009-2010, ומהשנים 2014-2015 עד החורף האחרון 2019 – 2020. כמו כן יצאתי בתקופת הפריחה בכל אחת מהשנים הללו וצילמתי את הפריחה במספר תחנות שנמצאות לאורך כביש 40 ממדרשת שדה-בוקר עד לצומת עיר-הבה"דים. לאחר מכן בדקתי את הקשר בין מועדי הגשמים ועוצמתם לבין דגם הפריחה בכל שנה ושנה. בסופו של תהליך גיליתי שדגם הפריחה השתנה: אם בעבר יוצר משטחי הפריחה  העיקרי היה בן-שלח מנוצה הרי שבשנים האחרונות מינ צמחים אחרים מילאו את מקומו של הבן-שלח המנוצה. הסיבה לכך היא כנראה שבן-שלח מגיע ראשון לגודל מקסימלי רק בתנאי גשם ממוצעים ובתנאים של בצורת או כמויות גשם נמוכות מהממוצע. בתנאים הללו הוא מצל על מינים אחרים ולכן יכול ליצור משטחים גדולים. בשנים ממוצעות ובשנים גשומות  מינים אחרים צומחים מהר ממנו, מצלים עליו ויוצרים את משטחי הפריחה. בשנים "טובות אלה" מצליח הבן-שלח ליצור משטחי פריחה רק במיקרו-בתי גידול שנהנים שנהנות ממשק מים מקומי טוב עוד יותר ( בסיס מדרונות, אפיקי נחלים, תעלות מלאכותיות ושקעים בקרקע המתמלאים במים).

מאמר זה התפרסם לאחר ששנים מספר המליץ והמריץ עורך עיתון "כלנית" ד"ר גדי פולק זכרונו לברכה, את כותב שורות אלה לכתוב על נושא זה לכתב-העת. בביקוריו  בשדה בוקר התרשם גדי מאוד משינויי הפריחה הגדולים באביבים בין שנה לשנה באזור שדה-בוקר ועודד אותי לכתוב פרק מהידע שצברתי במשך 30 שנה ויותר על התנודות במשקעים ובפריחה האביבית. אני מודה לו על כך.

המשך…

להמשך קריאההאם יש קשר בין שינויי האקלים לבין דגמי הפריחה בנגב?

תמותת אלות אטלנטיות במדבר צחיח קיצוני – עדות להקצנה באקלים דרום ישראל

בני שלמון, אילת    benny.shalmon072@gmail.com

אלה אטלנטית (Pistacia atlantica) היא עץ גדול שמקורו ערבתי- אסייתי, ובישראל המין הוא שריד (רליקט) של תקופה קרה וגשומה יותר. העצים הבודדים בדרום הנגב ומערב סיני מצויים בגבול הדרומי של תפוצת המין ועם התייבשות דרום הנגב הם הולכים ומתים. בעשורי השנים האחרונות דרום הנגב, שהוא מדבר צחיח קיצוני, מתחמם וכמות המשקעים והשטפונות בו פוחתים. שחזור כמות המשקעים באזור אילת מראה כי זו מגמה הנמשכת בהולוקן ב-10,000 השנים האחרונות. ותחזית אקלים עולמית לשנת 2100 צופה כי מגמה זו תמשיך ותחריף.

המשך…

להמשך קריאהתמותת אלות אטלנטיות במדבר צחיח קיצוני – עדות להקצנה באקלים דרום ישראל

על הספר "אקולוגיה של צמחים במזרח התיכון"

גדי פולק  מערכת כלנית  gadpollak@gmail.com

ספר חדש על אקולוגיה של צמחים במזרח בתיכון התפרסם לאחרונה, מאת אחמד חיגאזי ויונתן לובט-דאוסט:
.Ahmad  Hegazy and Jonathan Lovett-Doust:  Plant Ecology in the Middle East.  Oxford University Press, 2016. 339 pp
הספר מציג תמונת מצב עדכנית באקולוגיה של צמחים באזור בדגש על מדבריות. הנושאים נדונים בהקשר רחב של תהליכים גיאולוגיים, אקלימיים ואבולוציוניים שעיצבו את תכונות הצומח והצמחייה במזרח התיכון, תוך התייחסות למקומו של האדם בניצול המערכות האקולוגיות של האזור ובהשפעותיו עליהן בעבר ובהווה. בסקירה מובלט הקשר אל צמחיית ישראל.

המשך…

להמשך קריאהעל הספר "אקולוגיה של צמחים במזרח התיכון"

סיכום השתלמות כלנית בערבה ובנגב הדרומי 3-4.2.2016

אבי שמידע המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
גדי פולק מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

השטפונות הגדולים שאירעו בנגב ובערבה בסוף אוקטובר 2015 וגשמים כתמיים נוספים בנובמבר ובדצמבר – הביאו לנביטה נרחבת, כנראה בחודש נובמבר. החום ששרר לאחר מכן במשך ארבעה עד שבעה שבועות בסוף 2015 , גרם לצמיחה מהירה ולפריחה מדהימה של כתמים צבעוניים של סגול וצהוב, בעיקר בצידי דרך ובערוצי ואדיות גדולים. הגשם במדבר הוא כתמי מאוד ובהתאמה הופיעו מטליות של ירק ומרבדי פריחה קטנים ומקוטעים המופרדים ביניהם על ידי מרחבים צחיחים. שלטו בפריחה הצמחים החד-שנתיים אשר נבטו רק לפני חודשיים; ביניהם בלטה במיוחד משפחת המצליבים. תנאי מזג האוויר המיוחדים לעונה זו יצרו גם הזדמנות להתפתחות של צמחי מדבר קיצוני וצמחים סודניים רבים שאינם מופיעים כל שנה.

המשך…

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בערבה ובנגב הדרומי 3-4.2.2016
סיכום השתלמות כלנית בנגב הצפוני והמזרחי  20-21.1.2016
????????????????????????????????????

סיכום השתלמות כלנית בנגב הצפוני והמזרחי 20-21.1.2016

אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים  avi.shmida@gmail.com
גדי פולק  מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

ההשתלמות התמקדה באזורי המכתשים ובערוצי ואדיות בנגב המזרחי, אך כפתיחה צפינו באיזור באר שבע בפריחה של סתוונית הנגב, הנמצאת עתה בשיאה.  גשמי החורף בנגב הקדימו בעונה זו והחלו כבר באוקטובר והתאפיינו בדגם כתמי ומקומי. כבר עתה בעיצומו של החורף הופיעו כתמי פריחה במקומות שנהנו מאספקת מים בין אם ישירות מהגשם ובין אם מזרימות נגר.  בניגוד להרי הנגב הצפוני ורמת עבדת שגם בהם ירדו גשמים מרובים, הקור מעכב שם את התחלת הפריחה ואילו באזורים החמים יותר של הנגב המזרחי, בערבה ובנגב הרחוק – הפריחה אינה מעוכבת ע"י הקור וכתמי הפריחה מופיעים מוקדם יותר. תחנות ההשתלמות שימשו ללימוד עקרונות בסיסיים של הצמחייה והצומח המדבריים ולהכרת  מיני מפתח עיקריים, שרבים מהם פרחו.

המשך…

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בנגב הצפוני והמזרחי 20-21.1.2016