על מיני הסוג לוטמית בישראל

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים –  avi.shmida@gmail.com
עוז גולן –  מכללת אפקה וחוג כלנית  –  golanoz.me@gmail.com

פתיח: הסוג לוטמית מאופיין כבן-שיח בעל פרח צהובים ונבדל מהסוג שמשון בדורי אבקנים סטריליים. המאמר סוקר את מעמדה של הלוטמית במשפחת הלוטמיים ומתאר גם את התכונות האקולוגיות והמורפולוגיות האופייניות לשמשון, לוטם שמשונית ולוטמית . כמו כן הוא מונה את ארבעת מיני הלוטמית הגדלים בישראל ומפרט את ההבדלים ביניהם. שני מינים, לוטמית המטאטא ולוטמית חלקה פורסמו זה עתה ב"כלנית" כמינים חדשים בישראל .

המשך…

להמשך קריאהעל מיני הסוג לוטמית בישראל

העשביה – אוסף הצמחים של האוניברסיטה העברית בירושלים

אורי רוזנברג –  agron@netvision.net.il

העשביה – אוסף הצמחים, היא חלק מאוספי הטבע הלאומיים של האוניברסיטה העברית בירושלים, הממוקם בפקולטה למדעי הטבע בגבעת רם. האוסף בעשביה מכיל כ-1.5 מיליון גיליונות צמחים, ספריה בוטנית עשירה ואיורים בוטניים. הפתקיות המקוריות על גבי גיליונות הצמחים, וכן מסמכים נוספים הקשורים לאוסף, מהווים כעין ארכיון, באמצעותו אפשר ללמוד רבות על חלוצי הבוטניקה ועל תולדות מדע הבוטניקה בארץ ישראל.  ברשימה זו אציג את תפקיד העשביה ושימושיה המדעיים, וכן אסקור את ההיסטוריה של העשביה – כיצד הוקם והתפתח אוסף הצמחים: בייחוד ארחיב על העשביה של  אלכסנדר איג, אשר היוותה את הבסיס הראשוני לאוסף הצמחים, וכן על העשביה מעיזבונו של אהרן אהרנסון.
רשימה זו נכתבת לרגל פרישתה של הגר לשנר מן המשרה אותה מלאה במשך שמונה עשרה שנים – "מנהלת אוסף הצמחים".

המשך…

להמשך קריאההעשביה – אוסף הצמחים של האוניברסיטה העברית בירושלים

הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים – גן פיטוגיאוגרפי-פיטוסוציולוגי

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

הגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים נוסד בשנת 1931, אך טומן בחובו עדויות ארכיאולוגיות בנות אלפי שנים והיבטים היסטוריים, ציוניים ותרבותיים מגוונים. אך קודם לכל זהו גן בוטני, מדעי, הראשון מסוגו בישראל כגן של צמחי הבר של ארץ ישראל, ובין הראשונים בעולם כגן אקולוגי. במאמר זה אסקור בקצרה גם את תולדותיו של הגן, אך אתמקד בעיקר בהיבט הבוטני שלו.

המשך…

להמשך קריאההגן הבוטני של האוניברסיטה העברית בהר הצופים – גן פיטוגיאוגרפי-פיטוסוציולוגי

אֵיג ופקטורובסקי – ממניחי היסוד למדע הבוטניקה בארץ ישראל

אורי רוזנברג agron@netvision.net.il

אלכסנדר אֵיג (Eig) היה ממניחי היסוד למדע הבוטניקה בארץ ישראל ופעל עם חברו לעבודת הטבע אליעזר פקטורובסקי. סופר הילדים ואיש הטבע אליעזר שמאלי מתאר בספרו  " החלוצים – חוקרי הטבע של ארץ-ישראל" את סיפור חייהם ותרומתם לידע על צמחי ישראל. הכתבה מספרת על פועלם של אֵיג ופקטורובסקי, על תרומתם הגדולה לידע הבוטני של הארץ ועל סיפורם ההרואי והטרגי של שני ענקי הבוטניקה האלו, ידועי החולי והמחסור, אשר מתו בדמי ימיהם.

המשך…

להמשך קריאהאֵיג ופקטורובסקי – ממניחי היסוד למדע הבוטניקה בארץ ישראל

צמחי הבר המיובשים באלבומי מזכרת כמייצגי ארץ הקודש

עמי זהבי    zehavim@netvision.net.il

בסוף המאה ה-19 ובתחילת המאה העשרים היוו אלבומים עם פרחים מיובשים חלק חשוב ממגוון המזכרות שהוצעו לתיירים, לצליינים ולעולי הרגל שהגיעו לארץ הקודש. רוב אלבומי המזכרות מתאפיינים ב"סידור פרחים" יפה אשר מורכב מעלים ועלי כותרת של פרחים שונים. באלבומים אלה מודגש מקום גידולם של הפרחים, אך כמובן אין התייחסות לזהותם של הצמחים.  אולם בין יצרני האלבומים שהתמחו בהדבקת פרחים מיובשים בולטים כמה אנשים, שבאלבומים שלהם הדגש הוא על הצמחים, בעיקר אלה המוזכרים בכתבי הקודש: התנ"ך והברית החדשה. באלבומים אלה כל דף מוקדש לצמח אחד, בצירוף שמו המדעי והאנגלי וציטוט הקושר אותו לעבר.

המשך…

להמשך קריאהצמחי הבר המיובשים באלבומי מזכרת כמייצגי ארץ הקודש

שבר לבן: כימיה, שימושים רפואיים ומנגנוני פעולה ביולוגיים של הכימיקלים האופייניים

צביה שפירא בוטנאית המתמחה בכימיה של צמחי מרפא. tzviashap@gmail.com
שבר לבן Peganum harmala ידוע ברפואה העממית-מסורתית כצמח מאגיה וכמתאים לריפוי. המאמר מסכם ידע עדכני אודות הכימיה והפעילות הרפואית של חלקי הצמח ובעיקר הפירות והזרעים של הצמח, אשר נחקרו במעבדות אחדות בניסויים in-vivo  ו-In-vitro. באלה הוכחה פעילות אנטי בקטריאלית, אנטיפטרייתית, אנטי ויראלית, פעילות נוגדת חמצון יעילה, פעילות נוגדת דלקת, פעילות מונעת הריון, גרימת הפלות ופעילות יעילה לטיפול בטיפוסי סרטן שונים.

המשך…

להמשך קריאהשבר לבן: כימיה, שימושים רפואיים ומנגנוני פעולה ביולוגיים של הכימיקלים האופייניים

גבעת הכורכר בקדרון – ערכה הבוטני וחשיבות שימורה

גדי פולק, מערכת כלנית   gadpollak@gmail.com
עופר הוכברג, שיקום נופי עם צמחי ישראל  ofer_h@gbrener.org.il
בגבעת כורכר נטועה באקליפטוס המקור, בלב מושב קדרון שבפלשת, שרד צומח טבעי של שיחייה ובתה ים-תיכוניים בעל עושר גבוה של מיני צמחי בר. הגבעה מבודדת מאתרי צומח טבעי אחרים של כורכר באזור. גדלים בה מעט מינים אופייניים לבתי גידול חוליים של מישור החוף, וצמחייתה דומה יותר באופייה לצמחיית גבעות שפלת יהודה. למרות היותה שטח שעבר הפרעה והיא מוקפת בשטחי חקלאות וגינות, רק מעט מינים מלווי אדם ופולשים חדרו לתוכה. הערך הבוטני של הגבעה נדון במאמר. כפועל יוצא ממנו, מומלץ לשמר את הצומח הטבעי של הגבעה ולשלב בשימור פיתוח לפעילויות פנאי ולימוד לטובת הקהילה המקומית והציבור הרחב.

המשך…

להמשך קריאהגבעת הכורכר בקדרון – ערכה הבוטני וחשיבות שימורה

הפיטו-אסטרוגנים בתלתן תת-קרקעי

צביה שפירא בוטנאית המתמחה בכימיה של צמחי מרפא. tzviashap@gmail.com
בהשתלמות "כלנית" בגליל העליון באביב תשע"ה מצאנו את המין תלתן תת-קרקעי  Trifolium subterraneum (משפחת הקטניות). זהו מין חד-שנתי אשר הפירות שלו נטמנים באופן אקטיבי על ידי צמח האם בתוך האדמה. תלתן תת-קרקעי היה הצמח שגרם ל"מחלת התלתן" באוסטרליה בשנות ה-40 במאה ה-20, מחלה זו של עדרי הצאן והבקר  חוללה שם קטסטרופה כלכלית. הסיבה הייתה הריכוז הגבוה של הפיטו-אסטרוגנים במין זה. מאז נעשה מחקר עצום בתרומתם של מטבוליטים משניים אלו להגנה הכימית שהם מעניקים לצמחים. מאמר זה עוסק בתחום ידע זה ובאפשרות של שימוש בפיטו-אסטרוגנים צמחיים לטיפול במחלות שונות.

המשך…

להמשך קריאההפיטו-אסטרוגנים בתלתן תת-קרקעי

אגן נחל שעל בגליל המערבי – שמירת טבע, צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם

סיקו  siambe17@gmail.com
אגן ההיקוות של נחל שעל בגליל המערבי עדיין משמר בתי גידול  טבעיים של חורש ובתה ים-תיכוניים, אך בעקבות פעולות פיתוח שנלוו להקמת היישובים החדשים באזור, שטחם הצטמצם. השפעת המעורבות האנושית מורגשת גם בשטחים שעדיין נותרו במצב טבעי. הצמחייה הטבעית במשבצת השטח המתוארת במאמר עשירה, ולאחרונה נוסף מידע עדכני  אודות מיני צמחים ייחודיים בשטח, וכן על צמחים שעד כה לא היו ידועים מהאזור.
תוך כדי כתיבת הכתבה חידשו רשות הטבע והגנים, רשות הניקוז ואיגוד ערים גליל מערבי את הפעילות והמאמץ לשמירת הטבע בחבל ארץ זה, ושלוחה להם מכאן ברכת הצלחה.

המשך…

להמשך קריאהאגן נחל שעל בגליל המערבי – שמירת טבע, צמחים ייחודיים וסכנות להישרדותם

ציפורנית גדולת-שיניים: מציאה בוטנית מפתיעה מחופי נהריה-אכזיב

עוז גולן אפקה- המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב  golanoz.me@gmail.com
אורי פרגמן-ספיר הגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים  ofragman@013.net
ציפורנית גדולת שיניים .Silene macrodonta Boiss היא מין צמח אדום שהיה ידוע בעבר באתר בודד בשומרון הדרומי. במשך עשרות שנים נעשו ניסיונות לאתר את הצמח  מחדש בפסגות הרי יהודה ובנימין, אך הצמח לא נמצא ואף עלה חשד שנכחד מישראל. מציאתה של אוכלוסיה יציבה בחוף הגליל העליון הייתה הפתעה ונדונה במאמר זה לאור תפוצתו העולמית של הצמח.

המשך…

להמשך קריאהציפורנית גדולת-שיניים: מציאה בוטנית מפתיעה מחופי נהריה-אכזיב