רפרף מבקר בנרקיסי נחל-מסעד בנגב; על רפרפים ופרחים ארוכי צינור בחורף

בטיול באזור נחל מסעד ברכס הרחמה מצפון לירוחם צילם אחד מעמנו רפרף משורטט מבקר באופן סדיר בכתמי פריחה של נרקיס בתחילת חודש ינואר השנה. עד כה ידענו כי אוכלוסיות הנגב מאובקות על ידי זבובים וחרקים קצרי חדק המותאמות לגנוטיפ בעל קומת אבקנים  הבולטת מצינור פרח הנרקיס. ידוע היה כי בצפון ישראל גדל גם הגנוטיפ השני של הנרקיס המבוקר על ידי חרקים ארוכי חדק כמו רפרף הדבקה שהוא פעיל יום. זו הפעם הראשונה בו נמצא כי רפרף לילי הופך להיות פעיל יום ומבקר בנרקיסי הנגב.

להמשך קריאהרפרף מבקר בנרקיסי נחל-מסעד בנגב; על רפרפים ופרחים ארוכי צינור בחורף

סיכום השתלמות חוג כלנית לעמק המצלבה בירושלים, סתיו תשפ"ד 16.10.2023

בהשתלמות כלנית זו, עסקנו כנושא מרכזי במבשרי הגשם הם פורחי הסתיו, ובאקולוגיה והתאמה של קבוצת הגיאופיטים לסובב הים תיכוני. זכינו לגלות רק שני גושים של סתוונית ירושלים  - Colchicum hierosolymitanum , כנראה עקב הכחדת האוכלוסייה בשלושים שנים האחרונות.  דנו מהו "הגשם היורה" ומה מאפיין את האקולוגיה של שוק הסתיו.  אפיונו את האזור הים-תיכוני באקלים דו-עונתי קיצוני בו בקיץ הגשמים נעדרים חמישה חודשים ויותר.  בהתאם, פורחי הסתיו מעבירים מהאביב משאבי מזון תוך אגירה תת-קרקעית ופורחים לרוב ללא עלים, בסתיו. התמקדנו בהתאמות הפריחה של חמישה מינים: סתוונית ירושלים, בן-חצב סתווני, חצב מצוי, כתלה חריפה וחורשף מצויץ.  כמו כן, דנו בפנולגית הפריה של עצי ושיחי חורש ים תיכוניים אשר מבשילים בסתיו להם פרי עסיסי מתוק או עסיסי-שומני:  זית אירופי, ער-אציל, מיש דרומי, פועה מצויה, שבטן לבן, שרביטן מצוי, דבקון הזית ואספרג החורש.  הופתענו לגלות שהחרובים השתולים בעמק המצלבה עדיין לא פורחים וניסינו להסביר מדוע קטנית זו הפרידה את הזוויגים והיתה לצמח דו-ביתי.

להמשך קריאהסיכום השתלמות חוג כלנית לעמק המצלבה בירושלים, סתיו תשפ"ד 16.10.2023

סיכום עונת פריחת החצב – תשפ"ג 2024

השנה (2023-24 תשפ"ד), אספו חברי חוג כלנית תצפיות רבות ותמונות אודות אתרים וזמני פריחה(פנולוגיה) של החצב המצוי - Drimia maritima.  בעוד תקופת הפריחה המרכזית של החצב היא בחודש ספטמבר הרי כבר בסוף חודש יולי צופים רבים מחובבי הטבע בפרטים יוצאי דופן, המעלים עמודי פריחה ומתחילים לפרוח בחודש יולי ואף בחודש יוני, "הרחק מעונת הפריחה הרגילה של החצב המצוי." רק אם נאסוף מידי שנה הרבה תצפיות ונשווה אותן נוכל לקבל דגמים אופייניים ונדע מי יוצא מן הכלל ומהו בכלל הכלל. השוואת נתוני הפריחה של החצב לשנים קודמות מעלה אפשרות סבירה כי השנה אחרה אוכלוסיית החצב לפרוח לפחות בעשרה ימים בממוצע. על הסיבות האפשריות לאיחור זה בפריחה בכתבה הבאה.

להמשך קריאהסיכום עונת פריחת החצב – תשפ"ג 2024

ביולוגיה רפרודוקטיבית והאבקה של לופית מצויה בישראל

בעבודה זו חקר דר' קובי כח (ז"ל) את מנגנון האבקה של הלופית המצויה Arisarum vulgare, והמאביקים שלה. מתברר כי תפרחת הלופית המצויה, בניגוד לכל שאר בני משפחת הלופיים באזור הים-תיכוני, בעלת יכולת האבקה עצמית. תכונה זאת מאפשרת לה יצירת זרעים בתנאים שבהם המאביקים אינם בנמצא ואכן, הלופית פורחת בשיא החורף, בעונה בה הטמפרטורות נמוכות, מרובים הגשמים והמאביקים נדירים.  מתברר שמאביקי הלופית כוללים בעיקר יתושים וזבובים קטנים הנמשכים כנראה לריח שמפיקה התפרחת, מרומים, ומבקרים בפרח ללא קבלת גמול כלשהו. הפסים הבהירים לאורך מתחל התפרחת, משמשים להם כנראה, פסי הכוונה ליציאה ממלכודת זו.  אסטרטגיות של האבקת רמיה נפוצות במשפחת הלופיים אשר רובם מתרכז באזור הטרופי.

להמשך קריאהביולוגיה רפרודוקטיבית והאבקה של לופית מצויה בישראל

החצב כנביא הגשם; מחווה לתחזיותיו של מאיר שלו

ברשימה זו נעסוק בהיבטים הקשורים בתכונות עמודי הפריחה של החצב המצוי , שפעת הפריחה וחיזוי טיבה של עונת הגשמים הקרובה - כפי שהם משתקפים בשמותיו הערביים של החצב בארץ. זאת, לאור הספרות וכמחווה לדבריו של מאיר שלו על פריחת החצב וחיזוי הגשמים.

להמשך קריאההחצב כנביא הגשם; מחווה לתחזיותיו של מאיר שלו

סיכום להשתלמות כלנית לכרמל, דצמבר 2021

הסתיו  השחון חסר פרקי קור רגילים והרוחות המזרחיות החזקות שהיו בנובמבר בין פרקי הגשם גרמו ליובש קיצוני בכרמל וכתוצאה מכך למיעוט פריחה ברוב בתי הגידול אך לא בסלעים במפנה צפוני.ומערבי לכן התמקדנו בבית-גידול זה.  חודש דצמבר  הוא החודש מועט הפריחה בישראל; מחד גשמי תחילת השנה עדיין לא הנביטו הרבה מהצמחים ואידך הטמפרטורות הנמוכות מעכבות את הלבלוב והצמיחה של רוב הצמחים בישראל; רק מועטים מצמחי הבר בארצנו מותאמים לצמוח מהר ולפרוח דווקא בשיא החורף, בחודשים דצמבר-ינואר. יוצאת דופן היא קבוצת הגיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) האוגרת מזון באביב הקודם ומותאמת לפריחה דווקא שכל שאר הצמחים "בתרדמה" או בתחילת דרכם. ואכן נראה בסיור בכרמל  מעל 8 מיני גיאופיטים פורחים והנפוצים ביניהם הם – רקפת מצויה, נרקיס מצוי, איריס הסרגל, כרכום חורפי, כרכום חופי וסתוונית היורה.

להמשך קריאהסיכום להשתלמות כלנית לכרמל, דצמבר 2021

מיהי דבורנית בארי? Ophrys umbilicata ssp. beerii

אנו מדווחים על תחילת פריחתה של דבורנית בארי ברחבי הנגב המערבי. מהבחינה הפורמלית של הסיסטמטיקה דבורנית בארי היא תת מין של דבורנית אומביליקטה (ד.הטבור), הגדל אך ורק בעולם בנגב המערבי עם זליגה צפונה עד השרון. כלומר מעמדו התקף הפורמלי של הטקסון הוא תת-מין של ד.הטבור אך אנו יכולים ל"התפאר" בעוד טקסון אנדמי הגדל אך ורק בישראל אשר שמו בעברית "דבורנית בארי" ושמו המדעי - Ophrys umbilicata subsp. beerii Shifman.

להמשך קריאהמיהי דבורנית בארי? Ophrys umbilicata ssp. beerii

סיכום השתלמות גיאופיטים בגולן ובחרמון בדצמבר 2020: כרכומים וסתווניות של תחילת החורף

השתלמות סוף הסתיו בחודש דצמבר 2020 תשפ"א עמדה בסימן כרכומים וסתווניות הפורחים בסוף הסתיו ובתחילת החורף בחבל הים-תיכוני. בכל שנה בתחילת חודש דצמבר בוקעים מתוך הקרקע הטרשית בזלתית בצפון הגולן מרבדים של פרחי כרכום בצבעי לבן וסגול. הם שייכים בעיקר לארבעה מינים שונים (כרכום נאה, כ.השבכה הסגולים וכ.גיירדו וכ.צהבהב הלבנים) שיש להם פקעות רדודות(נראים כבצלים) והם מתחילים לפרוח ללא תלות בגשמים אך הפריחה מתגברת מאוד עם ירידת הגשמים ומצטרפים אליה עלים ירוקים; אלה מקדימים יחסית כאשר הגשמים מקדימים ומופיעים רק בסוף הפריחה כאשר אין גשם.

להמשך קריאהסיכום השתלמות גיאופיטים בגולן ובחרמון בדצמבר 2020: כרכומים וסתווניות של תחילת החורף
דבורנית גדולה, דבורנית נאה ומה שביניהן
????????????????????????????????????

דבורנית גדולה, דבורנית נאה ומה שביניהן

אסף שיפמן,  מושב מרחביה –    asafshifman@gmail.com

המאמר עוסק בתאור ה"צורות" (מופעים) השונות של דבורנית גדולה ודבורנית נאה וצורות מורפולוגיות אשר ביניהן. הוא מאפיין את התכונות המורפולוגיות הנלקחות בחשבון בעת  תיאור של "צורה"(מופע) שונה מ"צורה" קיימת. (במלה "צורה" הכוונה היא למין , תת מין, וריאציה (זן) , או אפילו בן כלאיים). בנוסף לצורות האופייניות של דבורנית נאה ודבורנית גדולה מתוארים בזאת הצורות של "דבורנית לבנונית" ו"דבורנית טורקית" תוך הדגשת התכונות המורפולוגיות השונות שביניהן. המאמר אינו עוסק בטקסונומיה של מינים חדשים בישראל בטווח שבין דבורנית גדולה לדבורנית נאה. הפרק אודות האבקת מיני הדבורניות בא כדי לתאר ולנסות להבין את הקשר שבין ההאבקה בדבורניות לשמירת הזהות והייחודיות של כל מין ומין.

המשך…

להמשך קריאהדבורנית גדולה, דבורנית נאה ומה שביניהן

איריס הפקעות Iris tuberosus – האם הוא מין בר חדש לישראל ?

מין איריס חדש לישראל, איריס הפקעות  Iris tuberosus התגלה זה עתה (12.3.2020) ליד קיבוץ משגב-עם בקצה הצפוני של רכס נפתלי בישראל. האם  זהו מין  בר טבעי לישראל או  מין גר אשר יובא לארץ על ידי אחד מחברי משגב עם, נשתל במקום ו"קפץ" לשולי החורש הטבעי הגדל מסביב ? אין אנו יודעים את התשובה ונמשיל לעקוב ולחקור את המציאה. פרחיו של איריס הפקעות דומים מאוד למינים בקבוצת איריס הביצות; בבשן בדרום סוריה גדל מין איריס נדיר ביותר בעל פרחים כמעט זהים למין שנמצא במשגב עם – איריס כהה-כתם, אשר עדיין אין במרשתת אפילו תמונה אחת שלו. אך איריס הפקעות שייך למעשה לסוג נפרד מהסוג איריס "הרמודקטילוס" הנבדל  ממיני האירוס בסימנים מהותיים: השורש שלו דמוי אצבעות (כמו בעירית גדולה), הפרי שלו עשוי רק מפוחית אחת וחתך העלה  מצולע בעל 4 מקצועות (ראה תמונה) ולא דמוי סכין כמו בקבוצת אירוס הביצות.

להמשך קריאהאיריס הפקעות Iris tuberosus – האם הוא מין בר חדש לישראל ?