לחברי חוג כלנית שלומות

לקראת ההשתלמות אנו מוציאים רשימות צמחים של שתי התחנות הראשיות מהן נממש רק אחת (תלוי באישור צה"ל). אנו קראו את רשימות הצמחים, למדו את הביולוגיה של המינים השונים ו"למדו אותן בעל-פה"; תוך כדי טיול ננסה למצוא מיני צמחים נוספים אשר לא נכללו ברשימות. כמו כן אנו מפרטים שולשה מיני צמחים אשר רצוננו להתמקד במציאתם והגדרתם תוך לימוד השונות של התכונות המורפולוגיות שלהם באוכלוסיות הבר בשדה: סומקן טוביה (ראו פרוט להלן), גרניון הררי (להבדיל מג.הלבנון) ונזמית אהרנברג (להבדיל מנ.לופתת). 

נזמית לופתת לעומת נזמית אהרנברג
( ראו פרוט במאמר שהתפרסם ב"כלנית" 2018 על נזמית הכתמים)

ההבדל העיקרי בין שני מינים אלה בחרמון הוא בסיס העלים המלווים את התפרחת: בעוד בנזמית לופתת העלים ממש לופתים את הגבעול הרי בנ.אהרנברג (אשר יש הרואים בא תת-מין של נזמית ארגמנית) לעלה פטוטרת זרה בבסיס עלי התפרחת. עד כה מצא עוז גולן שתי אוכלוסיות ברורות של נזמית אהרנברג בחרמון בסביבות רכבל תחתון ב"חצי-צל" של יער אלון תולע ואלון הלבנון. אנו "זועקים" לחברי החוג לא לחפש רק צמחים נדירים בעלי פרחים יפים אלא לבדוק "חזור ושנה" את פרטי הנזמית תוך כדי טיול ולהודיע למדריכים על מציאת נזמית אהרנברג. שאר הפרטים המבדילים בין שני הצמחים – הרי הם כתובים בכתב העת כלנית במאמר " נזמית הכתמים – מין חדש לישראל, ועל הסוג נזמית בישראל ובעולם".

נזמית אהרנברג , רכבל תחתון 9.4.2018, צילם: עוז גולן ©
להגדלה – לחצו על התמונות

גרניון הררי

זהו מין רב-שנתי של גרניון אשר פורסם לראשונה בחוברת צמחי חרמון (שמידע ולבנה 1981) בשם גרניון החרמון. בדומה לגרניון הלבנון גם למין זה פרח תכול גדול מאוד (יחסית) שקוטרו34-24 מ"מ ובכך הוא נבדל בקלות מגרניון הפקעות השכיח מאוד באזור זה בחרמון, ולו פרח בצבע ורוד-סגול. עד כה נמצא הגרניון ההררי רק באתר יחיד בחרמון: במצוק הדולומיט הסוכרי של הר-נמנמן שם הוא גדל במפנה צפוני מוצל בתת-יער אלון לבנון ואלון תולע. אופייני למין רב-שנתי זה שרשרת של פקעות החרוזות על קנה שורש אופקי [זהירות- אסור להוציא ולבדוק !] כאשר בסיס הגבעול עטור בקשקשים קרומיים הבולטים מעט מפני הקרקע. כמו כן מאפיין מין זה (על פי הפלורה התורכית) זוג עלים נוסף על הגבעול מתחת להסתעפות הראשונה של התפרחת. העלים דומים בדגם לזה של גרניון הפקעות וג.הלבנון אך קוטרם גדול יותר, 7-12 ס"מ.

סומקן טוביה

אנו מביאים להלן חלק מטיוטת כתב היד על סומקן טוביה, מין חדש לחרמון ולישראל(יפורסם בימים הקרובים ב"כלנית") אשר נראה בהשתלמות בחרמון, ברום 1300 מטר ליד ביר-אנסובא. כפי שנראה בהשתלמות , שנים "היינו בטוחים" כי הסומקן במצוקים לאורך הכביש העולה לחרמון, ברום 1270 – 1450 הוא סומקן מעוצה (צבע הפרחים משתנה מצהוב לאדום) אך לא כן הוא: על פי מבנה הזיפים טקסון זה משתייך בברור לסקציה שונה בסוג סומקן והוא מתואר להלן בעברית בתור סומקן טוביה (כל שאר השמות בעברית, כגון ס.סורי, ס.ארם-צובא, ס.סורי "תפושים כבר על ידי טקסונים אחרים של סומקן", ראה טיוטת המאמר).

סומקן טוביה, מצוק הכביש בעליה לחרמון, ביר-אנסובא צילם: אהרוני מור ©

 

 סומקן טוביה – מין חדש לחרמון ולישראל והקשר שלו לסומקן החרמון ולמיני סומקן אחרים.

אבי שמידע
יעל ואהרוני מור    , קבוצת כינרת
עדנה ואיתן שפירא, קיבוץ עין הנציב

טיוטה מס 1 , 9.5.2018

פתיח / תקציר

בסיורנו הרבים בחרמון אנו נתקלים, מעל 1200 מטר בחגורה ההררית והטרגקנטית, במין של סומקן אשר קשה מאוד להגדירו. זהו בן-שיח זיפני בעל מספר רב של ענפים מעוצים קצרים המתפצלים מבסיסו ,בלתי נעים למגע, ובעל פרחים בצבע צהוב חוור. בעקבות מציאת אוכלוסיה גדולה של טקסון זה במדרון התלול אשר מעל מג'דל-שמס, התעמקנו במיני הסומקן של ישראל וסביבתה והצלחנו להגדיר את המין כסומקן טוביה[1] Onosma roussaei DC. ; זהו  מין הקרוב לסומקן החרמון והשייך לקבוצת מיני הסומקן בעלת טבעת שערות בבסיס הזיפים המכסים את העלים והגבעולים. בכל הפלורות האזוריות של תורכיה, איראן ותורכיה מקובל כיום להפריד בין שני המינים, ס.טוביה וס.החרמון (אהרונסון 1940, Koyuncu  et al. 2013 , Post 1908, Bouloumoy 1930, ,Riedl 1978,  Riechinger 1982 Mouterde 1978) : סומקן טוביה הוא מין שכיח למדי הגדל במפוזר באתרים רבים בסוריה , בחגורה היובשנית הים-תיכונית ובחגורה ההררית הערבתית (רום 800-1850 ) [ ראה תפוצה גיאוגרפית להלן] , לעומת סומקן החרמון Onosma rascheyana Boiss. הגדל בחגורה הטרגקנטית של הקשת הפורה מעל רום של 2000 מטר (בחרמון מעל 2300 מ') בהרי עירק, אירן ומזרח תורכיה ובהרי החרמון ומול-הלבנון (כולל החרמון);  על פי הבוטנאי מוטרד אשר חקר שנים רבות את הפלורה של סוריה ולבנון (Mouterde 1978 זה הוא מין ספורדי ונדיר בסוריה ולבנון ).

מבוא

על פי הספרות ומחקר השדה של צמחי החרמון ידענו עד כה על שלושה מינים של סומקן הגדלים בחלק הדרומי של רכס החרמון הנמצא בתחומי ישראל (זהרי,דנין ושמידע 1972, שמידע ולבנה 1981, שמידע ודנין 1983, פינברון ודנין 1991, אתרי צמח-השדה וצמחי ישראל ברשת) – סומקן מעוצה הגדל בחגורה הי"ת הנמוכה עד 900 מטר, סומקן המשי (= ס.צהוב שמידע ולבנה 1981) המצוי רק בשני אתרים ברום 1700-2050מ', וסומקן החרמון הגדל רק מעל רום 2300 מ' ועד פסגת החרמון ברום 2807 מ' ואיננו נמצא כיום בתחומי החרמון הישראלי (שמידע ולבנה 1981).
עיון בפלורות של האזור ובביולוגיה של משפחת הזיפניים (PhD Hilger XXX , Riedl  ,Mouterde 1978 ,Riedl 1978 ) מעלה כי בסוג סומקן ישנן שתי קבוצות הנבדלות ביניהן על פי מבנה שערות העלים והגבעול: בסקצית אסטרוטריכה  Sec. Onosma Subsec. Asrerotricha  מצויד גבשוש השערה[2] בטבעת של שערות זעירות, זאת לעומת שתי הסקציות האחרות[3] החסרות את טבעת השערות מסביב לגבשושיות הזיפים.  על הקבוצה הראשונה נמנה סומקן החרמון וס.המשי(וכן וס.ענקי) לעומת סומקן מעוצה הנמנה על הקבוצה חסרת טבעת השער מסביב לגבשושים.  אנו התרגלנו להגדיר את מיני הסומקן על פי צורת-החיים שלהם וצבע הפרחים: בעוד לסומקן מעוצה יש פרחים צהובים המשנים את צבעם בבגרות לאדמדם, הרי גם סומקן החרמון משנה את צבעו, על פי הספרות (Mouterde 197  ) מצהבהב לכתמתם-אדמדם. פרט לסימן זה אלה שני מינים דומים מאוד זה לזה; בשעירותם הזיפנית ובצורת הגידול שלהם(בן-שיח). למין השלישי, סומקן המשי הופעה של עלווה ובמיוחד עלי-גביע ירקרקה-מצהיבה בעלת שעירות נעימה למגע ועל כן קל יחסית להבדילו.
במשך השנים מאז החרמון בשליטתנו, אספנו בצידי הכביש העולה לחרמון הישראלי  מין נוסף של סומקן אשר התקשנו בהגדרתו. הוא גדל לרוב בשולי הדרך המופרים , לדוגמא במוצב החרמון הישראלי ברום 2100 מטר או בכיסי סלע ומצוקים מלאכותיים שנוצרו בצידי הדרך של מעלה גולני או כביש החרמון הראשי מעל רום 1300 מטר. את חלק מהפרטים הגדרנו כסומקן מעוצה שכם ראינו פרחים זקנים מאדימי צבע וחלק חששנו שהם סומקן החרמון. אולם סומקן החרמון ניתן בספרות וסכום תצפיותנו הרגליות רק מעל רום של 2300 מ' מאזור החרמון הסורי ועד פסגת החרמון; הוא חסר באתר "צמח השדה" ובאתר "צמחי ישראל ברשת" מופיע צילום בודד של גליון עשביה מרום 2400 מטר משנת 1974 ! ( שמידע 25.7.74, מצוק הפעמונית בין אוכף הפיתולים לשיא החרמון). סומקן החרמון לא נכלל  בפלורה של ישראל; מוזכר שם מין קרוב לו – סומקן אהרונסון Onosma aaronsohnii Feinbrun , אותו תארה פרופ. פינברון כחדש למדע ממואב ואדום ( Fienbrun 1978 ). היא אף מאירה כי הנתון של סומקן טוביה (Onosma roussaei ) ממואב שניתן ע"י POST איננו נכון (ראה הסבר להלן). כלומר פיברון סברה כי ס. אהרונסון הוא מין שונה מס.ארם-צובא.
רק בשנת 1991 הוסיפה פרופ. פינברון את החרמון כאזור תפוצה נוסף של סומקן אהרונסון כאשר תאור המין קרוב מאוד] לזה של ס.החרמון. זו הסיבה כי חלק מחובבי הטבע ובוטנאים מומחים מגדירים את הטקסון הנמצא לאורך לאורך הכביש העולה לחרמון כ"סומקן החרמון" אך מתברר כי לפנינו מין אחר – סומקן ארם-צובא.
סומקן החרמון אינו מופיע במגדיר 1991 (פינברון ודנין 1991) אך מופיע בספרו של אהרון אהרונסון "צמח מערב-הירדן" בתור "סומקן רשיה" (אהרונסון 1940), וכך כותב אהרונסון בגיליון העשביה: "בתאריך 18.6.1908 מעל הכפר ערני (בחרמון הצפ.מזרחי כיום בשליטת סוריה) בגובה העולה על 2000 מטר". אהרונסון קרא למין הסומקן על שם העיירה המרכזית במערב החרמון – ראשיה, ממנה היו החוקרים נוהגים לעלות לשיא החרמון וגם לחצות את הרכס לכיוון ערני ואגן דמשק. ואכן גדול חוקרי הבוטניקה של המזה:ת, אדמונד בואסיה ותאר את המין כחדש למדע על סמך פרט שאסף ב"דרך בין ראשיה לדמשק" וכנראה בעקבות ידע זה העניק אהרונסון את כינוי המין בעברית "סומקן ראשיה[4]".

[ המשך המאמר יפורסם בימים הקרובים בכתב העת "כלנית"]

רשימות צמחים של התחנות הראשיות

מצורפות רשימות הצמחים של מסלול הר-חבושית ומסלול יפעת – הר-נמנמן כפי שרשמנו אותן בשבוע שעבר. מופיעים כאן הצמחים השכיחים ביותר וכן צמחים מיוחדים ואופייניים לחרמון. נשמח אם חברי החוג יוסיפו מינים "חדשים" לרשימה ואלה יעלו בסכום ההשתלמות.השם העברי המופיע ברשימות הוא השם העברי אשר אושר על יד האקדמיה להעברית ללשון (2004). בסוגריים כתבנו שמות עבריים קודמים אשר נרשמו בחוברת צמחי החרמון (שמידע ולבנה 1981) והיו מקובלים גם במגדירים השונים של צמחי ישראל בעבר, במיוחד בספר – "עזבון אהרונסון". כמו כן נכתבו בסוגריים מינים קרובים אשר לדעת המחברים זהים בחרמון לטקסון הנידון, או מינים קרובים שיש לברר את הקרבה הסיסטמתית ביניהם. כל זאת כדי להקל על המטיילים ולעודד אותם להמשיך במחקר הצמחים ולברר סוגיות פתוחות בסיסטמטיקה של צמחי החרמון.

רשימת צמחי מסלול יפעת – נמנמן , רום 1710 מטר

נרשמו בסך הכל 188 מיני צמחים שונים (במסלול מיפעת לדולינת העוזררים, שבר נמנמן ומשם למצוק הגרניון)

שם הצמח	פנולוגיה	בית-הגידול	הערות + ביוגיאוגרפיה
אבובית מקורקפת	שיא
אדר קטן-עלים (אדר חרמוני)
אזנב מצוי	שיא
אחיגזר ההרים	סוף
אחירותם החורש	שיא
איטן ההרים	שיא
איסטיס מצוי	אחרי
איריס חיוור (איריס ארם נהריים)	סוף
אלה ארץ-ישראלית
אלון הלבנון (אלו חרמוני)
אלון מצוי
אלון תולע
אלון תולע
אליסון הסלעים	ניצנים
אליסון זוחל
אליסון חרוטי	אחרי
אנדרוסק חד-שנתי	אחרי
אספסת החבית	סוף
אספסת מצויצת	סוף
אריסימון גלוני	אחרי
אריסימון מיובל (אריסימון איזמירי)	סוף
ארכובית זיפנית	ניצנים
אשבל הלבנון	התחלה
אשחר ארץ-ישראלי
בוצין דמשקאי ( בוצין הארזים)	שיא
בוצין הבשן
בן-חוזרר הררי ( בן-חוזרר לבנוני, ב.ח.רפואי)
בן-חיטה ביצני	שיא
בן-חיטה דל-שיבולים	שיא
בן-חצב החורש (בן-חצב הררי)	אחרי
בקבוקון מקומט	סוף
בקיה מצויה	שיא
בקיה צרפתית	סוף
בקית כרשינה	סוף
ברומית הגגות
ברומית מטאטא	סוף
ברומית עקרה	סוף
ברומית רבת-מלענים	ניצנים
ברזילון ריסני	ניצנים
גביעונית עבת-עלים	אחרי
גזיר דק-עלים	סוף
גלדן הלבנון (אגרופי רון הלבנון)	שיא
גלעינית עבת-עוקץ	סוף
געדה מצויה	ה
גרגרנית קצרת-פרי	אחרי
גרניון הפקעות
גרניון רך	סוף
דבקנית הפרקים	סוף
דבקת הלבנון	התחלה
דלעת-נחש מצויה
דלעת נחש סורית
דרדר מצוי	התחלה
קרקפן נמוך	שיא
דרכנית אפורה
הרדופנין מנוצה	שיא
הרדופנין רב-עמודים	שיא
הררית שונת-גלומות (דבשית, ה.לבדנית)	ניצנים
ולריינה איטלקית	סוף
ולריינית מאוצבעת	אחרי
ורד הכלב
ורד לביד
ורוניקה אפורה (ברוניקה ארוכת-שיבולת)	שיא		הודגרה בעבר בטעות כ"ברוניקה ארוכת-שיבולת". מסתבר כי אלה מינים שונים.
ורוניקה לבנה	אחרי
ורוניקה מזרחית	שיא
ורוניקה סורית	סוף
זהבית השדות חרמונית	אחרי
זון אשון	שיא
זקן-תיש ארוך	אחרי
חבושית המטבעות	שיא
חבלבל איטלקי	שיא
חד-שפה מצוי	סוף
חוטמית קרחת	ניצנים
חופניים הרריים	אחרי
חטוטרן מצוי	שיא
חלבלוב עב-זרע	סוף
חסרף מזרחי	שיא
חרחבינה חרמונית
חרחבינה מגובבת
חריריים מצויים	סוף
טופח ארך-עמוד-עלי	שיא
טופח ירושלים	שיא
טופח מצוי	סוף
טופח עדין	שיא
טרשנית שרועה	אחרי
יערת המטבעות (יערה עגולת-עלים)
יקינתון מזרחי
כדן נאה	אחרי
כוכבן מצוי	אחרי
כחלית ההרים	שיא
כלכלך קריר (כלכלך שביר)
כרבולתן השדה
כרוויה נאה (כרווית פסטלוצי)	שיא
כתרון עקרבי	סוף
לבנה רפואי	סוף
לוענית מפושקת	התחלה
לחך אזמלני	התחלה
לחך כדורי	שיא
לקוקיה כרתית	אחרי
לשון-כלב הררית (לשון-כלב סיצילית)	סוף
מגלית גדולת-פרחים	שיא
מלעניאל הנוצות	שיא
מלענת ממולענת
מקור-חסידה גזור	שיא
מרמר הערבות (מרוביון יתדי)	ניצנים
משקפיים מצויים	סוף
נוציץ עטוף	התחלה
נורית השדה	אחרי
נורית חרוקה	אחרי
נורית ירושלים	אחרי
נורית יתדית
נזמית לופתת	אחרי
נזמית מקווקוות	סוף
ניסנית דו-קרנית	סוף
ניסנית כינורית	שיא
ניסנית מכונפת	שיא
נפית הבשן	סוף
סביון אביבי	שיא
סגולית חרמשית	סוף
סנפיטון ארץ-ישראלי	סוף
סיסנית הבולבוסין	אחרי
סיסנית שונת-עלים	ניצנים
סלסילה מצויה	שיא
ספלול מחוספס (ספלול ססגוני)	שיא
עוזרר סיני	שיא
עוזרר קוצני	שיא
עכובית הגלגל	התחלה
עלקת מוטל (עלקת מצרית)	שיא
עקר שעיר
פואה מצויה	שיא
פטל לביד
פילגון השדה	התחלה
פילגון צמיר
פעמונית קיפחת	סוף
פרג סורי	סוף
פרע מחוספס
פשתה שעירה	סוף
פשתנית ארם-צובא	שיא
צבעוני ההרים	אחרי
צהרון מצוי	סוף
ציבורת ההרים	שיא
ציפורן קטן-פרחים (ציפורן ענף)	ניצנים
ציפורנית אדמומית	שיא
ציפורנית איטלקית	ניצנים
ציפורנית דמשקאית	שיא
ציפורנית מפושקת	שיא
צלע-שור לבנונית	ניצנים
קדד השרף
קדד נאה	התחלה
קדד קוצני
קחוון ארץ-ישראלי	שיא
קחוון הצבעים	ניצנים
קחוון שניר	שיא
קערוורית נאדית	התחלה
קערורית סגולה
קרדריה מצויה
קרנונית מדוקרנת	אחרי
קרנונית נפוחה	אחרי
קרקש קיליקי	התחלה
רתמת הלבנון	שיא
שום ההרים	ניצנים
שום מחוספס (שום גבוה)	ניצנים
שום שעיר	אחרי
שזיף הדוב	אחרי
שחליים דוקרניים	שיא
שיבולת-שועל מתפרקת	סוף
שיבולת-שועל נפוצה	סוף
שלהבית הררית (שלהבית קצרת-שיניים)
שלהבית צהובת-עלים	ניצנים
שלטה צרת-עלים	שיא
שלמון זיפני
שעורת הבולבוסין	סוף
שעורת התבור	סוף
שרדיניה מוצנית	אחרי
תכלתן מזרחי (ברונרה מזרחית)	סוף
תלתן הכדורים	סוף
תלתן הפוך	שיא
תלתן ווילוב	סוף
תלתן מאדים	שיא
תלתן משולחף	סוף
תלתן נאה	אחרי
תלתן צמיר	סוף
תלתן תאדים	שיא
תריסנית מלולה	אחרי
נורית השדה	אחרי

 

רשימת צמחי מצוק הגרניון בהר נמנמן, רום- 1603
נרשמו 98 צמחים

במצוק זה נמצא גרניון הררי, מין רב-שנתי של גרניון בעל פעל כחולים יפהפיים. המצוק הבנוי רובו מדולומיט סוכרי מאכלס צמחי סלעים מיוחדים הגדלים המצוקים אלפיניים מהסיירה נבדה בספרד ועד הרי ההימליה, כדוגמת- ארנרית הסלעים, בן-חוזרר הררי, בן-חוזרר סוככי(מלבין), שושנתית הלבנון(שולטת), קרנונית שבירה, בן-חצב הררי[?], חסנית בלוטית, וארביס קווקזי.

שם הצמח	פנולוגיה	משפחה	הערות
אדר קטן-עלים (אדר חרמוני)
אכילאה גפורה
אלון הלבנון (אלון חרמוני)
אלון תולע
אליסון חרוטי	אחרי
ארביס אושה	אחרי
ארביס קווקזי	סוף
ארנרית הסלעים	סוף
גרניון הארגמן	שיא
בן-חוזרר הררי (בן-חוזרר לבנוני, ב.ח.רפואי)	שיא
בן-חצב יקינתוני	סוף
בן-חצב הררי בן-חצב החורש)
בקיה דקת-עלים	שיא
דרכנית אפורה (דרכנית לוהטת)	שיא
ורד הכלב	שיא
ורוניקב לבנה
ורוניקה אפורה
חד-אבקן אדום	התחלה
חלמונית גדולה	שיא
חבושית המטבעות	שיא
חסנית דביקה
יקינתון מזרחי
לבנה רפואי
לוף מוארך
לוענית הלבנון
בן-חוזרר סוככי (בן-חוזרר מלבין)	ניצנים
נורית חרוקה
נזמית מקווקוות	סוף
סיסנית שונת-עלים	התחלה
סנפיטון ארץ-ישראלי (סינפיטון)
סלסילה מצויה	שיא
עוזרר סיני
עוזרר קוצני
ערער גלעיני
פטל לביד
ציפורנית גדולה
קערורית סגולה
קחוון שניר	שיא		(הוגדר בעבר בטעות כק.החרמון)
קרנונית שבירה	סוף
שושנתית הלבנון	התחלה
שזיף הדוב
שלטה צרת-עלים	שיא
תלתן משולחף	סוף
תכלתן מזרחי	סוף

 

[1] השם העברי המוצע הוא סומקן טוביה.

[2] גבשוש (טוברקל) השערה AAAA  הוא בליטה דמוית חצי כדור היושבת בבסיס שערות זיפניות במינים שונים של צמחי הזיפניים כמו לדוגמא בסוג צמרורה, סומקן ועכנאי (ראה איור XX תמונה מסXXX). יש מיני סומקן בהם גבשוש הזיפים עטורה בשערות לבנות זעירות בממוקמות במקביל לשטח העלה ויוצרת טבעת מסביב לבסיס הזיף.

[3] שתי הסקציות האחרות כוללות את סקצית "מציץ – PODONISMA" אשר הוטמעה בתוך הסוג סומקן (ראה מסגרת על מציץ) וסקצית הפלוטר יכסו בה נכללים כל שאר מיני הסומקן בעלי גבשוש זיפ חסר טבעת שער כדוממת סומקן דוקרני וס.מעוצה. חשוב להדיגש כי תכונת טבעת השער – היא תכונה דיאגנוסטית בלעדית כמעט להבדיל את הסומקן המעוצה מס.טוביה, ס.אהרונסון וס.החרמון.

[4] אנו מעדיפים לכתוב את שם העיירה באותיות ראשיה במקום רשיה כפי שכתב אהרונסון בעזבונו כדי להקל על ההיגוי שם העיירה בפי הבריות. כמו כן נכתב השם "רשיא" במפות הטופוגרפיות.