קטגוריה: מאמרים

שימור צמחיית בר בשטחי יער אקליפטוס נטוע ובאתר שיקום נוף ממזרח לסתריה

חלקות יער נטוע באקליפטוסים על קרקע חרסיתית חומה ועל חמרה אדומה ושטח חמרה חולית שעבר שיקום נופי ממזרח למושב סתריה בפלשת, מקיימים צמחיית בר מגוונת ועשירה, זאת למרות היסטוריה של התערבות אדם אינטנסיבית והפרעות מסוגים שונים. שימור צמחיית הבר במקום מחייב ניטור וריסון קבוע של פלישת שיטה כחלחלה ותחזוקת השטח בממשק שיבטיח את הקיימות של צמחיית הבר לאורך זמן בתוך יער האקליפטוס ובשטחים  שניטעו בהם אורן הצנובר ואלון התבור.

קרא עוד »

אתרים חדשים לאגרוסטמת השדות בישראל – האם אלו אוכלוסיות בר מקומיות או זיהום מקרי?

בעשרות השנים האחרונות נצפתה אגרוסטמת השדות בישראל בהר אביטל שבגולן בלבד. לאחרונה היא נמצאה גם בשטחים חקלאיים סמוכים לעפרה שבשומרון ובשדות בקרבת צומת שוקת שבנגב הצפוני. במאמר אנו דנים בהתפשטות המין כצמח שדות בחקלאות המסורתית, צמצום אוכלוסיותיו במעבר לחקלאות המודרנית ומדוע לדעתנו הופעת הצמחים באתרים החדשים היא תוצאה של זיהום חקלאי. ממצאים אלה מחזקים את החשיבות של שימור המין בבית גידולו הטבעי כמו גם שימורו בגנים בוטניים ובגינות נוי.

קרא עוד »

אקלים, התהוות הצומח וייחוד הצמחייה של אוסטרליה

סכום הרצאתו של ד"ר מיכאל אבישי על הצמחיה המיוחדת של אוסטרליה והאבולוציה שלה מזמן היותה ביוטה טרופית ועד ההשתנות הגדולה ויצירת ביוטה סמי-ארידית. ופי זה התהווה במשך ההיסטוריה הגיאולוגית של היבשת, אחרי היפרדותה מיבשת גונדוונה הקדומה בעידן הטריאס, לפני כ-200 מיליון שנים. מיקומה הנוכחי ברוחב גיאוגרפי דרומי, הוא תוצאה של תהליך נדידת הלוח היבשתי הכולל את אוסטרליה, ממיקום ברוחב דרומי יותר – לרוחב צפוני ושינוי זרמי הים והאקלים בסביבתה, תוך בידוד היבשת מאזורי יבשה שכנים. ( ניתן ביום הסיכום השנתי של השתלמויות כלנית 2016 ). 

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית בצפון הגולן 18-19.5.2016

שנת תשע"ו הייתה שנה בעלת תפרוסת גשמים "משונה"; שנה ברוכה במיוחד בגלילות פלשת, השפלה דרומית והנגב המערבי, שנה גשומה באופן יוצא דופן באזור אילת והנגב-רחוק ולעומת זאת שנת בצורת של ממש באגן הכנרת, בגליל-מזרחי  וברוב הגולן. בצפון הגולן השנה היתה ברוכה ויעידו  מרבדי הדגניים גבוהי הקומה ומשטחי התלתנים בקרחות של יער אודם. עדות עקיפה ומוחצת  היא בקיה דקת-עלים המכתימה בשלהבות סגולות נהדרות את המדרונות הצפוניים של תילי צפון הגולן – הר שיפון, הר בנטל, תל אביטל, הר-כרמים , תל בראון ואחרים.

קרא עוד »

מדוע יחס הזוויגים השכיח בטבע ברוב האורגניזמים הוא 50:50?

מכיוון שבכל מחזור רבייה של אוכלוסייה בטבע כל נקבה מתרבה רק פעם אחת ואילו כל זכר יכול להפרות נקבות רבות, נראה לכאורה שהמצב היעיל הוא מעט זכרים והרבה נקבות בכל אוכלוסייה. אולם בניגוד לכך, יחס הזוויגים באוכלוסיות של האדם ושל מרבית המינים בטבע הוא 50:50, כלומר מספר שווה של זכרים ונקבות. במאמר זה אנו מסבירים, באמצעות דוגמאות מספריות, מדוע יש מספר שווה של זכרים ונקבות, מצב הנראה לכאורה כלא מיטבי וכשווי-משקל בלתי-יעיל עבור אוכלוסיות של מינים ביולוגיים בטבע. ההסבר מתבסס על העיקרון הדרווינסטי של הברירה הטבעית, על עיקרון הרציונליות של תורת-המשחקים ועל תורות כלכליות. באמצעות כלל ההשקעה השווה, הנגזר מהתיאוריה על ההקצאה הזוויגית של צ'רנוב, אנו נחשפים לעקרון פישר על יחס הזוויגים המיושם לדוגמאות רבות בטבע. המאמר מוליך אותנו מהסבר של יחס הזוויגים, הנראה לכאורה קל להבנה, להסבר שלתופעות מפתיעות בטבע כגון: יחס זוויגים גמיש בצמחים, שכיחות לא הגיונית של זכרים בטבע ובזבוז עצום של גרגירי אבקה בצמחים מואבקי רוח.

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית בגליל המערבי ובחוף הגליל 13-14.4.2016

הגליל המערבי וחוף הגליל נהנו בשנת תשע"ו מכמות משקעים ממוצעת ומחלוקה טובה של הגשם.  מועד ההשתלמות היה בתקופת שיא המגוון, כאשר שיא הפריחה כבר חלף אך זו התקופה שבה ניתן להגדיר ולזהות מספר מרבי של מיני צמחים בצמחיית הרום הנמוך של החבל הים -תיכוני. דגש הושם על מינים אופייניים ומיוחדים להדום ההר של הגליל המערבי ולבתי גידול חופיים בחוף הגליל.

קרא עוד »

האם אקליפטוס המקור הוא מין פולש בישראל?

במאמר זה מובאת סקירה של ממצאים שדווחו בספרות המדעית וממצאים של סקרי שדה לקביעת המעמד האקולוגי של אקליפטוס המקור בישראל. אקליפטוס המקור ניטע בארצות רבות בעולם ובהיקפים גדולים. אף על פי כן, הדיווחים על פלישה של מין זה בעולם, במובן של התפשטות בקנה מידה רחב הם מעטים מאוד, ובוודאי ביחס להיקף הנטיעות העולמי. מצב דומה קיים בישראל. אוכלוסיות צפופות של עצים שמקורן בריבוי טבעי (זריעים) המרוחקים מצמחי אם נצפו עד כה אך ורק בנחל תבור. הנתונים בספרות וכמו גם סקרי השדה, תומכים בכך שאקליפטוס המקור ראוי למעמד של מין שהתאזרח בישראל ולא למעמד של מין פולש.

קרא עוד »

האבקה בלילות ירח או חלף עם הרוח? – האבקה בסוג שרביטן

הסוג שרביטן מונה 55 עד 65 מינים, ההאבקה נחקרה עד כה בעשרה מהם. נמצא כי רק בשני מינים, שרביטן מצוי ושרביטן ריסני קיימת האבקת חרקים בצירוף עם האבקת רוח. עד כה לא נמצא אף מין המואבק רק על ידי חרקים. בכל שאר המינים שנחקרו, עד כה, נמצאה האבקת רוח בלבד. ברשימה זו נסקור את דרכי ההאבקה והאבולוציה שלהן בסוג שרביטן.

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית בשרון ובעמק חפר 17.2.2016

ההשתלמות עסקה בלימוד הצומח והצמחייה של חולות, כורכר וחמרה בעמק חפר ובשרון. כתמים מועטים וקטנים בשטחם של צומח טבעי או טבעי למחצה מקיימים עדיין עושר מינים נאה למדי של צמחי בר, על אף הסיכונים הנובעים מהשטח המצומצם, מהקיטוע ומהפעילות האנושית בשטחים המבונים והחקלאיים הסובבים. דגש הושם על המינים האופיניים לבתי הגידול החוליים במישור החוף ועל העושר היחסי של מינים אנדמיים ואדומים. בנוסף, עמדנו על הדמיון והשוני בין צמחיית חולות מישור החוף באזור הים-תיכוני לבין צמחיית החולות המדברית.

קרא עוד »

סיכום השתלמות כלנית בערבה ובנגב הדרומי 3-4.2.2016

השטפונות הגדולים שאירעו בנגב ובערבה בסוף אוקטובר 2015 וגשמים כתמיים נוספים בנובמבר ובדצמבר – הביאו לנביטה נרחבת, כנראה בחודש נובמבר. החום ששרר לאחר מכן במשך ארבעה עד שבעה שבועות בסוף 2015 , גרם לצמיחה מהירה ולפריחה מדהימה של כתמים צבעוניים של סגול וצהוב, בעיקר בצידי דרך ובערוצי ואדיות גדולים. הגשם במדבר הוא כתמי מאוד ובהתאמה הופיעו מטליות של ירק ומרבדי פריחה קטנים ומקוטעים המופרדים ביניהם על ידי מרחבים צחיחים. שלטו בפריחה הצמחים החד-שנתיים אשר נבטו רק לפני חודשיים; ביניהם בלטה במיוחד משפחת המצליבים. תנאי מזג האוויר המיוחדים לעונה זו יצרו גם הזדמנות להתפתחות של צמחי מדבר קיצוני וצמחים סודניים רבים שאינם מופיעים כל שנה.

קרא עוד »

אתרים חדשים לאגרוסטמת השדות בישראל – האם אלו אוכלוסיות בר מקומיות או זיהום מקרי?

בעשרות השנים האחרונות נצפתה אגרוסטמת השדות בישראל בהר אביטל שבגולן בלבד. לאחרונה היא נמצאה גם בשטחים חקלאיים סמוכים לעפרה שבשומרון ובשדות בקרבת צומת שוקת שבנגב

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית