קחוון קטום-מוצים: צמח נדיר ועלום התגלה מחדש בראש הנקרה

עוז גולן, אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב.  golanoz.me@gmail.com
אורי פרגמן-ספיר, הגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים. ofragman@013.net
בחינה מחודשת של קחוון קטום-מוצים  Anthemis amblyolepis בעקבות גילויו בראש-הנקרה, הראתה על סמך בדיקת תכונות התפרחת וחלקיה, שמגיע לצמח זה מעמד של מין עצמאי. סוגית מעמדו כמין עצמאי או כתת-מין של קחוון ארץ-ישראלי נדונה לאור ההיסטוריה של המחקרים שנעשו בסוג קחוון אשר הציגו דעות שונות באשר לקשריו של המין עם קחוון ארץ-ישראלי. כיוון שהצמח נמצא באתר יחיד בישראל ונתון בסכנת הכחדה, הוא ראוי להיכלל ברשימת המינים האדומים של ישראל.

המשך…

להמשך קריאהקחוון קטום-מוצים: צמח נדיר ועלום התגלה מחדש בראש הנקרה

סיכום השתלמות כלנית בגבעת רם 9-7-2015

אורי פרגמן-ספיר – הגן הבוטני האוניברסיטאי, גבעת-רם, ירושלים   ofragman@013.net
הסיור התמקד במוצא צמחי תרבות בהקשר גנני-יערני ונערך בשלושה מוקדים: גינות האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ביער עצי מחט נטוע בגבעת רם ובמשתלות  הגן הבוטני בגבעת רם. בכנס הסיכום הוצגה מצגת העוסקת בקרובי צמחי הבר של צמחי התרבות בישראל.
למאמרים על קרובי צמחי הבר של צמחי התרבות בישראל

המשך…

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בגבעת רם 9-7-2015

דרדר נמוך – מין אדום הגדל בר בתחומי העיר תל-אביב

גדי פולק, מערכת כלנית  gadpollak@gmail.com
דרדר נמוך (חופית נמוכהCentaurea pumilio הוא צמח בסכנת הכחדה (מין "אדום") בחגורת הרסס בחוף הים. בחופי ישראל הוא מוגבל לחוף הכרמל. אוכלוסיה נוספת גדלה בעבר גם בתל אביב ונחשבה כנכחדת, אך עדויות מהשנים אחרונות ומהימים האלה מאשרות את קיומו בתל אביב כצמח בר גם כיום. המאמר עוסק בבירורים סיסטמטיים וביוגיאוגרפיים אודות מעמדו של המין, מביא נתונים עדכניים על אוכלוסיית תל-אביב ודן בשאלת דרכי שימור נאותות של המין בארץ.

המשך…

להמשך קריאהדרדר נמוך – מין אדום הגדל בר בתחומי העיר תל-אביב

השתלמות כלנית בחרמון 3-4.6.2015

אבי שמידע  המחלקה לאקולוגיה ואבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים. avi.shmida@gmail.com
בשנה זו בראשית יוני, הצמחייה עדיין ירוקה בצפון הגולן ובמרגלות החרמון בעיקר הודות לדגניים רב-שנתיים.  בחרמון ההררי עתה סוף הפריחה ובחרמון הגבוה מעל 1900 מ' הפריחה במועד ההשתלמות – בשיאה.  שנה זו היתה יוצאת דופן בכמויות הגשם והפיזור הטוב של הגשמים הביא ברוב אזורי הארץ לשיא של פריחה אביבי מתמשך עד סוף חודש אפריל. פרק הגשם הגדול של 16-11 באפריל תרם להמשכת הפריחה האביבית עד סוף אפריל ובמעונות הגבוהים הגשמים המשיכו גם  לתוך מאי. לעומת זאת, צבעה של הצמחייה בחבל הים-תיכוני הנמוך ובחגורת הספר בעונה זו כבר מצהיב הודות לחד-שנתיים אשר השנה הגיעו לגובה 80-40 ס"מ ( כמעט של פי 1.5 לעומת שנה רגילה!).

המשך…

להמשך קריאההשתלמות כלנית בחרמון 3-4.6.2015

ניתוח דגמי פריחה בגלבוע

שאול אביאל, שדה אליהו aviel@biobee.com
איתן שפירא, עין הנציב  etan@hanatziv.org.il
גדי פולק, מערכת כלנית   gadpollak@gmail.com
בסקר שנערך במהלך שתי עונות פריחה נמצא ששיא הפריחה במרומי הגלבוע הוא חורפי-אביבי, אך משתנה משנה לשנה. דגם פיזור המשקעים על פני עונות הגשם  ומהלך הטמפרטורות בחודשי החורף והאביב משפיעים על שיעורי הפריחה, העיתוי של שיא הפריחה ועל משך זמן הפריחה הממוצע של מיני הצמחים – יותר מאשר כמות המשקעים המוחלטת. משך הפריחה הממוצע של הצמחים העשבוניים קצר יותר מזה של הצמחים המעוצים וממוקד בסוף החורף ובאביב (חודש מרץ ותחילת אפריל). הפריחה  בקיץ ובסתיו היא בעיקרה של מינים מעוצים.

המשך…

להמשך קריאהניתוח דגמי פריחה בגלבוע

סיכום השתלמות כלנית בצפון הגולן 6-7.5.2015

אבי שמידע המחלקה לאקולוגיה ואבולוציה, האוניברסיטה העברית בירושלים. avi.shmida@gmail.com
בכתרים רבים הוכתר הגולן – "ארץ הכרכומים" בדצמבר, "ארץ התלתנים" (הקטניות) בחודש מרץ ו"ארץ הדגניים" בסוף חודש אפריל; בהשתלמות צפון הגולן  נגלו  מרחבים עצומים עם "יערות" דגניים: מרבדי אין סוף של שעורת הבולבוסין ושיבולת שועל נפוצה צמחו השנה לגובה קומת אדם וצבעו בירוק צהבהב את מישורי הגולן הבזלתיים. בקרחות בין הדגניים על קרקעות הדוקות וסלעיות, שלטו מרבדי קטניות ובראשם תלתן דל-פרחים עם כדורי הפירות הלבידים שלו. לא פחות מ-25 תלתנים שונים ספרנו בהשתלמות ובקרחת יער ליד מסעדה מנינו 21 מיני תלתן שונים בשטח של 100 מ"ר – שיא עולמי של עושר התלתנים ושל מיני הקטניות החד-שנתיים בגולן  ובסהר הפורה בכלל.

המשך…

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בצפון הגולן 6-7.5.2015

נזמית ארגמנית – צמח חדש לישראל

דרור מלמד  nivnav@012.net.il
אורי פרגמן-ספיר הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים     ofragman@013.net
 במרץ 2015 נמצא צמח שפתני לא מוכר בשטחי קיבוץ הגושרים. הצמח זוהה לראשונה כנזמית ארגמנית על ידי רון פרומקין, מין לא מוכר מישראל עד כה. במאמר זה מוצג הצמח, מתוארים סימני ההגדרה שלו וההבדלים בינו לבין מיני הנזמית האחרים בארץ, ומפורטים נתוני תפוצתו. נערך דיון על הופעתו של הצמח בארץ ועתידו כאן ומובא מפתח הגדרה מעודכן למיני הנזמית בישראל.

המשך…

להמשך קריאהנזמית ארגמנית – צמח חדש לישראל

שפתותיו שושנים – על שושן ואיריסים

עוזי פז pazuzi@bezeqint.net

 השושן נזכר 17 פעמים במקרא. במקורות שונים מקובל לזהותו עם ה- Lilium. לדעתנו, על יסוד ניתוח המקורות היהודיים וממצאים ארכיאולוגיים, יש לזהותו עם ה- Iris. מוצע על כן לכנות את קבוצת ה- Oncocyclus בשם "איריסי השושן".

המשך…

להמשך קריאהשפתותיו שושנים – על שושן ואיריסים

איסוף אבקה של אלון מצוי על ידי דבורים

גילה אלון      המכללה לחינוך ע"ש דוד ילין ומכללה ירושלים   Gila04@gmail.com
צמחים שפרחיהם מואבקים על ידי הרוח ידועים כחסרי גמול למאביקים ובעלי כותרת זעירה שצבעה קרם-ירקרק. בהתאמה, מאביקים בדרך כלל אינם מבקרים בהם.  להפתעתנו, מצאנו ביקורים חוזרים של דבורי-דבש המבקרות בפרחי זכר של אלון מצוי ואוספות בהן אבקה. על התופעה ומשמעותה – במאמר.

המשך…

להמשך קריאהאיסוף אבקה של אלון מצוי על ידי דבורים

עשנן רפואי Fumaria officinalis – מין חדש לישראל הדוחק את מיני העשנן הנפוצים?

אבי שמידע   המחלקה לאבולוציה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, גבעת רם avi.shmida@gmail.com
בחודש אפריל 2015 סקרנו צמחייה במרחבי הגליל-העליון המזרחי, והנה התברר לנו כי באתרים טבעיים רבים גדל עשנן רפואי Fumaria officinalis ולא מיני העשנן השכיחים בארצנו – עשנן צפוף ועשנן קטן, כמו שציפינו. עשנן רפואי הוא מין אירופי אשר הוגדר לראשונה בישראל רק בשנת 2011. האם הינו צמח פולש חדש הדוחק את מיני העשנן המקומיים ?

המשך…

להמשך קריאהעשנן רפואי Fumaria officinalis – מין חדש לישראל הדוחק את מיני העשנן הנפוצים?