דו-צורתיות בגרגרי אבקה ובצלקות של פרחי עדעד כחול וביטויה במנגנון ההאבקה וההפרייה

בעדעד כחול .Limonium sinuatum Mill בדומה למרבית מיני העדעד, קיימת דו-צורתיות בין פרטים שונים במבנה האקסינה של גרגרי האבקה ובצורת הבליטות על אונות הצלקת. מבנה  זה גורם לאי התאם עצמי בהאבקה  ולהצלחת הפרייה מהאבקה זרה בלבד. נמצאה צורת ביניים של צירופי אבקה וטיפוס מעורב של צורת הצלקת, המאפשר יצירת זרעים גם בהאבקה עצמית וגם בהכלאות עם צמחים מטיפוסים מורפולוגיים אחרים. לצורה זו עשוי להיות יתרון אבולוציוני בתנאים ייחודיים. בניגוד לרוב המינים במשפחת העופריתיים, ברוב מיני הסוג עדעד לא קיימת הטרוסטיליה (שוני בגובה האבקנים והעליים בין טיפוסי פרחים שונים) וההבדל בין טיפוסי הפרח מתבטא רק בטיפוסים שונים של גרגרי אבקה ובטיפוס שונה של פפילות על גבי הצלקת.

להמשך קריאהדו-צורתיות בגרגרי אבקה ובצלקות של פרחי עדעד כחול וביטויה במנגנון ההאבקה וההפרייה

סיכום השתלמות כלנית בנגב הצפוני 14.10.2015

עונת הסתיו בנגב היא הצחיחה ביותר; הימים חמים ויבשים, רוב הצמחים לובשים מראה אפור, נבול בעל עלים משחירים ורק בערוצי הואדיות ניתן למצוא מעט צמחים  עם "טפטופי" פריחה. דווקא בעונה זו ארבעה מיני גיאופיטים פורחים עם פרחים גדולים וצבעוניים. אלה הם: חבצלת הנגב, סתוונית הקליפות, כרכום דמשקאי, וחלמונית גדולה.  עשב רב שנתי המצוי עדיין בפריחה הוא כלך דו-דורי. על אף המראה היבש הכללי, כמה בני שיח מצויים בשיא הפריחה או בתחילתה: קזוח עקום, כתלה חריפה ולענת המדבר. נצפתה גם פריחה משנית של עוגנן נימי ואזובית המדבר. מבין הסלקיים המדבריים יפרוק המדבר מצוי עתה בשיא הפריחה וסלקיים אחרים מציגים עתה את פירותיהם המכונפים: מיני חמד, מלחית, נואית ומתלולן.  בהשתלמות למדנו להכיר את הצמחים הללו ואת בתי-גידולם.  

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בנגב הצפוני 14.10.2015

ולריינית זעירה – צמח חדש לישראל מצפון הנגב

ולריינית זעירה Valerianella pumila נתונה בפלורה פלשתינה (Feinbrun-Dothan, 1986) כצמח נדיר ממואב. במגדיר לצמחי חרמון (Shmida, 1981) ובמגדיר הצמחים מאת פינברון-דותן ודנין (1991) היא מצוינת גם מהחרמון. בפברואר 2015 נמצא ונאסף על ידי המחבר הראשון פרט בודד של מין זה בפארק נחל גרר שבצפון הנגב. בביקור חוזר נמצאו עוד שני פרטים במרחק כמה עשרות מטרים ממקום הימצאו של הפרט הראשון. זו הפעם הראשונה בה מדווחת מציאת מין זה בישראל פרט להר החרמון. במאמר תיאור מפורט של המין ודיון על מעמדו בסוג ולריינית.

להמשך קריאהולריינית זעירה – צמח חדש לישראל מצפון הנגב

הגיאופיטים פורחי הסתיו בישראל ושוק ההאבקה הסתווי

בסתיו גדלים בארץ 72 מיני צמחים המצויים בשיא הפריחה, כאשר מחציתם הם גיאופיטים. המים וחמרי התשמורת האגורים באברי האגירה של הגיאופיטים מאפשרים את הפריחה הסתווית גם כאשר הקרקע יבשה לחלוטין. וכאן עולה השאלה המרכזית: מהו ההיגיון  בפריחה בסתיו כאשר אין  כמעט חרקים זמינים להאבקה? מדוע מתפתחים פרחים ותפרחות מרשימים ואטרקטיביים כאשר "קהל היעד" עבור התצוגה המרשימה כמעט לא קיים? הפריחה הסתווית המרשימה של הגיאופיטים פורחי הסתיו  מתרחשת בתנאי "שוק אבקה מצומק" ומודגמת במיני סתוונית.

להמשך קריאההגיאופיטים פורחי הסתיו בישראל ושוק ההאבקה הסתווי

אגן נחל שעל בגליל המערבי – שמירת טבע, צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם

אגן ההיקוות של נחל שעל בגליל המערבי עדיין משמר בתי גידול  טבעיים של חורש ובתה ים-תיכוניים, אך בעקבות פעולות פיתוח שנלוו להקמת היישובים החדשים באזור, שטחם הצטמצם. אגן ההיקוות של נחל שעל בגליל המערבי עדיין משמר בתי גידול  טבעיים של חורש ובתה ים-תיכוניים, אך בעקבות פעולות פיתוח שנלוו להקמת היישובים החדשים באזור, שטחם הצטמצם. השפעת המעורבות האנושית מורגשת גם בשטחים שעדיין נותרו במצב טבעי. הצמחייה הטבעית במשבצת השטח המתוארת במאמר עשירה, ולאחרונה נוסף מידע עדכני  אודות מיני צמחים ייחודיים בשטח, וכן על צמחים שעד כה לא היו ידועים מהאזור. תוך כדי כתיבת הכתבה חידשו רשות הטבע והגנים, רשות הניקוז ואיגוד ערים גליל מערבי את הפעילות והמאמץ לשמירת הטבע בחבל ארץ זה, ושלוחה להם מכאן ברכת הצלחה. תוך כדי כתיבת הכתבה חידשו רשות הטבע והגנים, רשות הניקוז ואיגוד ערים גליל מערבי את הפעילות והמאמץ לשמירת הטבע בחבל ארץ זה, ושלוחה להם מכאן ברכת הצלחה.

להמשך קריאהאגן נחל שעל בגליל המערבי – שמירת טבע, צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם

שימושים רפואיים בעשנן רפואי

עשנן רפואי Fumaria officinalis  התגלה בישראל רק בשנים האחרונות ומאמר מקיף אודותיו התפרסם בכלנית בעקבות השתלמות כלנית באפריל 2015. הצמח מוכר ברפואה העממית כצמח מרפא במזרח אירופה ובמזרח התיכון. באזורים אלה נהוג לקצור אותו מן הבר בעונת הפריחה, לאחר הייבוש בצל משתמשים רק בחלקים העל-אדמתיים.  המרכיבים הכימיים הפעילים בצמח משמשים לטיפול במערכת העצבים, במעיים בתיפקודי כבד,במחלות סרטן ועוד.

להמשך קריאהשימושים רפואיים בעשנן רפואי

צחר כחלחל – האם מתחיל לפלוש בישראל ?

צחר כחלחל Leucaena leucocephala  הוא עץ או שיח גדול ממוצא מקסיקני ומרכז אמריקאי. בישראל הוא משמש בעיקר כצמח נוי בגינות. למרות שצחר כחלחל נכלל ברשימת 100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם (לפי ה-IUCN), הוא לא התאפיין כצמח פולש בארץ עד לשנים האחרונות. אך ריבוי התצפיות של פרטי צחר כחלחל בשטחים פתוחים בתקופה האחרונה, מעלה שאלה לגבי הדינמיקה והמעמד של צמח זה באזורנו.

להמשך קריאהצחר כחלחל – האם מתחיל לפלוש בישראל ?

סיכום השתלמות כלנית בגן-הבוטני בגבעת רם 9.7.2015

הסיור התמקד במוצא צמחי תרבות בהקשר גנני-יערני ונערך בשלושה מוקדים: גינות האוניברסיטה העברית בגבעת רם, ביער עצי מחט נטוע בגבעת רם ובמשתלות  הגן הבוטני בגבעת רם. בכנס הסיכום הוצגה מצגת העוסקת בקרובי צמחי הבר של צמחי התרבות בישראל. למאמרים על קרובי צמחי הבר של צמחי התרבות בישראל

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בגן-הבוטני בגבעת רם 9.7.2015

דרדר נמוך – מין אדום הגדל בר בתחומי העיר תל-אביב

דרדר נמוך (חופית נמוכה)  Centaurea pumilio הוא צמח בסכנת הכחדה (מין "אדום") בחגורת הרסס בחוף הים. בחופי ישראל הוא מוגבל לחוף הכרמל. אוכלוסיה נוספת גדלה בעבר גם בתל אביב ונחשבה כנכחדת, אך עדויות מהשנים אחרונות ומהימים האלה מאשרות את קיומו בתל אביב כצמח בר גם כיום. המאמר עוסק בבירורים סיסטמטיים וביוגיאוגרפיים אודות מעמדו של המין, מביא נתונים עדכניים על אוכלוסיית תל-אביב ודן בשאלת דרכי שימור נאותות של המין בארץ.

להמשך קריאהדרדר נמוך – מין אדום הגדל בר בתחומי העיר תל-אביב

עצי בר נדירים במישור החוף

מאמר זה סוקר בקצרה מספר היבטים הנוגעים לתפוצתם של עצי בר נדירים יחסית במישור החוף המרכזי : הוא כולל סקירה על  גבול התפוצה הדרומי כיום ובעבר של מספר עצים ושיחים ים-תיכוניים בדגש על הנדירים שבהם. במסגרת זו נבחנו המקורות הספרותיים לאור הידע שנצבר בשדה בשנים האחרונות. דיון זה מעלה את המודעות לחשיבותן של "אוכלוסיות קצה" ולצורך בשמירתן לאור לחצי הפיתוח הכבדים ברצועת החוף.

להמשך קריאהעצי בר נדירים במישור החוף