כיצד ניתנו שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

מתן שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל היה מעשה בעל משמעות עמוקה, כביטוי לחזרה אל ארץ האבות, יישוב המולדת והנחלת השפה העברית המתחדשת, מתוך זיקה למקורות וגאולת שמות עבריים עתיקים. השמות העבריים של צמחי ארץ ישראל לקוחים ממקורות רבים, נדבך על גבי נדבך: התנ"ך, התלמוד והמשנה, כתביהם של סופרי ומשוררי ימי הביניים ותקופת ההשכלה והתחייה, חידושים של המורים לטבע ולעברית במושבות העלייה הראשונה והשנייה בגליל וביהודה, שמות עממיים בהשפעת הערבית, שמות שטבעו חוקרים, בוטנאים ואנשי אקדמיה אחרים; ומעל הכל – שמות שניתנו על ידי ועד הלשון וממשיכיהם באקדמיה ללשון העברית. גם נדבך אחרון זה היה תהליך רב-שלבי, שראשיתו בליקוט וכינוס הקיים, ואחריתו בעבודה מדעית מדוקדקת על פי עקרונות הבוטניקה, כללי הכתיב העברי וחוקי הדקדוק. במאמר זה אסקור את התהליך התרבותי-מדעי שהחל באופן רשמי ב-1913, אך למעשה הרבה לפני כן, בזכות כמה אנשים שהניחו עבורו את היסודות.

המשך…

להמשך קריאהכיצד ניתנו שמות עבריים לצמחי ארץ ישראל
זן חדש לישראל של ליפיה זוחלת נמצא בביצת השורק המזרחית
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

זן חדש לישראל של ליפיה זוחלת נמצא בביצת השורק המזרחית

דרור מלמד –  nivnav@012.net.il
לירן וקיל – סוקר צמחיה, מסייע לבנק הגנים, מכון וולקני בית דגן
עופר הוכברג – ש.ל.פ מעבדה חקלאית, גבעת ברנר,ofer_h@gbrener.org.il

אוכלוסייה של ליפיה זוחלת [(Phyla nodiflora L. (Greene], שפרטיה חסונים, מפרקי גבעוליהם מרווחים ותפרחותיהם גדולות וצפופות מהרגיל, נמצאה במערב נחל שורק. השונות הצורנית של אוכלוסיה זו מאוכלוסיות המין האחרות, המצויות ברחבי הארץ, בולטת מאוד וייחודית. להלן תתואר המורפולוגיה של מין זה ויידונו הטקסונומיה העדכנית והרלוונטיות שלה למופעי המין בישראל.

המשך…

להמשך קריאהזן חדש לישראל של ליפיה זוחלת נמצא בביצת השורק המזרחית

קצח ארוך-שפה: מין קצח לא מוכר מישראל התגלה בדרום הגולן

בסוף אפריל 2018 נמצאה בדרום רמת הגולן אוכלוסייה של קצח (Nigella), משפ' הנוריתיים, השונה בתכונות רבות ממיני הקצח הידועים לנו עד כה בארץ.  אנו נוטים לזהותו כ- .Nigella oxypetala Boiss ושמו העברי המוצע הוא קצח ארוך-שפה. מין זה דומה לקצח ריסני (.Nigella ciliaris DC), והסימנים המבדילים בין שני  המינים מפורטים במאמר. קצח ארוך-שפה גדל בארצות הלבנט, טורקיה, הקווקז וייתכן שהאוכלוסיה שנמצאה היא הדרומית ביותר.

להמשך קריאהקצח ארוך-שפה: מין קצח לא מוכר מישראל התגלה בדרום הגולן
סיכום השתלמות כלנית במקווי-מים בעמק החולה  7.6.2018
????????????????????????????????????

סיכום השתלמות כלנית במקווי-מים בעמק החולה 7.6.2018

מחברים: אבי שמידע,  מימי רון,  גדי פולק. בעמקי החולה והדן מצויים בתי גידול של מקווי מים המאכלסים רבים מצמחי המים של ישראל ששרדו גם אחרי ייבוש החולה והשפעות האדם האחרות. בעונת ראשית הקיץ חל במקווי המים שיא הצימוח הוגטטיבי במקביל לעלייה בטמפרטורות ורבים ממיני הצמחים מצויים בשיא הפריחה, כאשר בבתי הגידול האחרים בארץ הנסמכים על המשקעים - הצמחים מצויים בשלב של הבשלת פירות והפצה והצמחייה החד-שנתית הצהיבה וקמלה. תחנות ההשתלמות הציגו מגוון של צמחי מים על פי  מיקומם המרחבי ביחס  לגוף המים. דגש הושם על לימוד צמחי המים הרבים הנמנים על משפחת הגומאיים. הגן הבוטני באגמון החולה כולל ייצוג מרשים של צמחי המים בארץ וזימן לימוד של הביולוגיה והאקולוגיה של רבים מהצמחים הנדירים והמיוחדים של קבוצה אקולוגית זו.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית במקווי-מים בעמק החולה 7.6.2018

רצועית הגליל היא מין אנדמי לישראל ושונה מרצועית העיזים

רצועית הגליל  משתייכת למשפחת הסחלביים שהיא הגדולה והמפותחת במשפחות הצמחים בעלי פרחים, בת כ-800 סוגים וקרוב ל-30000 מינים. המוכרים מביניהם הם הסחלבים הטרופיים, שרבים מהם משמשים פרחי נוי. בעקבות מציאתה של רצועית הגליל בחרמון,  מובא כאן תיאור מקיף של המין הגדל בישראל והיותו מין נפרד מ"רצועית העיזים". עד לאחרונה נהגו לכלול את רצועית הגליל בתוך מין זה, אך  מחקר עדכני מורה על כך שרצועית הגליל היא מין אנדמי שכנראה גדל גם בג'בל ברוך בדרום הלבנון.

להמשך קריאהרצועית הגליל היא מין אנדמי לישראל ושונה מרצועית העיזים

שימוש בעפצי אלון Quercus להכנת צבע ולבורסקאות

אביבית ברקוביץ-ג'וטו, מנכ"ל המרכז המקצועי לליקוט. avivitber@gmail.com
מיכל מונוסוב, הגן הבוטני בהר הצופים michalmo@savion.huji.ac.il

נספח להשתלמות כלנית 16-17.5.2018

המשך…

להמשך קריאהשימוש בעפצי אלון Quercus להכנת צבע ולבורסקאות

סיכום השתלמות כלנית בחרמון 16-17.5.2018

הודות לשפע הדגניים, החרמון היה ירוק בעת ימי ההשתלמות, אשר התמקדה בתחנות לימוד לאורך מסלול חגורת היער ההררי ובתחנה בגבול התחתון של חגורה זו. תוצאת תקופת החום היובש של רוב חודש אפריל 2018 הייתה מיעוט יחסי של פריחה. עם זאת ההשתלמות הייתה עשירה בגילויים ומציאות, ומהם יצוינו סומקן החרמון(ס.טוביה) החדש לחרמון הישראלי, הגילוי של רצועית הגליל, לראשונה בחרמון על ידי נוגן צברי והרחבת תחום התפוצה של תלתן מגובב, שום דיויס ונוקשן מזרחי גם לחרמון.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בחרמון 16-17.5.2018

ההיסטוריה של האיור הבוטני ושאלת תקפותו בעידן הצילום

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

 מאמר זה סוקר את ההיסטוריה של האיור הבוטני, אשר התפתח בד בבד עם התפתחות טכנולוגית הציור וההדפסה ובמקביל למגמות באמנות. מתוארת תרומתו של האיור הבוטני למדע הבוטניקה ונשאלת שאלת תקפותו בעידן הצילום. מוזכרים כמה מגדולי המאיירים הבוטניים, אשר הטביעו את חותמם על תחום זה, המהווה נקודת השקה בין מדע ואמנות. מאמר נוסף יוקדש לתולדות האיור הבוטני בישראל והאמנים שתרמו ליצירת הפלורה פלסטינה, מגדירי הצמחים לדורותיהם והספרים הפופולאריים.

המשך…

להמשך קריאהההיסטוריה של האיור הבוטני ושאלת תקפותו בעידן הצילום

מגמות בהרכב הצמחייה בחתך גלבוע – בקעת בית-שאן

שאולי אביאל, קיבוץ שדה אליהו וחוג כלנית aviel@biobee.com
איתן שפירא, קיבוץ עין הנצי"ב וחוג כלנית etan@hanatziv.org.il
גדי פולק, מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

הרכב המינים של חברות הצמחים באתרים ללא רעייה משתנה מאד לאורך חתך גיאוגרפי מפסגת מזרח הגלבוע לבקעת בית שאן. החתך מאופיין במפל רום של 750 מ', בירידה בכמות המשקעים ובעלייה בטמפרטורה. על סמך התפוצה הפיטוגיאוגרפית של המינים נמצא כי למרות ההשתנות בתנאים הסביבתיים, כל אתרי  החתך נמצאים בשוליים היובשניים של חבל הצמחייה הים-תיכוני. מרבית המינים הם ים-תיכוניים ושיעורם של מינים ערבתיים ומדבריים בתחנות החתך – זעום.  עושר המינים יורד עם הירידה ברום. נוכחות סלעים, עומק הקרקע וקירבת שטחי עיבוד משפיעים על הרכב צורות החיים ועל מספר המינים המשתייכים לקבוצות אקולוגיות מובחנות כגון צמחי סלעים וצמחי בתי גידול מופרים.

המשך…

להמשך קריאהמגמות בהרכב הצמחייה בחתך גלבוע – בקעת בית-שאן