תוצאות נוספות...
אסף שיפמן, מושב מרחביה – shmiri@gmail.com הביא לדפוס: אבי שמידע תקציר: מידת האבקה עצמית הידועה מאז מחקר דרווין בדבורנית הדבורה קשורה למידת הווריאציה (שונות) המורפולוגית
אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת דגל (אזוביון דגול א.משונן, מרווה דגולה, מצילות מצויצות, כדן נאה) ובכל צמחיית הים התיכון בת 20000 מינים ישנם פחות ממאה מינים בעלי דגל השייכים למספר סוגים מועט ביותר (מרווה, אזוביון, מצילות, כדן, עדעד ונזמית). מתוצאות ניתן להסיק כי מערכת ההתנהגויות והעדפות של דבורים לבקר בתפרחות דגל לעומת "לא דגל" הן מורכבות וכוללות הן מרכיב תורשתי מולד והן מרכיב חשוב נלמד ומתעדכן.
עץ הצאלון הנאה Delonix regia פורח בשלהבת אדומה מרהיבת עין בשדרות, בפארקים ובגנים של מישור החוף, העמקים ובבקעת הירדן. הצאלון אמנם תרבותי והובא לארץ מאפריקה, אולם מאז המאה ה-19, נוהגים תושבי ארצנו לשתול אותו במעונות נמוכים, חמים ומושקים ברחבי הארץ. הצאלון הנאה שייך לתת-משפחת הכליליים (קסלנפיניים) ומשפחת הקטניות
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, והחוג ללימודי ארץ-ישראל במכללת כנרת – avi.shmida@gmail.com יצחק תור– כורם, מדריך טבע ישראל
בתאריך 25.4.2017 נחת אחר הצהריים לבנין הכרוב על פרח שושן צחור בגינתי בהר גילה ונשאר ללון על שפת הפרח כל שעות הלילה. . גם בימים לאחר מכן הופיע כל יום לקראת ערב לבנין הכרוב נחת על הצד החיצוני של פרח השושן, לא בדק את לוע הפרח, נשאר לישון בלילה על שפת גב הפרח והתעופף עם בוקר. לכאורה נראה זה ארוע אקראי של בחירת מקום שינה ותו לא, אולם במחשבה שניה התופעה של "הלבנין והשושן" מיוחדת ושונה….
משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה minbar@research.haifa.ac.il לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו,
גידי נאמן החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים, gneeman@gmail.com רנה נאמן מושב אמירים rina.nem@gmail.com צמחים משתמשים באותות חזותיים (ראייה) וכימיים (ריח) על מנת למשוך ולכוון את המאביקים
הפריחה בחברת חרוב-מצוי ואלת המסטיק בחולות מישור החוף בשנת תשע"ו (2016-2015) הקדימה ב-6-4 שבועות את דגם הפריחה העונתי הרב-שנתי בחבל ההר הים-תיכוני, ובקיץ לא הייתה כלל פריחה בחולות. שיא הפריחה בחולות חל במחצית השנייה של פברואר ובתחילת מרץ ואילו שיא הפריחה בחבל ההר הים-תיכוני הוא בתחילת אפריל. גל פריחה סתווי שני ששיאו באוקטובר ונובמבר כלל רק מספר קטן של מינים מעוצים. במחקר זה נבדק העיתוי, המשך והרצף של תחלופת המינים הפורחים בשני טיפוסים של כתמי צומח בחולות החוף 1. כתמי שיחים עם עצי חרוב מצוי, 2. שטחי חולות פתוחים המאוכלסים בצמחים עשבוניים ובבני שיח. ההבדל במשך הפריחה הכללי בין צמחים מעוצים ועשבוניים לא היה מובהק,
פרחים שונים, הגדלים על אותו הצמח, מכילים לעתים קרובות כמויות שונות מאוד של צוף. הבדלים אלה עשויים לנבוע מפעילות שיחור מזון של חרקים מאביקים בפרחי הצמח. לחלופין, הם עשויים לשקף את השפעתה של הברירה הטבעית, המקנה יתרון לשונות גבוהה בייצור צוף בין פרחים. שונות זו צפויה לקצר את רצף הביקורים של מאביקים 'שונאי-סיכון' בצמח יחיד, לגרום להם לעבור לצמח שכן ובכך להפחית את הסיכון להאבקה עצמית. במחקר זה בדקנו את תרומתם של המאביקים ושל הצמחים עצמם לשונות ביבול הצוף בשיח רוזמרין רפואי Rosmarinus officinalis (משפחת השפתניים), המואבק בעיקר על ידי דבורים. מדדנו את קצב ייצור הצוף, יבול הצוף (כמות הצוף בפרחים) ואת ביקורי החרקים….
הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי לבנה רפואי מרשימות בעלות גזע מרכזי זקן ועבה. המרחב פנימה לקו החומה מימי המרד, חשוף כמעט לחלוטין מצומח מעוצה וכן מצמחים עשבוניים רב-שנתיים, למעט חצבים. כיפת הנארי הנישאת בראש הגבעה בוהקת בשממונה למרחק רב והיא חסרה צמחי סלעים כמעט לחלוטין. החסר המובהק של עצי וזריעי אלון מצוי באתר בולט לעומת החורש הטבעי הצפוף בהר עצמון הסמוך ולעומת השליטה של עצי אלה ארץ-ישראלית גדולים בקירות פתחי המערות ובמדרונות הסלעיים. קבוצות עצי הלבנה הקשישים גדלות גם בשטח חורבות הכפר הביזנטי המצוי מצפון לגבעת יודפת העתיקה…
אסף שיפמן, מושב מרחביה – shmiri@gmail.com הביא לדפוס: אבי שמידע תקציר: מידת האבקה עצמית הידועה מאז מחקר דרווין בדבורנית הדבורה קשורה למידת הווריאציה (שונות) המורפולוגית
אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת
עץ הצאלון הנאה Delonix regia פורח בשלהבת אדומה מרהיבת עין בשדרות, בפארקים ובגנים של מישור החוף, העמקים ובבקעת הירדן. הצאלון אמנם תרבותי והובא לארץ מאפריקה,
אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, והחוג ללימודי ארץ-ישראל במכללת כנרת – avi.shmida@gmail.com יצחק תור– כורם, מדריך טבע ישראל
בתאריך 25.4.2017 נחת אחר הצהריים לבנין הכרוב על פרח שושן צחור בגינתי בהר גילה ונשאר ללון על שפת הפרח כל שעות הלילה. . גם בימים
משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה minbar@research.haifa.ac.il לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו,
גידי נאמן החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים, gneeman@gmail.com רנה נאמן מושב אמירים rina.nem@gmail.com צמחים משתמשים באותות חזותיים (ראייה) וכימיים (ריח) על מנת למשוך ולכוון את המאביקים
הפריחה בחברת חרוב-מצוי ואלת המסטיק בחולות מישור החוף בשנת תשע"ו (2016-2015) הקדימה ב-6-4 שבועות את דגם הפריחה העונתי הרב-שנתי בחבל ההר הים-תיכוני, ובקיץ לא הייתה
פרחים שונים, הגדלים על אותו הצמח, מכילים לעתים קרובות כמויות שונות מאוד של צוף. הבדלים אלה עשויים לנבוע מפעילות שיחור מזון של חרקים מאביקים בפרחי
הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי
