יגאל צור, שכניה  –    yigal.tsur@galilan.com
הביאו לדפוס: חיים קיגל ואבי שמידע
לינק לסרטון "ריקוד החצבים" – https://www.youtube.com/watch?v=jde3ie7cLss&feature=youtu.be

סרט וידאו מדהים על תנועת גבעולי החצב והסברים בכתבה מאת יגאל צור
תצפית: 24.8.20 – 8.9.20
פרסום: 17.9.2020
צילום השער: מירי ארז ©
——————————–

תיוג: סימטריה בביולוגיה, פיתולי החילזון, פריחה, פנולוגיה, גיאופיטים, סיבובי האספסת, גדילת מטפסים, בקרה גנטית בגידול, פריחת החצב.

פתיח: רובנו מתפעלים מפריחת החצבים בסוף הקיץ – איך הם יודעים מתי לפרוח ולצאת בדיוק בתקופה שכולם נמים ומתחבאים? אך רק איש אחד שם לב לתופעה מופלאה המתרחשת מתחילת הבקיעה של גבעול תפרחת החצב ותוך כדי צמיחתו ועד הפריחה – הגבעול הגדל מבצע ריקוד סיבובי במעגלים לרוב בכיוון מחוגי השעון. תיעוד "הריקוד הסיבובי" של גבעול חצב מצוי Drimia maritima תוך כדי צמיחתו בעזרת טכניקת מצלמת GOP-RO מעלה שאלות מעניינות לגבי הערך האבולוציוני של מנגנון הסיבוב בצמחים וקושר אותו למנגנונים דומים בביולוגיה של פיתולי החלזונות וסיבובי פרי האספסת – האם יש בהם מנגנון המוטבע גנטית ומה הערך האדפטיבי שלו?

המשך…

רגילים אנו כי באקוסיסטמות הממוזגות והים-תיכוניות פירות אדומים ושחרחרים הם עסיסיים מתוקים ומזינים ציפורים ובני-אדם. אז מדוע סבלו לאחרונה ילדי המושב תעוז מהקאות וקלקולי קיבה לאחר אכילת פרי של אשחר ארץ-ישראלי? מסתבר כי ילדים קטנים ואפילו "מבוגרים רגישים" - מושפעים לרעה מחומרים בפרי האשחר. על פרי האשחר ופירות שיחי בר ישראלים נוספים במבזק כלנית.

רק שלושה צמחים בעלי פרי עסיסי שבצעו אדום בפנים וירוק מבחוץ ידועים לנו: תאנה, רימון ואבטיח. נתרכז הפעם בתאנה ונשאל: מדוע, ביוצא דופן מכל שאר הפירות העסיסיים מופצי ציפורים פרי התאנה אינו אדום גם בציפתו החיצונית? תשובה לשאלה זו מובילה אותנו לעולם אבולוציוני של התאמות והתמודדויות בין צבעי פירות בוסר ובשלים לבין כושר ראיה של בעלי-חיים הניזונים מהם וניסיון לאותת לחיה אחת ולהסתיר מחיה אחרת.