שפר אפרת
שם: אפרת שפר שם המוסד: הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים דוא"ל: efrat.sheffer@mail.huji.ac.il תחומי עניין
שם: אפרת שפר שם המוסד: הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה, האוניברסיטה העברית בירושלים דוא"ל: efrat.sheffer@mail.huji.ac.il תחומי עניין
אופיר כץ מוסד: מו"פ מדבר וים-המלח (שלוחת ים-המלח); אוניברסיטת בן-גוריון בנגב (קמפוס אילת) דוא"ל: katz.phyt@gmail.com
אבי שמידע, חוג כלנית והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים avi.shmida@gmail.com אורי פיק, מכון וויצמן למדע
כמה מיני לכיד גדלים בישראל? למעט לכיד קוצני אשר הוא מין בעל קוצים לאורך גבעוליו שאר המינים מתקבצים אך ורק למין אחד, לכיד הנחלים Xanthium strumarium ; זהו מין חד-שנתי של שדות, אשפתו עשירות זבל אורגני ומעונות לחים; מין גר אגרסיבי שקשה להיפטר מפירותיו השיכניים ולרוב מוזכר לשלילה. אך אנא, שימו לב לצד החיובי: תפרחותיו הזכריות והנקביות יפות להסתכלות וניתן להדגים באמצעותן נושאים רבים העומדים בחזית האקולוגיה והאבולוציה:
מבנה תפרחת של צמחים מואבקי-רוח, התאמות להאבקה עצמית ולהפצת בעלי-חיים.
בדיקה של כלל פישר, אודות ההקצאה הזוויגית. האם הקצאת המשאבים בין פרחי הזכר לפרחי הנקבה היא באמת חצי-חצי (ומתברר שלא!?)
ביוגיאוגרפיה של התפשטות לכיד הנחלים מהתקופה הפרה-קולומביאנית בדרום-אמריקה לכל רחבי העולם.
נפלאות הסקס בצמחים ואיך ניתן נלמד מהסתכלות פשוטה בשדה על העקרונות היסודיים ביותר של הטבע בארצנו ובעולם.
לחברים שלום, 18.9.2020, ראש השנה תשפ"א בידיעון זה, אנו מציגים את המאמרים והכתבות שעלו
לחברי חוג כלנית שלום וברכה, על אף מצב הקורונה אנו מברכים את כל חברי החוג
גיא דוברת המחלקה למשאבי טבע, מנהל המחקר החקלאי – נווה יער dovrat@volcani.agri.gov.il 972-49-539-559+ תחומי מחקר
שם: ליאור רגב שם המוסד: מכון ויצמן למדע דוא"ל: lior.regev@weizmann.ac.il תחומי עניין ומחקר: דנדרוכרונולוגיה, תיארוך
תמר אזולאי – שמר שם המוסד: מכון מחקר נווה יער, וולקני. דוא"ל: shemer.tamar@volcani.agri.gov.il תחומי עניין
במקומות עם אקלים ים-תיכוני, האביב הוא עונת השיא של הפריחה ושל שפע המאביקים. למרות זאת, יש מספר מיני גאופיטים הפורחים בסתיו, טרם תחילת הגשמים שזו התקופה היבשה ביותר בשנה. הסבר מקובל לפריחה יוצאת דופן זו, הוא שמינים אלה התפתחו ממינים פורחי-אביב שהסיטו את תקופת הפריחה שלהם לסתיו. על-פי סברה זו, הגורם הסלקטיבי היכול להניע שינוי כזה, הוא הצלחה רבייתית גדולה יותר בסתיו. זאת בשל מיעוט מיני הצמחים הפורחים, והתחרות הנמוכה על מאביקים, לעומת התחרות הגבוהה אביב. מטרת מחקר זה היא לבחון את ההשערה שההסטה של מועד הפריחה מהאביב לסתיו בחצב מצוי Urginea mritima הייתה מלווה בעליה בהצלחה הרבייתית. מכיוון שאין חצבים הפורחים באביב, נאלצנו להשוות בין החצב המצוי לבין בן-חצב יקינטוני Scila hyacintoides שהוא מין קרוב הדומה לחצב בתכונות רבות, אך פורח באביב. ההשוואה כללה בדיקה של ההצלחה הרבייתית הנקבית והזכרית, מספר גרגירי האבקה והביציות המיוצרים בפרח, מנגנון הרבייה וההאבקה, וההשקעה בביומסה באיברים הווגטטיביים, בפרחים למשיכת מאביקים ובזרעים. התוצאות מלמדות על יתרון יחסי בהצלחה הזכרית של חצב מצוי יחסית לזו של בן-חצב יקינטוני. מבחינה זו התוצאות תומכות בהשערה שהסטת הפריחה מהאביב לסתיו הייתה מלווה ביתרון רבייתי. אבל להסטה זו היה מחיר בהגדלת ההשקעה בפרחים וירידה בהצלחה הנקבית בחצב מצוי יחסית לבן חצב יקינטוני. אולם יתכן שהיתרון בפריחה הסתווית טמון בטריפת זרעים נמוכה יותר והצלחה גדולה יותר בנביטה והתבססות הצמחים, נושאים אלה מוצעים למחקרים בעתיד.