סומקן המשי פורח במרומי החרמון

סומקן המשי Onosma sericea הוא בן-שיח במוכר בישראל רק מרום החרמון ושונה מכל מיני הסומקן באזורנו בכסות שער מאפיר נעים למגע. בעקבות אי בהירות בתכונות המין במרשתת ובספרות הבוטנית אנו מספרים על התכונות המיוחדות למין זה הפורח בסוף חודש מאי ובתחילת חודש יוני בחגורה ההררית והטרגקנטית של החרמון בפרחים צהובים אך הגוון הבוהק-ירקרק בא לו בשל עלי הגביע בשלב עשיית הפירות.

להמשך קריאהסומקן המשי פורח במרומי החרמון

אתר חדש של רצועית הגליל התגלה בחרמון

  • מחבר:
  • קטגוריה:כללי

במהלך סיור בחרמון בתאריך 10.5.2021, התגלה אתר חדש של רצועית הגליל Himantoglossum caprinum בחרמון. אתר זה מצטרף לשני אתרים נוספים שנמצאו בחרמון (אתר ברכס יפעת שנמצא על ידי כותב מבזק זה ואתר בשולי עמק מן שנמצא על ידי חנן יחיאלי). האתר החדש נמצא בהר חבושית בקרבת סיבוב בושרי והצמחים גדלים מתחת לעץ בן-חוזרר הררי.

להמשך קריאהאתר חדש של רצועית הגליל התגלה בחרמון
בוצין הארזים הוא בוצין דמשקאי – איך קובעים אם שני טקסונים הם מין ביולוגי אחד ?
תקריב

בוצין הארזים הוא בוצין דמשקאי – איך קובעים אם שני טקסונים הם מין ביולוגי אחד ?

האם בחרמון ובצפון הגולן גדלים בכפיפה שני מינים שונים של בוצין- בוצין דמשקאי Verbascum damascenum ובוצין הארזים Verbascum cederti ? ננסה לענות על שאלה זו בעזרת מחקר שדה על השונות בתכונת צבע האבקנים בפרחי הבוצין וסכום הספרות הסיסטמטית. ננסה לשכנע את הקורא כי בטבע גדל רק טקסון אחד – בוצין דמשקאי ומתוך הפלפול הטקסונומי נלמד להקיש גם על תהליכי האבולוציה וארגון השונות המרחבית של תכונות מינים ביולוגיים. לטקסון "בוצין הארזים" מגיע מעמד של תת-מין, היינו בוצין דמשקאי ת.מ. הארזים.

להמשך קריאהבוצין הארזים הוא בוצין דמשקאי – איך קובעים אם שני טקסונים הם מין ביולוגי אחד ?

פרח המישויה ודבורת-העץ: מבנה מופלא אשר אינו מותאם למאביקים הנוכחיים

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לחקר הרציונליות, האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com ליאור אורקין, עוזר מחקר(בעבר) המרכז לרציונליות…

להמשך קריאהפרח המישויה ודבורת-העץ: מבנה מופלא אשר אינו מותאם למאביקים הנוכחיים

מררית לעומת קיטה – חלוקת נישה בשעות היום

בעוד מררית מצויה פורחת עתה כל בוקר משעה 5.30 ועד 8.30 הרי קיטה רותמית, הגדלה בצידי הכבישים באותו בית גידול, פורחת משעה 9.00 ועד הצהריים. קיטה רותמית ומררית מצויה מהוות דוגמא ל"גילדה אקולוגית",   קבוצה פונקציונלית שיש לה מאביקים דומים ותכונות ביולוגיות דומות. מה משמעות "נישה אקולוגית" ואיך הטבע בונה את המגוון העשיר של המינים הביולוגיים מבלי "יד מכוונת"?. בצמחים וחיות חלוקת הנישות בין מינים קרובים חלה בין בתי-גידול שונים או אותו בית גידול באזורים גיאוגרפיים צמודים אך לפנינו כאן דוגמא נדירה של חלוקת הנישה בשעות שונות של היום.

להמשך קריאהמררית לעומת קיטה – חלוקת נישה בשעות היום

חבלבל זיתני פורח ב"כתמי שלהבת" במעלה קריות

במעלה קריות העולה מבקעת ערד לרכס מעון צובע עתה (26.4.21) את המדרונות בורוד עז הפריחה של חבלבל זיתני Convolvulus oleifolius. זהו בן-שיח בצורת חצי-כדור תת-קוצני , בעל עלים מכסיפים וגבעולים דוקרניים. הצמח גדל בישראל רק ברכס מעון אשר בדרום יהודה ובהרי הנגב הצפוני עד בורות לוץ. יתכן והגדרת המין ברכס מעון מוטעית ולפנינו מין אנדמי חדש לישראל הקרוב לחבלבל הלבנון. מיקום המדרון הפורח סומן באתר עמוד ענן ב"גבעת החבלבל". אנא, אל תהססו וסעו לחזות בכתמי הפריחה הורודה.

להמשך קריאהחבלבל זיתני פורח ב"כתמי שלהבת" במעלה קריות

זיתים לתפארת – על זיתים קשישים וניסיון לאמידת גילם

מרדכי כסלו, הפקולטה למדעי החיים, אוניברסיטת בר-אילן - Mordechai.Kislev@biu.ac.il צילום: אליהו גושרש, אורית שמחוני © תצפית: 2010-2020 פרסום: 20.4.2021 ------------------------…

להמשך קריאהזיתים לתפארת – על זיתים קשישים וניסיון לאמידת גילם