הצמח האדום זמזומית ורבורג – גילוי חדש באחו עיינות בפלשת

לירן וקיל, סוקר טבע. השתתף בכתיבה גדי פולק  gadpollak@gmail.com
זמזומית ורבורג Bellevalia warburgii  היא צמח אדום אנדמי לישראל הגדל  באדמות כבדות.  לאחרונה מצטבר ידע חדש אודות התפוצה של הצמח בארץ ובתוך כך התגלה אתר חדש באחו עיינות בפלשת. בכתבה נסקרת ההיסטוריה של תיעוד המין בארץ ונדונה המשמעות של גילוי האוכלוסייה לשמירת טבע.

זמזומית ורבורג – מידע בוטני

זמזומית ורבורג Bellevalia varburgii   (אספרגיים  Asparagaceae, בעבר – שושניים Liliaceae) היא גיאופיט בעל בצל,  הגדל באדמות כבדות בעמקים. בעת הלבלוב בחורף מתפתחים בבסיס הצמח 6-3 עלים רחבים, זקופים או נטויים מעט, שבשפתם ריסים עדינים וקטנים הנראים היטב בעזרת מגדלת. מבין העלים מזדקרים בעת הפריחה 2-1 עמודי תפרחת הנושאים 70-25 פרחים. צבע ניצני הפרחים הערוכים בצפיפות בראש עמוד התפרחת לבן עכור אך לפרחים הפתוחים צבע לבן ואורכם בעת הפריחה כ-1 ס"מ או מעט יותר.  צבע הפרחים הבוגרים הופך לחום וחלקם נוטים כלפי מטה. בעת הפרייה עוקצי הפרחים אופקיים וקשיחים (שמידע ופולק, 2007; Feinbrun-Dothan, 1986)
הצמח אנדמי לישראל וגדל באדמות כבדות בעמקים.

Israel, S Shefela, Nahal Duma, 380m Israel, S Shefela, Nahal Duma, 380m bel-war leaf ishay
זמזומית ורבורג: מימין – מראה הצמח השלם. צילם: אורי פרגמן-ספיר ©. במרכז – פרחים שימו לב ליחסי העוקץ והעטיף ולמאבקים הסגולים . צילם: אורי פרגמן-ספיר © משמאל – עלה. שימו לב לריסים בשוליים. צילם: ישי שמידוב ©.
לחצו על התמונות להגדלה

לפי הספרות הפריחה היא בחודשי מארס-אפריל, אך בשנים מסויימות הפריחה מקדימה לפברואר, כפי שקרה השנה (עוז גולן – קבוצת הפייסבוק "בוטניקה לאוהבים – צמחי ארץ-ישראל"). גם באחו עיינות מרבית הפרטים פרחו כבר החל מתחילת פברואר, הן בעונת 2014 והן בעונת 2015.
סקירה סיסטמטית וביוגיאוגרפית על הסוג זמזומית ועל יחסי הקירבה בין ז. ורבורג למינים אחרים בסוג בארץ מובאת בספר האדום כרך א' (שמידע ופולק, 2007).

סימני שדה להבדלה בין זמזומית ורבורג, זמזומית מצויה וזמזומית סגולה

שלושת מיני הזמזומית הללו גדלים בחבל הים-תיכוני בארץ ועונת פריחתם (החורף וראשית האביב)  חופפת במידה רבה. בין זמזומית ורבורג וזמזומית מצויה קיים דמיון חזותי רב אולם הן גדלות בבתי גידול שונים (ז. מצויה גדלה בדרך כלל במקומות סלעיים). מצד שני זמזומית ורבורג וזמזומית סגולה חולקות את אותו בית גידול. ולכן, על מנת להקל על ההבחנה ביניהן, מוצגת להלן טבלה המסכמת כמה תכונות עיקריות המסייעות לזהות את המינים הללו בשדה ולהבדיל ביניהם בשדה (טבלה 1)

הערת המערכת:
ההבחנה בין מיני הזמזומית קשה וישנם מינים אשר ביניהם נמצא אוכלוסיות ביניים. דוגמאות לכך הן זמזומית מושיוף וזמזומית ורבורג אשר דומות לזמזומית מצויה וחולקות עימה תכונות דיאגנוסטיות חופפות. קרוב לוודאי כי ה"סיסטמטיקה של היום" הייתה נותנת לז.מושיוף וכנראה גם לז.ורבורג מעמד של תת-מין של זמזומית מצויה שהיא הטקסון רחב התפוצה בחבל הים-תיכוני באזור הלבנט. אולם יש לדעתנו לכבד את מחקרה של פרופ. פיינברון שהייתה המומחית העולמית לסוג זה והסוגים הקרובים לו, ועד היום מחקריה על הזמזומית נחשבים לברי סמכא. ומנקודת המבט  של שמירת הטבע: עדיף להשאיר את הרמה הטקסונומית של זמזומית ורבורג  ברמת מין שכן מדובר על טקסון אנדמי לישראל שיש חשיבות בשימורו.

 טבלה 1. כמה סימני שדה עיקריים להבחנה בין זמזומית מצויה, זמזומית סגולה וזמזומית ורבורג
מעובד לפי שמידע ופולק (2007) והפלורה פלשתינה (Feinbrun-Dothan, 1986)

התכונה זמזומית מצויה זמזומית סגולה זמזומית ורבורג
עמדת העלים שרועים זקופים זקופים או נטויים
רוחב העלה החיצוני 3-1 ס"מ 3-1.2 ס"מ 3.5-2 ס"מ

שולי העלה

לרוב לא ריסניים ללא ריסים בשוליים ריסניים או מחוספסים
מספר עמודי הפריחה (לרוב) 4-1 3-1 2-1
מספר הפרחים בתפרחת לרוב 20-15 50-20 70-25
עוקצי הפרח לרוב שווים לאורך העטיף, לעתים יותר ארוכים כאורך העטיף או קצרים ממנו ארוכים לרוב פי 2-1.5 מהעטיף
צבע ניצני הפרחים לבן ולעתים רחוקות ורדרד או לילך סגול לבן
צבע העטיף לבן ההופך לחום-אפור "מלוכלך" בהמשך הפריחה בראשית הפריחה – לילך בבסיס, הופך מאוחר יותר לאפור-חום לבן, הופך לחום "מלוכלך" בהמשך הפריחה
אורך עטיף הפרח 9-6 מ"מ 14-12 מ"מ 10 מ"מ
צבע המאבקים סגול-ארגמן סגול סגול-לילך
בית הגידול בתות סלעיות באזורי ההר והשפלה שדות לחים באדמות  כבדות שדות באדמות סחף כבדות
bel-flex ishay 1 ??????????????????????????
Israel, S Shefela, Nahal Duma, 380mמ
מימין – זמזומית מצויה. צילם: ישי שמידוב ©; במרכז – זמזומית סגולה. צילם: ישי שמידוב ©; משמאל – זמזומית ורבורג. צילם: אורי פרגמן-ספיר ©

התפוצה הגיאוגרפית של זמזומית ורבורג בישראל

זמזומית ורבורג תוארה למדע ע"י נעמי פינברון ב-1940 לפי אב-טיפוס מעמק יזרעאל. מגליונות העשבייה ניתן ללמוד על הגלילות בארץ שבהן הצמח גדל ועל תאריכי האיסןף (טבלה 2):

טבלה 2. גליונות העשבייה  של זמזומית ורבורג בעשבייה הלאומית באוניברסיטה העברית
נמסר ע"י הגר לשנר, אוצרת העשבייה הלאומית

שנה אזור מקום שם האוסף
1927 פלשת גדרה נעמי פיינברון
1930 עמק יזרעאל עין-חרוד נעמי פיינברון
1938 עמק יזרעאל עין-חרוד נעמי פיינברון
1992 עמק יזרעאל כביש תענכים אורי פרגמן
1944 עמק יזרעאל ליד סנדלה דני זהרי
1941 עמק יזרעאל כפר גדעון מיכאל זהרי (?)
1954 עמק ירדן עליון טבחה נעמי פיינברון
1988 עמק ירדן תחתון מצפון ליריחו אורי פרגמן
1977 שרון רמת אביב לאה פרוסבול
1939 שרון אביחיל נעמי פיינברון
1992 גליל תחתון ליד כלנית אורי פרגמן
1992 גליל תחתון עין-דור אורי פרגמן
1993 גליל תחתון בקעת טורען הגר לשנר
1963 גליל עליון מטולה ?
1983 שפלה נתיב הל"ה אהרון ליסטון
1967 הרי יהודה חבל יתיר אבינעם דנין
1985 הרי יהודה 10 ק"מ ממערב לחברון אהרון ליסטון
1977 הרי יהודה ירושלים – גבעת-רם מיכאל זהרי
1950 נגב צפוני ברור חיל נעמי פיינברון
1952 נגב צפוני ברור חיל נעמי פיינברון
1980 נגב צפוני חוות מגדה אבי שמידע
1950 נגב צפוני חצרים יואל דה-מלאך
1949 נגב צפוני סעד נעמי פיינברון
1952 נגב צפוני סעד נעמי פיינברון
1952 נגב צפוני בין פלוג'ה לשובל נעמי פיינברון
1952 נגב צפוני 10 ק"מ מדרום לבאר-שבע נעמי פיינברון
1950 נגב צפוני באר משאש יואל דה-מלאך

 נראה כי החל מ-1927 ועד ראשית שנות ה-90 יש תיעוד  מ-9 גלילות ים-תיכוניות: פלשת, עמק-יזרעאל, עמק הירדן העליון, עמק הירדן התחתון, ,השרון, הגליל התחתון, הגליל העליון, השפלה והרי יהודה. ואולם, בספר האדום מובעת הסברה שבעת כתיבת הספר ב-2007 הצמח גדל בוודאות רק בגליל התחתון ובעמק יזרעאל. מעניינית העובדה שז. ורבורג תועדה כבר בפלשת בגדרה ב-1927, אלא שמאז לא נמצאה שום עדות לנוכחות בפלשת עד לגילוי הנוכחי באחו עיינות.  לפי נתוני העשבייה ההיסטוריים ישנם גם אתרים בנגב הצפוני, אך אין מידע אחרי שנת 1980 שבה נעשה האיסוף האחרון.
לאחרונה נמסרים דיווחים על אוכלוסיות של אלפי פרטים ביער שהם שבצפון שפלת יהודה, בתוך כרמי זיתים (עוז גולן, קבוצת הפייסבוק "בוטניקה לאוהבים – צמחי ארץ-ישראל") ובמזרח השפלה באזור נחל דומה, גם שם נצפו באביב 2012 אלפי פרטים בשדות חקלאות מסורתית ובשוליהם (א. פרגמן-ספיר, בע"פ).

משמעות הגילוי של זמזומית ורבורג באחו עיינות לשמירת טבע

לזמזומית ורבורג הוגדר בספר האדום מספר אדום 4.7 בדרגת סיכון EN  ("בסכנה" לפי הקטגוריות של IUCN). הגדרתו כמין אדום מתבססת על נדירות בדרגה 2 מתוך 6  (אין מידע מדויק על מספר האתרים הכולל), על האנדמיות ועל הפגיעות של בית הגידול (3 מתוך 4). ואכן בית הגידול של אדמות עמק כבדות הוא אחד משלושת בתי הגידול המאוימים ביותר מבחינת הסיכון למינים האדומים יחד עם בתי הגידול החוליים של מישור החוף ובתי הגידול הלחים. פגיעות זו נובעת בעיקר מהסבת מרבית שטחי האדמות הכבדות לחקלאות מודרנית. הגילוי של  אוכלוסייה שלא הייתה ידועה קודם לכן בפלשת יש בו אפוא חשיבות רבה מבחינת שמירת טבע.

הצמח התגלה ע"י כותב שורות אלה במהלך סיור באחו עיינות שנערך ב-14.2.2014  עבור פרויקט שיקום נחלים מטעם אגף סביבה ברשות הטבע והגנים, בראשותו של אורי מורן. בסיור זה נצפו בשטחי האחו כמה עשרות אוכלוסיות של זמזומית ורבורג הגדלות בצד פרטים של זמזומית סגולה. בטווח הקילומטרים הקרוב לאחו עיינות ולמעשה בפלשת בכלל, לא אותרו צמחים נוספים של זמזומית ורבורג. מאז התיעוד היחידי בפלשת ב-1927 מגדרה (טבלה 2), לא דווח על מציאות הצמח בגלילה זו וניתן להניח שהצמח לא גדל כיום בפלשת בשום אתר אחר.
אחו עיינות הוא אחד השרידים המעטים של שטחי אדמות כבדות מוצפות חלקית בחורף ששרד בפלשת ללא עיבוד משמעותי מזה שנים רבות וכנראה נזנח לעיבוד בשל ליקויי ניקוז  או מכל סיבה אחרת. האתר מוכר לכותב שורות אלה מאז 1984. יש במקום מגוון ביולוגי עשיר במיוחד ובעתיד תתפרסם בכלנית כתבה המציגה ממצאים מלאים מהסקר שנערך במקום. נזכיר כאן את המציאה של מיאגרון אוזני שעליה נכתב כבר בכלנית. עוד גדלים במקום  עיריוני צהוב (ככל הנראה האתר היחיד בפלשת) , נרקיס מצוי, נענת הכדורים, דוגון ירושלמי (מין אדום), אשבל הביצה, כריך מחולק ועוד רבים…

??????????????????????????????? ayanot map
אחו עיינות. מימין -מראה של האחו. צילם: גדי פולק ©; משמאל: מיקום גיאוגרפי. מקור: Google earth

קיים חשש כבד להמשך קיומו של אחו עיינות כשטח פתוח לא מעובד עקב פעולות פיתוח ופגיעות באקראי. לאחרונה הורמו במקום כמה סוללות עפר ושטחים אחדים בתוכו כוסו בקרקע לצורך הכנת מצע לחקלאות. סכנה זו לבית הגידול הנדיר כיום בפלשת מצריכה התערבות של הגנה ושימור על האתר לטובת הריכוז של הצמחים הייחודיים ובכללם האוכלוסייה של זמזומית ורבורג.

לאור החסרים במידע עדכני מתועד על התפוצה של זמזומית ורבורג בארץ שעליהם נכתב בספר האדום, ולאור דיווחים חדשים בעת האחרונה על גילוי אוכלוסיות שלא תועדו בעבר (בשפלה ובפלשת), מתעורר צורך לתת עדיפות לאיסוף תצפיות ולעריכת סקרים ייעודיים למין זה ולריענון התיעוד אודות תפוצתו. זאת בשל היותו מין אנדמי לישראל וצמח של בית גידול רגיש ביותר לפגיעה. מידע זה נדרש בכדי להעריך נכונה את מצבו בארץ כיום ובכדי לעדכן את מספרו האדום ומכך לגזור את מדיניות השימור הנאותה.  כדאי גם לציין שלא ידוע על שמורת טבע כלשהי המכילה אוכלוסיות של זמזומית ורבורג, דבר המחזק את הרעיון של הכרזת אחו עיינות כאתר מוגן.

ספרות:

שמידע א ופולק ג 2007 הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך א'. רשות הטבע והגנים.

—————————————————————————————————————–

Feinbrun-Dothan N 1986 Flora Palaestina. Vol. 4. The Israel Academy of Sciences and Humanities, Jerusalem.

תודות לכל מי שסייעו בסיורי השדה, במידע ובהכנת החומר לכתבה: אורי מורן, חזי אביבי,  אבי אוזן, שרה אוחיון, ישי שמידוב, ישראל ולד, החברים בבנק הגנים במכון וולקני, מימי רון ויעקב שקולניק.

===========================================
כל הזכויות שמורות ל"כלנית" ©
ציטוט: וקיל, ל. 2015. הצמח האדום זמזומית ורבורג –  גילוי חדש באחו עיינות בפלשת, כתב-עת "כלנית" מספר 2.

Print Friendly, PDF & Email

כתיבת תגובה