משטחי פריחה של סתוונית היורה בגבעת התנ"ך בירושלים: מדוע סתוונית היורה כה שופעת השנה?

שמעון כהן, חוג כלנית – simonronit@bezeqint.net
אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות – האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com
רענן דונוביץ, חוג כלנית – raanandu@smile.net.il

צילמו: שמעון כהן וחברי חוג כלנית

—————————
התצפית: 6.11.2023
פרסום:   13.12.2023
—————————

תקציר: שפעת פריחה של כתמי גיאופיטים המופיעים אחת לכמה שנים היא תופעה ידועה לחובבי הטבע אך רב הנסתר על הגלוי לגבי הסיבות להופעתה. השנה אנו מדווחים על משטחי פריחה של סתוונית היורה – Colchicum stevenii בחודש נובמבר 2023; אחד מהם הוא משטח הפריחה העז של סתוונית היורה בגבעת התנ"ך בירושלים.
==============

השנה, בסתיו תשפ"ד הופיעה מרבד פריחה של סתוונית היורה – Colchicum stevenii בגבעת התנ"ך בירושלים, בשפעה שלא נראה כבר מזה שנים רבות. משטחי פריחה אלה צולמו על ידי חברים מקבוצתנו (ראה תמונות) ונשאלת השאלה – האם היה זה סתיו גשום במיוחד או אביב מיוחד של שנה קודמת או גורם אחר – והאם זו תופעה נדירה במיוחד ?

    
סתוונית היורה: גבעת התנ"ך ירושלים 6.11.23 ש.כהן ©

סקירת העבר של משטחי פריחה דומים של סתוונית היורה, מגלה כי התופעה איננה שכיחה אך חוזרת על עצמה במקומות ובזמנים שונים; לדוגמא  משטחי פריחה יוצאי דופן הופיעו בשולי קיבוץ יסעור בסתיו 2017. בארוע סתווניות יסעור, עקבנו אחר האתר ונוכחנו כי משטחי הפריחה נעלמו בשנים שלאחר מכן.

סתוונית יורה 11.11.17 קיבוץ-יסעור ג.סגלי ©

 
סתוונית יורה; מימין, פריחה בגבעת התנך 29.11.23, צילם דוד תירוש ©. משמאל, פריחה בקיבוץ יסעור 11.11.17 צילם גדעון סגלי ©

סתוונית יורה 11.11.17 קיבוץ-יסעור ג.סגלי ©

מה יכולים אנו לאמר על התופעה, ברמה הפרטנית של סתוונית היורה או ברמה הכללית של כתמי פריחה שופעים של גיאופיטים ?

שפעת הפריחה של סתוונית היורה בסתיו הנוכחי (תשפ"ד 2023) קשורה כנראה לגשמי הברכה שירדו בחודש נובמבר. טבלה מס.1 מציגה את סופות הגשם(זהו הכינוי למערכות גשם, שקעים סינופטיים) שארעו בישראל בחבל הים-תיכוני מראשית תשפ"ד. אנו רואים כי עד המחצית השניה של חודש נובמבר לא היו סופות גשם גדולות בחבל הים-תיכוני; במחצית השניה של חודש נובמבר ארעו שתי סופות גשם גדולות כל אחת מעל 25 מ"מ (בירושלים) אשר הביאו לנביטת מדרונות ולהצצה ופריחה מזורזת ושופעת של סתוונית היורה.

סופה מספר 10 שהתרחשה בתאריכים 19-20.11.2023 הורידה כמות משקעים גדולה במיוחד   ( 28 – 107 מ"מ; בעין-חרוד ירדו לדוגמא 75 מ"מ) ברוב רחבי הים-תיכון – היא אשר גרמה למילוי מים בפקעות הצעירות, להצצת עלים מזורזת ולפריחה סינכרונית ושופעת של מאות פקעות של סתוונית היורה בכתמי קרקע רבים. האם הסבר זה הוא ההסבר הנכון והיחידי ? אפשר גם שהאביב המבורך של שנה שעברה הוא אשר עזר לגודל אופטימלי של פקעות הסתוונית ומוכנותו לפריחה שופעת אך אביבים דומים ואף גשומים יותר היו לנו בשנים קודמות. נמצאנו למדים שרק מדידות מפורטות של השפעה באותה אוכלוסיה לאורך מספר שנים תוך מדידות אקלימיות במקביל –  יאששו או יפריכו את ההכללה המוצעת לעיל.

טבלה מס' 1 מזג האוויר בסתיו תשפ"ד  – 2023 

מה יכולים אנו לאמר על התופעה, ברמה הפרטנית של סתוונית היורה או ברמה הכללית של כתמי פריחה שופעים של גיאופיטים ?
שפעת הפריחה של סתוונית היורה בסתיו הנוכחי (תשפ"ד 2023) קשורה כנראה לגשמי הברכה שירדו בחודש נובמבר. טבלה מס.1 מציגה את סופות הגשם(זהו הכינוי למערכות גשם, שקעים סינופטיים) שארעו בישראל בחבל הים-תיכוני מראשית תשפ"ד.(טבלה מס.1 ). אנו רואים כי עד המחצית השניה של חודש נובמבר לא היו סופות גשם גדולות בחבל הים-תיכוני; במחצית השניה של חודש נובמבר ארעו שתי סופות גשם גדולות כל אחת מעל 25 מ"מ (בירושלים) אשר הביאו לנביטת מדרונות ולהצצה ופריחה מזורזת ושופעת של סתוונית היורה.

סופה מספר 10 שהתרחשה בתאריכים 19-20.11.2023 הורידה כמות משקעים גדולה במיוחד ( 28 – 107 מ"מ; בעין-חרוד ירדו לדוגמא 75 מ"מ) ברוב רחבי הים-תיכון – היא אשר גרמה למילוי מים בפקעות הצעירות, להצצת עלים מזורזת ולפריחה סינכרונית ושופעת של מאות פקעות של סתוונית היורה בכתמי קרקע רבים. האם הסבר זה הוא ההסבר הנכון והיחידי ? אפשר גם שהאביב המבורך של שנה שעברה הוא אשר עזר לגודל אופטימלי של פקעות הסתוונית ומוכנותו לפריחה שופעת אך אביבים דומים ואף גשומים יותר היו לנו בשנים קודמות. נמצאנו למדים שרק מדידות מפורטות של השפעה באותה אוכלוסיה לאורך מספר שנים תוך מדידות אקלימיות במקביל – יאששו או יפריכו את ההכללה המוצעת לעיל.

סתוונית היורה: גבעת התנ"ך ירושלים 26.11.23 ש.כהן ©

ומה בקשר להעלמות אוכלוסיות הפורחות של סתוונית היורה ושל גיאופיטים נוספים כגון כתמי פריחה צפופים של מיני שום, חלמונית, מצילות, כרכום וכדן ? כנראה שמשך החיים של הבצלים של גיאופיטים אלה בתנאים טבעיים איננו רב ; לאחר הגיעם לגודל הבצל הקריטי, הם פורחים מספר שנים מועט ואז מפסיקים לפרוח כמו למשל סתוונית היורה, סתוונית טוביה, כרכום ארץ-ישראלי וכרכום גיירדו. נתונים שנאספו על מיני כרכום בישראל מורים כי הפרט מפסיק לפרוח לאחר 2-5 שנים; כנראה הבצל בכרכום או הפקעת בסתוונית "מזדקנים" ופורשים מחיי הרביה המוצלחים שעברו וצאצאיהם בקרבת מקום ( על ידי רביה וגטטיבית) או במרחק מצמחי האם (רביה על ידי זרעים והפצה) תופשים את מקומם באקוסיסטמה ונודדים במרחב מאתר לאתר.

=====================
כל הזכויות שמורות ל"כלנית" ©
לציטוט: ש. כהן, דונוביץ ר. ושמידע א. 2023 משטחי פריחה של סתוונית היורה בגבעת התנ"ך בירושלים: מדוע סתוונית היורה כה שופעת השנה? – תשפ"ג 2024 כתב עת כלנית, 9.
=====================