השרכים ידועים בעיקר כצמחי צל הגדלים באזורים לחים וגשומים של יערות ממוזגים וטרופיים. אך יש גם שרכים הגדלים בתנאי קיצון של מדבר וסלעים אלפיניים. אלה הם בעלי התאמה מיוחדת המאפשרת להם להתקיים במשך תקופת ארוכה כ"צמח יבש ומת" ולהתחדש בבת אחת ולהוריק יום יומיים לאחר הגשם. דוגמא לכך ראינו באתר החלמוניות במאלה-רחבעם בתאריך 22.11.2021 כאשר שרכרך ריחני Cheilanthes pteridioides היה ירוק עלים כבר יומיים לאחר הגשם הגדול. איך הצמח מתחדש כה מהר ?
"אלון מוסא עלמי" השוכן בדרום ירושלים ניצב בסכנת כליה. בעקבות מספר שרפות, רוב גזעי העץ שרופים ומתים ונשאר רק ענף אמירי אחד בעל עלווה מוריקה. בסמוך לו ניצב "אלון סת(גברת) בדריה", גם הוא אלון מצוי קדוש אשר שומר עדיין על חיוניותו. על הקשר בין שני אלונים קשישים אלה ומסורת פולחן הורדת גשמים בעת בצורת – בכתבה זו.
סתוונית סיני פורחת עתה במרומי ההר-הגבוה בדרום סיני. האוכלוסיה פורחת השנה ללא עלים, אות לכך שעדיין לא היה גשם בסתיו תשפ"ב. סת.סיני קרובה לסתוונית טוביה אך האבקנים שלה צהובים ומספר שיני כוסית הצוף קטן. מין זה אנדמי להרי דרום סיני ולג'בל גללה במצרים. ניתן לראות בו שריד בוטני של קבוצת סתוונית טוביה שהגיע בתקופה לחה וקרה דרומה עד סיני והמדבר המזרחי במצרים ושרד ,עם ההתייבשות בהולוקן בהרים גבוהים.
כתב וצילם: אבנר אברהם , חוג כלנית - avner107@gmail.com הביא לדפוס: אבי שמידע פרסום: 29.11.2021 ---------------------- פתיח: לקראת חג חנוכה…
אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com שמעון כהן, חוג כלנית -…
אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com יאיר וינר, חוג כלנית -…
שמעון כהן, סייר אוהב טבע ישראל וחבר חוג כלנית - kohenshimon@gmail.com אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לחקר…
צביקה מינצר, חוג כלנית - zvimr@yahoo.com אבי שמידע, חוג כלנית – avi.shmida@gmail.com התצפית: 16.5.2021 פורסם: 21.5.2021 --------------------- פתיח: סומקן המשי…
נוגן צברי, הגן הבוטני בנאות קדומים nogen21@gmail.com צילם: נוגן צברי © התצפית: 10.5.2021 פרסום: 12.5.2021 --------------- פתיח: במהלך סיור בחרמון בתאריך 10.5.2021,…
האם בחרמון ובצפון הגולן גדלים בכפיפה שני מינים שונים של בוצין- בוצין דמשקאי Verbascum damascenum ובוצין הארזים Verbascum cederti ? ננסה לענות על שאלה זו בעזרת מחקר שדה על השונות בתכונת צבע האבקנים בפרחי הבוצין וסכום הספרות הסיסטמטית. ננסה לשכנע את הקורא כי בטבע גדל רק טקסון אחד – בוצין דמשקאי ומתוך הפלפול הטקסונומי נלמד להקיש גם על תהליכי האבולוציה וארגון השונות המרחבית של תכונות מינים ביולוגיים. לטקסון "בוצין הארזים" מגיע מעמד של תת-מין, היינו בוצין דמשקאי ת.מ. הארזים.
