סיכום השתלמות כלנית בפלשת ובנגב המערבי – 7-8.2.2018

בהשתלמות זו נלמדו בתי-הגידול של אזור מישור החוף הדרומי (פלשת) והנגב המערבי והודגש הייחוד האקלימי, הגיאומורפולוגי והאדפי (קרקע וגיאולוגיה) של מישור החוף. הרכבי הצמחייה בתחנות ההשתלמות הציגו תערובת ייחודית של אלמנטים ים-תיכוניים שמוצאם בחורש ובבתה הגדלים על תשתית גירנית יחד עם אלמנטים סהרו-ערביים אשר מוצאם במדבריות החול של המדבר. אזורי דרום פלשת והנגב המערבי זוכים בשנים האחרונות לכמות משקעים שעולה על הממוצע הרב-שנתי וכך גם השנה. למרות האיחור של פרקי הגשם הראשונים בראשית החורף, בעת ההשתלמות כל האזור היה כבר ירוק וגל הפריחה החל וצפוי להתעצם לקראת סוף חודש פברואר.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בפלשת ובנגב המערבי – 7-8.2.2018

ריבס המדבר – צמח המשקה את עצמו

שמחה לב-ידון, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים,  levyadun@research.haifa.ac.il
גדי קציר, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים, gkatzir@research.haifa.ac.il
גידי נאמן, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה אורנים, gneeman@gmail.com 

ריבס המדבר (Rheum palaestinum) ממשפחת הארכוביתיים, הוא צמח נדיר, רב-שנתי, הגדל בהר הנגב ובירדן, במקומות המקבלים כ-75 מ"מ גשם בשנה. לאחר רדת הגשמים, הוא מצמיח אחד עד ארבעה עלים היוצרים שושנת-עלים צמודת-קרקע, ששטחה יכול להגיע עד למטר מרובע אחד. העלים הגדולים אינם שטוחים, אלא יש להם מבנה תלת-מימדי הדומה למפת תבליט של אזור הררי תלול, כשעורקי העלה יוצרים ואדיות עמוקים. עלים אלה שונים מאוד מהעלים הקטנים המאפיינים את מרבית צמחי המדבר. עובדה זו מעלה את השאלה האם יתכן שהעלים הגדולים מקנים לצמח יתרון למרות שהוא גדל במדבר? ואם כן מה הוא הגורם להתפתחותם האבולוציונית באמצעות הברירה הטבעית?  אנו מעלים כאן את ההשערה שהעלים הגדולים מנקזים מי גשם אל עבר בסיסם, שם הם מחלחלים לקרקע בסמוך לשורש האנכי של הצמח. לבחינת השערה זו, עקבנו אחר הגידול של העלים, מדדנו את שטח ההרטבה מסביב לשורש לאחר גשמים בשדה ולאחר השקייה ניסויית המדמה גשם. מנתונים אלה ומכמות המשקעים השבועית הממוצעת, פיתחנו מודל בו חישבנו את כמות מי הגשם הנאספת על-ידי הצמח. התוצאות מראות כי גם לאחר גשמים קלים מאוד, שבקושי מרטיבים את הקרקע במדבר, טיפות הגשם היורדות על העלים מתכדרות, זורמות לאורך עורקי העלים השקועים אל בסיסם, ומשם הן זורמות לקרקע ומשקות את הקרקע מסביב לשורש האנכי. על פי החישובים, צמח ריבס ממוצע יכול לאסוף כ-4,100 סמ"ק מים בשנה ממוצעת, וכך הוא נהנה ממשטר מים כאילו היה גדל במקום המקבל כ-427 מ"מ גשם בשנה, כמות האופיינית לאקלים ים-תיכוני. זה המקרה הראשון שבו מתואר צמח המנקז מי גשם ומשקה את עצמו, וכך יוצר לעצמו "נאת מדבר" פרטית.

המשך…

להמשך קריאהריבס המדבר – צמח המשקה את עצמו

טוביה קושניר – אחד מל"ה

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

נפילתו של טוביה קושניר, כאחד מ-ל"ה לוחמים שנחלצו לעזרת גוש עציון, היתה לא רק אסון למשפחתו ולמיודעיו, אלא גם אובדן כבד לעולם המדע. שמו של טוביה, שהונצח גם בשמותיהם של כמה צמחים, ידוע לכל בוטניקאי ואיש מדע גם כיום, שבעים שנה אחר מותו. טוביה היה בן 24 שנים בנפלו, אך כבר הספיק לתרום רבות לחקר הצומח של ארץ ישראל בתצפיותיו ובמחקריו, אותם התחיל עוד בהיותו נער צעיר. במאמר זה מתוארים קורות חייו הקצרים ותרומתו למדע.

המשך…

להמשך קריאהטוביה קושניר – אחד מל"ה

סיכום השתלמות כלנית בגליל המערבי העליון – 3.1.2018

השתלמות כלנית בגליל-מערבי עליון נערכה בתאריך 3.1.2018. פריחת החורף בגליל המערבי מתאחרת בעונה זו, כנראה בגלל מיעוט הגשמים בראשית החורף. צמחייה אופיינית לחמרה וכורכר של מישור החוף נלמדה בתחנות גשר הזיו ושמורת לימן. ההבדלים בצומח ובצמחייה של החורש הים-תיכוני בין מדרונות במפנה דרומי וצפוני הודגמו בחתך לאורך מסלול מפארק גורן דרך נחל כזיב למצפה הילה. 

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בגליל המערבי העליון – 3.1.2018
שיטת טיפול חדשה להדברת הצמח הפולש  טבק השיח
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

שיטת טיפול חדשה להדברת הצמח הפולש טבק השיח

ז'אן-מארק דופור-דרור אקולוג, יועץ וחוקר באקולוגיה יישומית, מומחה לצמחים פולשים, יועץ לרשות הטבע והגנים ולרשות ניקוז ונחלים קישון   jmdd@netvision.net.il

בשנה האחרונה פותחה שיטת טיפול חדשה נגד טבק השיח  Nicotiana glauca, אחד הצמחים הפולשים הנפוצים ביותר לאורך ערוצי נחלים וואדיות במדבר יהודה ובנגב. הטיפול מבוסס על עקרונות של טיפול כימי ממוקד ועונה לכל התנאים הנדרשים לטיפול מוצלח ובר יישום בארץ. שיטת טיפול זו פותחת תקווה להפחתת נוכחות ונזקים של צמח פולש זה במערכות הטבעיות של ערוצי נחלים באזור הצחיח של הארץ.

המשך…

להמשך קריאהשיטת טיפול חדשה להדברת הצמח הפולש טבק השיח

מבט חדש על מיני המלוח החד-שנתיים בישראל בעקבות מציאת אתר חדש של מלוח קטן-פרחים

בישראל גדלים 4 מינים חד-שנתיים של מלוח הצומחים לגובה בבתי גידול לחים ובאשפתות, אשר תפוצתם הגיאוגרפית היא אירו-סיבירית ומגלים נטייה לפלשנות. מביניהם המין הנפוץ בארץ הוא מלוח פושט. במאמר נדונים המאפיינים, הזהות והימצאם בישראל של הטקסונים מלוח מפושק, מלוח דיוויס, מלוח פושט ושל מלוח קטן-פרחים, אשר כמה אוכלוסיות שלו נמצאו בארץ בשנים האחרונות. לדעת המחברים מלוח דיוויס בישראל אינו אלא זן של מלוח פושט ואין להתייחס אליו כמין עצמאי. התכונות הדיאגנוסטיות לזיהוי המינים הללו בישראל הן תכונות הפרי, סידור התפרחות והפרחים ודרך ההפצה של הזרעים, בעוד שצורת העלים מאד וריאבילית ואינה מהווה סימן אמין להגדרה. מוצגת טבלה של כל מיני המלוח שנזכרו בארץ עם הסימנים הדיאגנוסטיים החשובים להגדרתם.

להמשך קריאהמבט חדש על מיני המלוח החד-שנתיים בישראל בעקבות מציאת אתר חדש של מלוח קטן-פרחים

סיכום השתלמות כלנית בגליל העליון, בצפון הגולן ובחרמון – 7.12.2017

ראשית החורף מאופיינית בפריחה של כמה גיאופיטים ובהם בולטים מיני כרכום, שלהם הוקדשה תשומת לב מיוחדת בהשתלמות זו. מבין הגיאופיטים פורחים בצפון הארץ גם נץ-חלב הררי, נץ חלב אזמלני, נרקיס מצוי וסתוונית קצרת עלים. שני מיני טוריים – טוריים מצויים וטוריים קטנים החלו לפרוח, וכן גם סביון אביבי. דצמבר הוא החודש שבו העצים הורדניים הנשירים של צפון הגולן והחרמון עומדים בשלכת ומבשילים פירות (עוזרר קוצני, עוזרר סיני).

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בגליל העליון, בצפון הגולן ובחרמון – 7.12.2017

סיכום השתלמות כלנית בכרמל ובגליל המערבי 15-16.11.2017

השתלמות כלנית בכרמל ובגליל המערבי נערכה בימים 16-15.11.2017 בתחנות:1) נרקיס סתווי בכורכר נחשולים 2) שביל מצוקי ישח בנחל אורן, הכרמל3) אחילוף הגליל ליד בי"ס לשוטרים בקריית-אתא ותחנה 4) משטחי פריחה של סתוונית היורה בקיבוץ יסעור. פורחי הסתיו העיקריים שנלמדו בתחנות השתלמות היו נרקיס סתווי, סתוונית היורה, אחילוף הגליל, כרכום חורפי, וחרוב מצוי. בנוסף, הסיכום מציג סקירה כוללת על פריחת  הסתיו בחבל הים-תיכוני בדגש על הגיאופיטים.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בכרמל ובגליל המערבי 15-16.11.2017

ברוך צ'יז'יק ו"אוצר הצמחים"

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

 אי אפשר להשלים את גלריית המייסדים בהיכל-התהילה של חלוצי מדע הבוטניקה המתהווה בארץ ישראל, מבלי להזכיר את ברוך צ'יז'יק. צ'יז'יק היה אגרונום ובוטניקאי (ללא תואר רשמי), אשר פעל במקביל לאֵיג וזהרי, אך לא היה חלק מן הממסד האקדמי, ופעל כיזם פרטי, כאיש אשכולות רחב יריעה, ללא מימון וללא עזרה, ואולי כבר נשתכח מן התודעה הקולקטיבית. מפעלו הגדול ביותר, אותו לא זכה להשלים בחייו בשל ממדיו העצומים, היה "אוצר הצמחים".

המשך…

להמשך קריאהברוך צ'יז'יק ו"אוצר הצמחים"

סיכום השתלמות כלנית בהר-הנגב 26.10.2017

דמות הנוף הצמחי בהר הנגב בסתיו היא של ערבת שיחים ובני-שיח מאפירים-משחירים אשר השירו את רוב עלוותם. חורף תשע"ז השחון והקיץ החם שהיה בעקבותיו נתנו את אותותיהם בפריחה דלה ובקרב בני השיח פורחי הסתיו רק כתלה חריפה הייתה בשיא הפריחה. חלמונית גדולה החלה לפרוח באתר חלמוניות ירוחם ומבין הגיאופיטים האחרים נצפתה אוכלוסיה גדולה של סתוונית הקליפות במישור הרוחות שסיימה לפרוח. פרטים פורחים יחידים של כרכום דמשקאי ובן-חצב מדברי נצפו גם הם. הצומח והצמחייה של הר הנגב הגבוה נלמדו במסלול נחל שקדים - בו גדלים עצים אחדים של אלה אטלנטית ושיחים של שקד רמון, קרקש צהוב ואשחר ארץ-ישראלי. פרטים בודדים של בופונית הרמון - מין אדום נדיר, אנדמי ומיוחד להר הנגב - נמצאו על משטחי סלע באתר היחיד שלהם בארץ.

להמשך קריאהסיכום השתלמות כלנית בהר-הנגב 26.10.2017