ארז הלבנון Cedrus libani גידל אצטרובלים באוגוסט
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
פרסום: 18.8.19
מדוע תפרחות בעלות דגל כה נדירות? על אקולוגית ההאבקה של אזוביון דגול Lavandula stoechas
אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת דגל (אזוביון דגול א.משונן, מרווה דגולה, מצילות מצויצות, כדן נאה) ובכל צמחיית הים התיכון בת 20000 מינים ישנם פחות ממאה מינים בעלי דגל השייכים למספר סוגים מועט ביותר (מרווה, אזוביון, מצילות, כדן, עדעד ונזמית). מתוצאות ניתן להסיק כי מערכת ההתנהגויות והעדפות של דבורים לבקר בתפרחות דגל לעומת "לא דגל" הן מורכבות וכוללות הן מרכיב תורשתי מולד והן מרכיב חשוב נלמד ומתעדכן.
צבעונים לא אדומים בחרמון: על צבעוני החרמון לבן ועל צבעוני נמוך ורוד, הגדלים ברום-החרמון
עוז גולן – חוג כלנית golanoz.me@gmail.com
בשנת 2015 שמנו לב שבמרומי החרמון מצויים שני מינים שונים של צבעוניים לא אדומים. במשך שלוש שנים בדקנו את הנושא ועקבנו אחר הפנולוגיה שלהם החל מהלבלוב ועד להבשלת הפרי. סקירה ספרותית מראה שמדובר בשני מינים אשר משתייכים לקבוצות שונות ונבדלים זה מזה במספר תכונות. בנוסף לצבעוני החרמון Tulipa lownei הידוע מזה כבר בחרמון, הגדרנו מין נוסף חדש שאינו מופיע בפלורה של א"י – צבעוני נמוך Tulipa humilis או בשמו הנרדף Tulipa aucheriana. צבעוני החרמון, או בשמו העממי בלבנון – צבעוני לוניי, נחשב למין אנדמי לחרמון, לרכס מול הלבנון ולהר הלבנון ןלכן בספרות המדעית מקבל ערך שימור גבוה כמין. לגבי המין החדש לישראל – Tulipa humilis – אנו ממליצים לתת לו את השם "צבעוני נמוך" , תרגום שמו המדעי בלטינית. מאמר זה דן בסיסטמטיקה של שני המינים וכן בהשוואה למין נוסף – צבעוני ססגוני Tulipa biflora של הר הגנב.
| הערת המערכת – ישנם חוקרים החושבים כי צבעוני החרמון וצבעוני נמוך שייכים בחרמון לאותו מין ביולוגי בעל שני מופעים מורפולוגיים שונים ; על נושא זה ראה בהמשך המאמר. |
אלון תולע Quercus boissieri נמצא ליד רבבה בשומרון
יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com
הביא לדפוס: אבי שמידע
תאריך התצפית – 1.6.2019
פרסום – 29.7.2019
אשבל נמרוד Stachys paneiana "שולט" בכל מצוקי נחל גובתא
חנן יחיאלי – קיבוץ ניר-דוד hanan.yehiely@gmail.com
יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
תצפית: 7.6.2019
פורסם: 20.7.2019
מרווה ארץ-ישראלית Salvia palaestina נמצאה ביצהר אשר בשומרון
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
פרסום: 20.7.2019
מלחית הבורית Salsola soda: מצמח "אדום שמור" לצמח "פולש לעקירה"
יוקי נחמיאס – חולתא, חוג כלנית Yukinach@gmail.com
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
פורסם: 20.7.2019
בורהביה זוחלת ממשיכה "לפלוש" לישראל באזור הגליל המזרחי
מאז התצפית הראשונה של מציאת בורהביה זוחלת Boerhavia repens בצפון ישראל (ראה: בורהביה זוחלת – מציאה ראשונה בגליל התחתון ומשמעותה, כלנית מס.4 תשע"ז) ממשכה הבורביה הזוחלת להתפשט בגליל התחתון המזרחי. במהלך שני החודשים האחרונים דגמנו אותה בשבעה אתרים שונים בפאתי מנחמיה ויער אשכול במורדות התחתונים של רכס אלות.
סיפורו של עץ ברוש הבר היחיד בישראל
שוקה רווק – בן קיבוץ גבע ממייסדי החברה להגנת הטבע, מקים חוגי סיור וטיפוס מצוקים בישראל, מדריך ומטייל בכל העולם shukaravek
אבי שמידע – חוג בוטניקה כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
בעקבות אי הבהירות בקרב ציבור חובבי הטבע האם העץ ברוש מצוי הוא צמח בר בישראל אנו מביאים את סיפור מציאתו של עץ הברוש היחידי בישראל שהוא עץ טבעי בר. עד סוף שנות השבעים של המאה הקודמת לא היה ידוע על ברושי בר בארץ-ישראל המערבית. ב-1979 גילה שוקה רווק בגליל העליון בסדקי מצוק במדרון הדרומי של נחל אוכמן (סעיף של בצת), ברושים טבעיים עם ענפים אופקיים. בצד שני עצים צעירים שגובהם 3 מ', הנושאים אצטרובלים, נמצא גדם רחב כרות, שמספר טבעותיו כ–530!
ברושי בר ידועים מהמאה הקודמת מאדום (רווק ושמידע 2000). על פי זהרי (1956) גדלים ברושי בר גם בגלעד. חיפושינו בגלעד שנעשו אחרי 1995 העלו חרס; כל הברושים שבגלעד גדלים על קרקע גיר רכה, והם בני הזן הצריפי שהנו תרבותי. ברושי בר מהזן האופקי התגלו ב-1974 במרומי החרמון, על-ידי דרור גלילי, כחצי ק"מ מזרחית למצפה שלגים.
דו-פרצופיות מינית בצמחים בהשוואה לסימני מין משניים בחיות
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
לעומת בעלי חיים, שם נפוצה תופעת דו-פרצופיות מינית בין זכרים ונקבות, קיימים חילוקי דעות האם דו-פרצופיות קיימת גם בצמחים. זו יכולה להתפתח בצמחים דו-ביתיים כמו חרוב, תמר ודפנה. דו-פרצופיות זוויגית היא התופעה בה קיימים הבדלים מורפולוגיים ברורים בין הזכרים לנקבות כאשר "כלל הטבע" הוא שכמעט תמיד הזכרים הם היפים יותר בעלי צבעי ראווה בולטים וניגודיים. במאמר זה אנו מנסים לתאר את הדגמים הנפוצים בטבע בנושא דו-פרצופיות מינית, במיוחד בצמחים. לעניות דעת המחבר תופעה זו נדירה מאוד בצמחים כיוון שהצמחים הם חסרי יכולת ראייה.
- מעבר לעמוד הקודם
- 1
- …
- 5
- 6
- 7
- 8
- 9
- 10
- 11
- …
- 27
- מעבר לעמוד הבא