הפרשת נוזלים מימיים מגזעי עצים: תצפיות בצפצפת הפרת ובאלה אטלנטית
יגאל גרנות, אקולוג, מדרשת בן גוריון, yigalg.boker@gmail.com עריכה: רענן דונוביץ ---------------------- תקציר: במינים שונים של עצים קיימת תופעה של זרימת…
יגאל גרנות, אקולוג, מדרשת בן גוריון, yigalg.boker@gmail.com עריכה: רענן דונוביץ ---------------------- תקציר: במינים שונים של עצים קיימת תופעה של זרימת…
משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה minbar@research.haifa.ac.il
לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו, מצויים בחרמון צמחים ובעלי חיים שמקורם מאזורים שונים. נמצא שקצה גבול התפוצה של אלה אטלנטית בחרמון הישראלי (דגם תפוצה ערבתי) ואלה ארץ-ישראלית (דגם תפוצה ים-תיכוני) עובר בחרמון בערך ברום של 1600מ'. הגורם המגביל את תפוצת האלות בחרמון הוא זמינותה של קרקע האוצרת לחות מספיקה במהלך הקיץ היבש. על האלות נוצרים עפצים המושרים על ידי כנימות (Eriosomatinae: Fordini), כאשר לכל מין של אלה מיני כנימות (ועפצים) הייחודיים לו. הכנימות מאתרות ומתפתחות בהצלחה על עצי אלה מבודדים בחרמון. רשימה קצרה זו מוקדשת לקצה תחום התפוצה הצפוני והרום המרבי של עצי האלה והכנימות בחרמון הישראלי. מעניין יהיה לעקוב אחר אוכלוסיית השוליים של האלות והכנימות בחרמון, גם לאור ההתחממות הגלובלית.
עוזי פז pazuzi@bezeqint.net
הצומח העצי בארץ סבל פגיעות קשות במהלך ההיסטוריה הארוכה של ארץ ישראל. אף על פי כן נותרו בארץ יערות אחדים עד מחצית המאה ה-19 וראשית המאה ה-20. היו אלה יערות אלון התבור שנותרו בשלושה אזורים. המאמר מתמקד בשניים מהם: ברמת מנשה ובשרון. הגידול הדרמטי שחל המחצית המאה ה-19 בגודלה של אוכלוסיית הארץ, הצורך הגובר בחומרי הסקה ומעל לכול הצורך בפחמים ובאדנים לרכבת הטורקית בימי מלחמת העולם הראשונה, הביא כליה גם על יערות אלה. יערות אלה נזכרים בכתביהם של נוסעים אחדים. בשנות ה- 90 תושאלו 35 תושבים מוותיקי הכפרים ברמת מנשה על דמותו של האזור עוד בימי הטורקים וראשית המנדט הבריטי. בניגוד למחשבה המקובלת מרכזה של רמת מנשה לא היה, ככל הנראה, מיוער בדורות האחרונים.
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
גדי פולק – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
דמות הנוף הצמחי בהר הנגב בסתיו היא של ערבת שיחים ובני-שיח מאפירים-משחירים אשר השירו את רוב עלוותם. חורף תשע"ז השחון והקיץ החם שהיה בעקבותיו נתנו את אותותיהם בפריחה דלה ובקרב בני השיח פורחי הסתיו רק כתלה חריפה הייתה בשיא הפריחה. חלמונית גדולה החלה לפרוח באתר חלמוניות ירוחם ומבין הגיאופיטים האחרים נצפתה אוכלוסיה גדולה של סתוונית הקליפות במישור הרוחות שסיימה לפרוח. פרטים פורחים יחידים של כרכום דמשקאי ובן-חצב מדברי נצפו גם הם. הצומח והצמחייה של הר הנגב הגבוה נלמדו במסלול נחל שקדים – בו גדלים עצים אחדים של אלה אטלנטית ושיחים של שקד רמון, קרקש צהוב ואשחר ארץ-ישראלי. פרטים בודדים של בופונית הרמון – מין אדום נדיר, אנדמי ומיוחד להר הנגב – נמצאו על משטחי סלע באתר היחיד שלהם בארץ.
ההשתלמות התקיימה בעת שהפריחה במרומי הגליל העליון המזרחי הייתה בשיאה והמדרונות עדיין ירוקים. במדרונות הר אדיר שולט יער אלון התולע המאפיין חגורת רום גבוהה בחבל הים תיכוני. חורש מעורב של אלון מצוי ואלון התולע גדל בנחל דובב. במדרונות של סלעי הגיר האיאוקני הקשה באזור אביבים-מלכיה מתפתח יער ספר פתוח של אלה אטלנטית ושקד קטן-עלים ברום הנמוך, המתחלף ברום גבוה יותר ביער פתוח של אלון מצוי ואלה ארץ-ישראלית. באזור מלכיה-תל קדש מצויים ריכוזי איריס הדור ובמצוקי נחל אביבים גדלה שושנתית הלבנון. מציאות מיוחדות היו גרניון הלבנון, מיני כלאיים של סחלבים ופרע מנוקב.
בני שלמון, אילת benny.shalmon072@gmail.com תקציר; אלה אטלנטית (Pistacia atlantica) היא עץ גדול שמקורו ערבתי- אסייתי, ובישראל המין הוא שריד…
שני גלי הגשם הגדולים של דצמבר הביאו בגולן להתפתחות כסות צמחית ירוקה של עשבוניים רב-שנתיים וחד-שנתיים. העצים השולטים - עוזרר קוצני, אלון התולע ואלה אטלנטית עומדים עתה בשלכת. תחנות ההשתלמות ממוקמות לאורך חתך גיאובוטני מדרום הגולן לצפונו – מאזור צחיח למחצה וחמים ברום נמוך ועד לחלקו הקר והגשום של הגולן ביער אודם. בעונה זו חל שיא הפריחה של מיני הכרכום, המאפיינים תחומי רום ובתי גידול שונים בגולן. בפריחה היו כרכום השבכה, כרכום השבכה תת-מין חרמוני, כרכום נאה, כרכום גיירדו וכרכום צהבהב. כן התחילה הפריחה של נץ-חלב אזמלני. גיאופיטים סתוויים כמו סתוונית היורה, סתוונית התשבץ וחלמונית גדולה נצפו בשלבי סיום הפריחה.
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים והחוג לארץ-ישראל, מכללת כנרת avi.shmida@gmail.com
עתי יפה – גן ארץ-ישראלי בנתיב הל"ה ataiyoffe@gmail.com
גדי פולק – מערכת כלנית gadpollak@gmail.com
ההשתלמות עמדה בסימן היובש השורר בשנה זו בעונת הסתיו ואי ירידת גשמים משמעותיים עד למועדה. לכן, פריחת הגיאופיטים הפורחים בנובמבר ובתחילת דצמבר לאחר רדת הגשמים הראשונים מתעכבת. בגן הארץ-ישראלי בנתיב הל"ה למדנו על ביולוגית הפריחה המיוחדת של נימפאה תכולה ועל קבוצת השרכים ומיניה הגדלים בארץ בטבע. על הביולוגיה והאקולוגיה של אלה אטלנטית למדנו בחורבת עדולם. בגן הבוטני בנאות קדומים התמקדנו בשיזף מצוי ובשקמה, והשלמנו את ההשתלמות במהלך סיור בפארק נאות קדומים ובנחל נטוף – שם הושם דגש על הצומח הטבעי שהועשר במרכיבים נוספים לפי התנ"ך ועל צמחיית מצוקים.
מאמר זה סוקר בקצרה מספר היבטים הנוגעים לתפוצתם של עצי בר נדירים יחסית במישור החוף המרכזי : הוא כולל סקירה על גבול התפוצה הדרומי כיום ובעבר של מספר עצים ושיחים ים-תיכוניים בדגש על הנדירים שבהם. במסגרת זו נבחנו המקורות הספרותיים לאור הידע שנצבר בשדה בשנים האחרונות. דיון זה מעלה את המודעות לחשיבותן של "אוכלוסיות קצה" ולצורך בשמירתן לאור לחצי הפיתוח הכבדים ברצועת החוף.