קטגוריה: האבקה ומאביקים

מדוע תפרחות בעלות דגל כה נדירות? על אקולוגית ההאבקה של אזוביון דגול Lavandula stoechas

אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת דגל (אזוביון דגול א.משונן, מרווה דגולה, מצילות מצויצות, כדן נאה) ובכל צמחיית הים התיכון בת 20000 מינים ישנם פחות ממאה מינים בעלי דגל השייכים למספר סוגים מועט ביותר (מרווה, אזוביון, מצילות, כדן, עדעד ונזמית). מתוצאות ניתן להסיק כי מערכת ההתנהגויות והעדפות של דבורים לבקר בתפרחות דגל לעומת "לא דגל" הן מורכבות וכוללות הן מרכיב תורשתי מולד והן מרכיב חשוב נלמד ומתעדכן.

קרא עוד »

השלהבות האדומות של עץ הצאלון Delonix regia פורחות בעמקים ובמישור החוף

עץ הצאלון הנאה Delonix regia פורח בשלהבת אדומה מרהיבת עין בשדרות, בפארקים ובגנים של מישור החוף, העמקים ובבקעת הירדן. הצאלון אמנם תרבותי והובא לארץ מאפריקה, אולם מאז המאה ה-19, נוהגים תושבי ארצנו לשתול אותו במעונות נמוכים, חמים ומושקים ברחבי הארץ. הצאלון הנאה שייך לתת-משפחת הכליליים (קסלנפיניים) ומשפחת הקטניות

קרא עוד »

האם פרפר הלבנין יודע שצבעו לבן ?

בתאריך 25.4.2017 נחת אחר הצהריים לבנין הכרוב על פרח שושן צחור בגינתי בהר גילה ונשאר ללון על שפת הפרח כל שעות הלילה. . גם בימים לאחר מכן הופיע כל יום לקראת ערב לבנין הכרוב נחת על הצד החיצוני של פרח השושן, לא בדק את לוע הפרח, נשאר לישון בלילה על שפת גב הפרח והתעופף עם בוקר. לכאורה נראה זה ארוע  אקראי של בחירת מקום שינה ותו לא, אולם במחשבה שניה התופעה של "הלבנין והשושן" מיוחדת ושונה….

קרא עוד »

עצי אלה וכנימות העפצים המלוות אותם מותחים את גבול תפוצתם בחרמון

משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה  minbar@research.haifa.ac.il לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו,

קרא עוד »

מאיזה מרחק רואה דבורה פרח? מרחק הגילוי המירבי של פרחים טבעיים על-ידי דבורי בומבוס

גידי נאמן החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים, gneeman@gmail.com רנה נאמן מושב אמירים rina.nem@gmail.com  צמחים משתמשים באותות חזותיים (ראייה) וכימיים (ריח) על מנת למשוך ולכוון את המאביקים

קרא עוד »

פנולוגיה של הפריחה בחולות השרון

הפריחה בחברת חרוב-מצוי ואלת המסטיק בחולות מישור החוף  בשנת תשע"ו (2016-2015) הקדימה ב-6-4 שבועות את דגם הפריחה העונתי הרב-שנתי בחבל ההר הים-תיכוני, ובקיץ לא הייתה כלל פריחה בחולות. שיא הפריחה בחולות חל במחצית השנייה של פברואר ובתחילת מרץ ואילו שיא הפריחה בחבל ההר הים-תיכוני הוא בתחילת אפריל.  גל פריחה סתווי שני ששיאו באוקטובר ונובמבר כלל רק מספר קטן של מינים מעוצים. במחקר זה נבדק העיתוי, המשך והרצף של תחלופת המינים הפורחים בשני טיפוסים של כתמי צומח  בחולות החוף 1. כתמי שיחים עם עצי חרוב מצוי, 2. שטחי חולות פתוחים המאוכלסים  בצמחים עשבוניים ובבני שיח. ההבדל במשך הפריחה הכללי בין צמחים מעוצים ועשבוניים לא היה מובהק,

קרא עוד »

שונות ביבול וייצור צוף, והשפעתם על ביקורי מאביקים ברוזמרין רפואי, שיח ים-תיכוני

פרחים שונים, הגדלים על אותו הצמח, מכילים לעתים קרובות כמויות שונות מאוד של צוף. הבדלים אלה עשויים לנבוע מפעילות שיחור מזון של חרקים מאביקים בפרחי הצמח. לחלופין, הם עשויים לשקף את השפעתה של הברירה הטבעית, המקנה יתרון לשונות גבוהה בייצור צוף בין פרחים. שונות זו צפויה לקצר את רצף הביקורים של מאביקים 'שונאי-סיכון' בצמח יחיד, לגרום להם לעבור לצמח שכן ובכך להפחית את הסיכון להאבקה עצמית. במחקר זה בדקנו את תרומתם של המאביקים ושל הצמחים עצמם לשונות ביבול הצוף בשיח רוזמרין רפואי Rosmarinus officinalis (משפחת השפתניים), המואבק בעיקר על ידי דבורים. מדדנו את קצב ייצור הצוף, יבול הצוף (כמות הצוף בפרחים) ואת ביקורי החרקים….

קרא עוד »

הצומח של גבעת יודפת העתיקה, שדה החצבים ועצי הלבנה הרפואי

הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה  עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי לבנה רפואי מרשימות בעלות גזע מרכזי זקן ועבה. המרחב  פנימה לקו החומה מימי המרד, חשוף כמעט לחלוטין מצומח מעוצה וכן מצמחים עשבוניים רב-שנתיים, למעט חצבים. כיפת הנארי הנישאת בראש הגבעה בוהקת בשממונה למרחק רב והיא חסרה צמחי סלעים כמעט לחלוטין. החסר המובהק של עצי וזריעי אלון מצוי באתר בולט לעומת החורש הטבעי הצפוף בהר עצמון הסמוך ולעומת השליטה  של עצי אלה ארץ-ישראלית גדולים בקירות פתחי המערות ובמדרונות הסלעיים. קבוצות עצי הלבנה הקשישים גדלות גם בשטח חורבות הכפר הביזנטי המצוי מצפון לגבעת יודפת העתיקה…

קרא עוד »

מדוע יחס הזוויגים השכיח בטבע ברוב האורגניזמים הוא 50:50?

מכיוון שבכל מחזור רבייה של אוכלוסייה בטבע כל נקבה מתרבה רק פעם אחת ואילו כל זכר יכול להפרות נקבות רבות, נראה לכאורה שהמצב היעיל הוא מעט זכרים והרבה נקבות בכל אוכלוסייה. אולם בניגוד לכך, יחס הזוויגים באוכלוסיות של האדם ושל מרבית המינים בטבע הוא 50:50, כלומר מספר שווה של זכרים ונקבות. במאמר זה אנו מסבירים, באמצעות דוגמאות מספריות, מדוע יש מספר שווה של זכרים ונקבות, מצב הנראה לכאורה כלא מיטבי וכשווי-משקל בלתי-יעיל עבור אוכלוסיות של מינים ביולוגיים בטבע. ההסבר מתבסס על העיקרון הדרווינסטי של הברירה הטבעית, על עיקרון הרציונליות של תורת-המשחקים ועל תורות כלכליות. באמצעות כלל ההשקעה השווה, הנגזר מהתיאוריה על ההקצאה הזוויגית של צ'רנוב, אנו נחשפים לעקרון פישר על יחס הזוויגים המיושם לדוגמאות רבות בטבע. המאמר מוליך אותנו מהסבר של יחס הזוויגים, הנראה לכאורה קל להבנה, להסבר שלתופעות מפתיעות בטבע כגון: יחס זוויגים גמיש בצמחים, שכיחות לא הגיונית של זכרים בטבע ובזבוז עצום של גרגירי אבקה בצמחים מואבקי רוח.

קרא עוד »

עצי אלה וכנימות העפצים המלוות אותם מותחים את גבול תפוצתם בחרמון

משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה  minbar@research.haifa.ac.il לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו,

למאמר המלא »

מאיזה מרחק רואה דבורה פרח? מרחק הגילוי המירבי של פרחים טבעיים על-ידי דבורי בומבוס

גידי נאמן החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים, gneeman@gmail.com רנה נאמן מושב אמירים rina.nem@gmail.com  צמחים משתמשים באותות חזותיים (ראייה) וכימיים (ריח) על מנת למשוך ולכוון את המאביקים

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית