אלון תולע Quercus boissieri נמצא ליד רבבה בשומרון
יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com
הביא לדפוס: אבי שמידע
תאריך התצפית – 1.6.2019
פרסום – 29.7.2019
יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com
הביא לדפוס: אבי שמידע
תאריך התצפית – 1.6.2019
פרסום – 29.7.2019
חנן יחיאלי – קיבוץ ניר-דוד hanan.yehiely@gmail.com
יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
תצפית: 7.6.2019
פורסם: 20.7.2019
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
פרסום: 20.7.2019
יוקי נחמיאס – חולתא, חוג כלנית Yukinach@gmail.com
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
פורסם: 20.7.2019
מאז התצפית הראשונה של מציאת בורהביה זוחלת Boerhavia repens בצפון ישראל (ראה: בורהביה זוחלת – מציאה ראשונה בגליל התחתון ומשמעותה, כלנית מס.4 תשע"ז) ממשכה הבורביה הזוחלת להתפשט בגליל התחתון המזרחי. במהלך שני החודשים האחרונים דגמנו אותה בשבעה אתרים שונים בפאתי מנחמיה ויער אשכול במורדות התחתונים של רכס אלות.
בעקבות אי הבהירות בקרב ציבור חובבי הטבע האם העץ ברוש מצוי הוא צמח בר בישראל אנו מביאים את סיפור מציאתו של עץ הברוש היחידי בישראל שהוא עץ טבעי בר. עד סוף שנות השבעים של המאה הקודמת לא היה ידוע על ברושי בר בארץ-ישראל המערבית. ב-1979 גילה שוקה רווק בגליל העליון בסדקי מצוק במדרון הדרומי של נחל אוכמן (סעיף של בצת), ברושים טבעיים עם ענפים אופקיים. בצד שני עצים צעירים שגובהם 3 מ', הנושאים אצטרובלים, נמצא גדם רחב כרות, שמספר טבעותיו כ–530!
ברושי בר ידועים מהמאה הקודמת מאדום (רווק ושמידע 2000). על פי זהרי (1956) גדלים ברושי בר גם בגלעד. חיפושינו בגלעד שנעשו אחרי 1995 העלו חרס; כל הברושים שבגלעד גדלים על קרקע גיר רכה, והם בני הזן הצריפי שהנו תרבותי. ברושי בר מהזן האופקי התגלו ב-1974 במרומי החרמון, על-ידי דרור גלילי, כחצי ק"מ מזרחית למצפה שלגים.
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
לעומת בעלי חיים, שם נפוצה תופעת דו-פרצופיות מינית בין זכרים ונקבות, קיימים חילוקי דעות האם דו-פרצופיות קיימת גם בצמחים. זו יכולה להתפתח בצמחים דו-ביתיים כמו חרוב, תמר ודפנה. דו-פרצופיות זוויגית היא התופעה בה קיימים הבדלים מורפולוגיים ברורים בין הזכרים לנקבות כאשר "כלל הטבע" הוא שכמעט תמיד הזכרים הם היפים יותר בעלי צבעי ראווה בולטים וניגודיים. במאמר זה אנו מנסים לתאר את הדגמים הנפוצים בטבע בנושא דו-פרצופיות מינית, במיוחד בצמחים. לעניות דעת המחבר תופעה זו נדירה מאוד בצמחים כיוון שהצמחים הם חסרי יכולת ראייה.
יאיר וינר – חוג כלנית yair.viner@gmail.com
חנן יחיאלי – קיבוץ ניר-דוד hanan.yehiely@gmail.com
אבי שמידע – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
צילם: חנן יחיאלי
פורסם: 11.7.2019
עץ הצאלון הנאה Delonix regia פורח בשלהבת אדומה מרהיבת עין בשדרות, בפארקים ובגנים של מישור החוף, העמקים ובבקעת הירדן. הצאלון אמנם תרבותי והובא לארץ מאפריקה, אולם מאז המאה ה-19, נוהגים תושבי ארצנו לשתול אותו במעונות נמוכים, חמים ומושקים ברחבי הארץ. הצאלון הנאה שייך לתת-משפחת הכליליים (קסלנפיניים) ומשפחת הקטניות
אסף שיפמן, מושב מרחביה – asafshifman@gmail.com
עוז גולן, חוג כלנית – golanoz.me@gmail.com