בפרח מימין צלקות העלי
מגמות בגודל אוכלוסיות אדמונית החורש בנחל כזיב העליון בתקופה 2017-1973, ממצאי סקרים חדשים
טליה אורון taliaoron@gmail.com
אדמונית החורש Paeonia mascula היא מין בסכנת הכחדה בישראל המוגבל בתפוצתו לשמורת הר מירון, באגן נחל כזיב העליון. מנתוני סקרים שנערכו בזמנים שונים בתקופה 2017-1973 עולה שהאוכלוסיות שומרות על יציבות מספרית וייתכן שאף גדלות. הסוקצסיה הטבעית בחורש לכיוון של עצי יער גבוהים מאפשרת תנאי הארה נאותים להתפתחות תקינה של הצמחים ועל כן מומלץ להימנע מממשק של שימור המין בדרך של פתיחת החורש על ידי רעיית בקר או כריתה.
מאיזה מרחק רואה דבורה פרח? מרחק הגילוי המירבי של פרחים טבעיים על-ידי דבורי בומבוס
גידי נאמן החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים, gneeman@gmail.com
רנה נאמן מושב אמירים rina.nem@gmail.com
צמחים משתמשים באותות חזותיים (ראייה) וכימיים (ריח) על מנת למשוך ולכוון את המאביקים לפרחיהם. הראייה, כושר ההפרדה, יכולת הזיהוי, מרחק הגילוי המרבי וזווית הראיה המזערית של מטרות על-ידי דבורים נבדקו לראשונה במחקר זה בפרחים אמיתיים ולא במטרות עגולות מנייר צבעוני. במחקר זה השתמשנו במבוך רדיאלי בעל שש זרועות לקביעה של מרחק הגילוי המרבי וזווית הראייה המזערית של 12 סוגי פרחים טבעיים על-ידי פועלות של בומבוס האדמה (Bombus terrestris), וניתחנו את הגורמים המשפיעים עליו. נמצא שמרחק הגילוי אינו קשור לקוטר הפרח, אבל יש לו קשר חיובי לשטח הפרח, וקשר שלילי לאורך קו המתאר שלו. ככל שהיחס בין שטח הפרח לאורך קו המתאר קטן יותר ולפרח צורה גזורה יותר, מרחק הגילוי שלו קטן יותר. מרחק הגילוי של פרחים מלאים ועגולים גדול יותר מאשר זה של פרחים בקוטר דומה אך גזורים. נמצאה נוסחה אמפירית, המאפשרת לחזות את מרחק הגילוי המירבי של כל פרח על-פי משתנים אלה. קביעת מרחק הגילוי והגורמים המשפיעים עליו, חשובה לחקר התנהגות איסוף המזון של דבורים, האבולוציה של תכונות הפרחים, ולאימות של מודלים נוירופיסיולוגיים המסבירים את מנגנון הראייה בדבורים.
רפונטיקון זוחל – צמח חדש לארץ
רן לוטן, אוסף זרעים לבנק הגנים ranlotan@walla.co.il
זלמן באומוול, בוטנאי חובב zalmanpen@gmail.com
אורי פרגמן-ספיר, מנהל מדעי בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים fragman@botanic.co.il
רפונטיקון זוחל Rhaponticum repens (מורכבים) נמצא לראשונה בארץ בהר חרמונית בגולן. הצמח דומה למיני דרדר ובעבר אף שויך לסוג דרדר, אך כיום מזוהה כמין בסוג נפרד. זהו מין רחב-תפוצה באזורים ממוזגים בדרום אסיה בבתי גידול מופרים או לחים. באזורים אחרים בעולם הוא מין צמח פולש. בכתבה ניתנים תיאור הצמח, המעמד הטקסונומי של המין, התפוצה והאקולוגיה. נדונה השאלה אם לפנינו מין נדיר ואדום או צמח זר שעלול להיות מין פולש בארץ.
הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים – גן פיטוגיאוגרפי-פיטוסוציולוגי
אורי רוזנברג agron@netvision.net.il
הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים נוסד בשנת 1931, אך טומן בחובו עדויות ארכיאולוגיות בנות אלפי שנים והיבטים היסטוריים, ציוניים ותרבותיים מגוונים. אך קודם לכל זהו גן בוטני, מדעי, הראשון מסוגו בישראל כגן של צמחי הבר של ארץ ישראל, ובין הראשונים בעולם כגן אקולוגי. במאמר זה אסקור בקצרה גם את תולדותיו של הגן, אך אתמקד בעיקר בהיבט הבוטני שלו.
????????????????????????????????????
השפעת רעייה על עושר והרכב מיני צמחים עשבוניים בישראל – שיפור או דיכוי?
ניב דה מלאך, המחלקה לאקולוגיה, אבולוציה והתנהגות, האוניברסיטה העברית בירושלים. nivdemalach@gmail.com
הילה סגרה, הפקולטה לארכיטקטורה ובינוי ערים, הטכניון. hilasegre@gmail.com
מאמר זה מסכם תוצאות מחקרים שבחנו את השפעת רעייה על עושר המינים העשבוני בישראל. המחקרים נערכו בגליל, בגולן, בכרמל, בשפלת יהודה ובנגב וכללו השפעות של רעיית בקר ורעיית צאן. התוצאות מראות שהגורם החשוב ביותר בקביעת התגובה של מין הצמח לרעייה הוא הגובה שלו. רעייה מעלה את השכיחות היחסית של מינים נמוכים כולל גיאופיטים ומינים חד-שנתיים (בעיקר קטניות, מצליבים, ומורכבים), ומורידה את השכיחות היחסית של מינים גבוהים. רעייה מגדילה, במרבית המקרים, את עושר המינים באמצעות מניעת דחיקה תחרותית של מינים נמוכים, ומכאן שרעייה יכולה לשמש ככלי ממשק חשוב לשמירה על מגוון ביולוגי גבוה של צמחים בישראל. למרות זאת, בתנאים מסויימים כמו מפנים דרומיים, הרעייה אינה מעלה את מגוון המינים ובמקומות מסוימים כמו במכלאות ושקתות, הרעייה מביאה להשתלטות של מינים רודראליים ומקטינה בכך את עושר המינים. לכן חשוב להתחשב בתנאי בית הגידול כשקובעים מדיניות ממשק ולהתאים את עצמת ואופי הרעייה ולחציה לתנאים המקומיים. המשך…
האבקת פרחי נר-הלילה החופי Oenothera drummondii על ידי תיקנים
עוז גולן, אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב וחוג כלנית golanoz.me@gmail.com
אבי שמידע, המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים – avi.shmida@gmail.com
דני סימון, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב dysimon@post.tau.ac.il
לראשונה אנו מדווחים על ביקורים קבועים של תיקנים (Insecta: Blattoidea) מהמין Blattella biligata בפרחי נר-הלילה החופי אשר כנראה גורמים גם להאבקה. מיני הסוג נר-הלילה ידועים כמותאמים להאבקת רפרפים וחרקים בעלי חדק ארוך מאוד המאפשר את יניקת הצוף. גרגרי האבקה בנר-הלילה, מלוכדים ביניהם על ידי חוטי דבק צמיג הנדבק היטב לחדק הרפרף ולשערות ראשו (קשקשים). דביקות גרגירי האבקה מונעת מרוב החרקים המבקרים בפרחים לאסוף את האבקה כמזון. על כן הייתה זו הפתעה גדולה כאשר התגלה כי מין זה של תיקן מבקר בהמוניו בפרחי נר-הלילה וניזון שם בעיקר מאבקת הפרחים אך גם מעט מהצוף. הידיעות בספרות על האבקת פרחים על ידי תיקנים, נדירות ביותר ומצומצמות לאזור הטרופי בפרחים קרובי קרקע. נדונה המשמעות האבולוציונית של יחסי הגומלין בין התיקן לפרחי נר-הלילה.
סיכום השתלמות כלנית בחרמון ב- 10-11.5.2017
ההשתלמות התמקדה בחגורות הרום הגבוהות של צומח החרמון שמעל ל-1300 מטר. שתי תחנות הוקדשו ליער הספר ההררי: האחת ברום 1300 מטר בתחומי דולינה המושפעת מרעיית בקר והשנייה במדרון מערבי תלול ברום של כ-1600 מ' שבו התפתח יער מפותח יחסית של עצים נשירים. תחנה שלישית הייתה בדרדרת מוכת רוח בחגורה הכר-קוצית ברום שמעל 2000 מ'. תשומת לב מיוחדת הוקדשה למינים הבאים: עוזרר סיני, שיפון ההרים, בולבסן קיפח, אלון התולע, אלון חרמוני, בן-חוזרר לבנוני, קדד השרף, ברברית הלבנון ועריר הלבנון.
- מעבר לעמוד הקודם
- 1
- …
- 12
- 13
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- …
- 27
- מעבר לעמוד הבא