חדשות בוטניות מחוף הגליל המערבי
לארבעה מיני צמחים נמצאו לאחרונה אתרים חדשים בחוף הגליל המערבי, באזור מרזבת נחל בצת: סחלב נקוד, מרסיה זעירה, טופח כדורי וקחוון קטום-מוצים.
"צמח עבר הירדן" ועזבון אהרנסון
אורי רוזנברג agron@netvision.net.il
אהרן אהרנסון אשר זכה לכינויים "המדען הישראלי הראשון", "חלוץ המדע בארץ", היה איש אשכולות, חקלאי, מדען, סייר, פוליטיקאי ומרגל, שסיים את חייו בפתאומיות, אולי באופן מסתורי, והוא בן 43 שנים בלבד. ברשימה זו מתוארת תרומתו של אהרנסון למדע הבוטניקה, לחקלאות ולייעור בראשית המאה הקודמת, מסופר הסיפור המרתק של מסעות המחקר שעשה באזור וכיצד ניצל חלקית ופורסם עזבונו המדעי.
היפותזת אסימטריות האור ודחיקה תחרותית של צמחים בעקבות דישון: תוצאות מניסוי בגן לאומי בית גוברין
ניב דה מלאך, האוניברסיטה העברית בירושלים. nivdemalach@gmail.com
תוספת חנקן למערכות טבעיות היא אחד האיומים הגדולים על מגוון מינים ברחבי העולם. בניסוי שדה בבית גוברין נבחנה "היפותזת אסימטריות האור", שהיא אחת ההשערות הנפוצות המסבירות דחיקה תחרותית בעקבות תוספת דישון. מערכת הניסוי כללה מדידות אור בגבהים שונים ומניפולציות של סילוק מתחרים לכימות עוצמת התחרות. תוצאות הניסוי תומכות בהיפותזה ומראות שאסימטריה בתחרות על האור (שוני בקליטת אור בין צמחים גדולים וקטנים) היא הגורם המרכזי לדחיקה תחרותית ולירידה בעושר המינים בעקבות דישון.
סיכום השתלמות כלנית בפלשת 15,16-2-2017
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג ללימודי ארץ-ישראל, מכללת כנרת avi.shmida@gmail.com
גדי פולק – מערכת כלנית – gadpollak@gmail.com
בהשתלמות נלמדו הצומח והצמחייה של החולות, גבעות הכורכר ושטחי החמרה בפלשת. בפלשת קיים מפגש מעניין בין צומח וצמחייה ים-תיכוניים ומדבריים המוכתב מהגיל הגיאולוגי הצעיר יחסית של התשתיות באיזור ומהדומיננטיות של החול כחומר אב עיקרי של טיפוסי התשתית. הושם דגש על ההיסטוריה הגיאולוגית של האזור, על דרך ההיווצרות של החמרה והכורכר, על הקשר בין חברות הצמחים ומיני הצמחייה עם טיפוסי הסלע והקרקע ועל תהליכים אבולוציוניים המשפיעים על שיעור גבוה יחסית של מינים אנדמיים.
|
תודתנו נתונה לחברינו אמוץ דפני, חיים קיגל, צביקה אבני ובמיוחד הנהג ציון מיבנה, אשר הוסיפו תרומת דעת חשובה בנושאי מומחיותם תוך כדי ההשתלמות. |
הסוג כוכבית בישראל – האם מין אחד או שלושה?
שלושה מינים של כוכבית נתונים מישראל: כוכבית מצויה, כוכבית חיוורת וכוכבית גדולה. הסוג ידוע בשונות גבוהה ובפלאסטיות של תכונות הצמח והפרחים ואין בספרות תמימות דעים באשר למעמדם הסיסטמטי של המינים. בתצפיות שנערכו בשלושה סוגים של בית גידול בשרון נבחנו תכונות הצמח הווגטטיביות, מאפייני הפרח ומערכות הרבייה והעדפה לסוג בית הגידול בפרטים בעלי כותרת, המזוהים ככוכבית מצויה ובפרטים חסרי כותרת המזוהים ככוכבית חיוורת. בנוסף נערכו תצפיות במאפיינים הללו בצמחי כוכבית מאתרים אחדים בצפון הארץ ובכלל זה בפרטים המוגדרים בארץ ככוכבית גדולה. התוצאות מוליכות להשערה שבארץ מדובר במין אחד - כוכבית מצויה, המציג טווח רחב של שונות מורפולוגית ואקולוגית.
פנולוגיה של הפריחה בחולות השרון
הפריחה בחברת חרוב-מצוי ואלת המסטיק בחולות מישור החוף בשנת תשע"ו (2016-2015) הקדימה ב-6-4 שבועות את דגם הפריחה העונתי הרב-שנתי בחבל ההר הים-תיכוני, ובקיץ לא הייתה כלל פריחה בחולות. שיא הפריחה בחולות חל במחצית השנייה של פברואר ובתחילת מרץ ואילו שיא הפריחה בחבל ההר הים-תיכוני הוא בתחילת אפריל. גל פריחה סתווי שני ששיאו באוקטובר ונובמבר כלל רק מספר קטן של מינים מעוצים. במחקר זה נבדק העיתוי, המשך והרצף של תחלופת המינים הפורחים בשני טיפוסים של כתמי צומח בחולות החוף 1. כתמי שיחים עם עצי חרוב מצוי, 2. שטחי חולות פתוחים המאוכלסים בצמחים עשבוניים ובבני שיח. ההבדל במשך הפריחה הכללי בין צמחים מעוצים ועשבוניים לא היה מובהק,
סיכום השתלמות כלנית בכרמל, חורף 2017 (11-12.1.17)
גשמי החורף איחרו בעונת הגשם הנוכחית והחלו רק בדצמבר 2016, שהיה גשום וקר מהרגיל. הנביטה והלבלוב התרחשו באיחור וכתוצאה מכך הפריחה בכרמל בעת ההשתלמות הייתה דלה. בתחנות ההשתלמות סקרנו את חברות העצים העיקריות של הכרמל בהתאם לפיזורן במרחב לפי הרום, המפנה, הסלע והקרקע ובמיוחד הדגשנו את האקולוגיה של אורן ירושלים כעץ בר אופייני לכרמל וכעץ ביער הנטוע. למדנו בפרוטרוט על כמה מהמינים המיוחדים לכרמל ובראשם חלבלוב השיח ורתמה קוצנית.
- מעבר לעמוד הקודם
- 1
- …
- 14
- 15
- 16
- 17
- 18
- 19
- 20
- …
- 27
- מעבר לעמוד הבא