חוחן שונה-קוצים חדש לישראל ועל מיני הסוג חוחן באזור הלבנט

המאמר מדווח על צמח מורכב חדש לארץ אשר עד כה היה ידוע רק מאזור הגלעד בצפון ירדן – חוחן שונה-קוצים  Onopordum anisacanthum. זהו קוץ רב-שנתי בעל שושנת עלים בחורף הפורח באביב בסגול כאשר קוצי התפרחות שלו דוקרניים ביותר ומפושקים בעלי שפה עליונה שטוחה. הצמח נמצא באתרים בודדים בדרום הר-חברון בעיקר ברכס מעון ליד משכנות צאן ומעונות מופרעים. הקושי הרב בהגדרת מיני החוחן באזורנו הביא אותנו להרחיב ולכתוב על כלל הסוג החוחן בישראל תוך הדגשת ההבדלים בין המינים.

להמשך קריאהחוחן שונה-קוצים חדש לישראל ועל מיני הסוג חוחן באזור הלבנט

לכיד הנחלים: סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה, טיפוס המיניות ואסטרטגיה ההקצאה הזוויגית במואבקי-רוח

כמה מיני לכיד גדלים בישראל? למעט לכיד קוצני אשר הוא מין בעל קוצים לאורך גבעוליו שאר המינים מתקבצים אך ורק למין אחד, לכיד הנחלים Xanthium strumarium ; זהו מין חד-שנתי של שדות, אשפתו עשירות זבל אורגני ומעונות לחים; מין גר אגרסיבי שקשה להיפטר מפירותיו השיכניים ולרוב מוזכר לשלילה. אך אנא, שימו לב לצד החיובי: תפרחותיו הזכריות והנקביות יפות להסתכלות וניתן להדגים באמצעותן נושאים רבים העומדים בחזית האקולוגיה והאבולוציה: מבנה תפרחת של צמחים מואבקי-רוח, התאמות להאבקה עצמית ולהפצת בעלי-חיים. בדיקה של כלל פישר, אודות ההקצאה הזוויגית. האם הקצאת המשאבים בין פרחי הזכר לפרחי הנקבה היא באמת חצי-חצי (ומתברר שלא!?) ביוגיאוגרפיה של התפשטות לכיד הנחלים מהתקופה הפרה-קולומביאנית בדרום-אמריקה לכל רחבי העולם. נפלאות הסקס בצמחים ואיך ניתן נלמד מהסתכלות פשוטה בשדה על העקרונות היסודיים ביותר של הטבע בארצנו ובעולם.

להמשך קריאהלכיד הנחלים: סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה, טיפוס המיניות ואסטרטגיה ההקצאה הזוויגית במואבקי-רוח

ערבה פורחת – גשמים ופריחות בערבה התיכונה

גדעון רגולסקי,  חוקר הערבה, טבע וארכיאולוגיה, מושב פארן  – gidon@arava.co.il

אבי שמידע,  האוניברסיטה העברית וחוג כלנית –     avi.shmida@gmail.com

הערבה התיכונה פורחת (מרץ-תחילת אפריל 2020) ואנחנו "תקועים בהסגר נלחמים בקורונה". רגילים אנו לאמירות גוזמא ישראליות על "שנה כזו של פריחה – עוד לא הייתה" – אך באמת, כמויות הגשם הגדולות שירדו הן באזור הים-תיכוני וגם במדבר גרמו לנביטה, צמיחה ופריחה יוצאת דופן בכל גלילות ארצנו. במיוחד מפתיע הערבה והר-הנגב אשר קבלו השנה מספר "סופות ענק" (בכל סופה 31 -56 מ"מ גשם) וכתוצאה מכך הופיעו מרבדי פריחה באזורים צחיחים ביותר: כיסוי ירוק ופריחה כזו ראינו כנראה בערבה רק פעמיים מאז קום המדינה: בשנת 1981/2 וב"שנת השיא" של 1991/2. כמות הגשם באזור פארן השנה היא פי שלוש כמעט בהשוואה לממוצע הרב-שנתי, והפריחות בהתאם: מרבדים של ורוד טוריים מדבריים, שלחלח, פגוניה, ציפורנית, מקור-חסידה, סילון ושלח מרפדים את ערוצי הואדיות ומטפסים על מדרונות צחיחים אשר לא ראינום ירוקים מאז 1992; מרבדי "צהוב אין קץ" של טוריים זיפניים, כוכב, אהרונסוניה, לונאה, פשתנית, פרעושית, שן-ארי, מררית ותמריר מרצדים בתוך כתמי הורוד. תוך שבוע יבוא חמסין יסיים את החגיגה והמדבר יחזור לשיממונו. רק הר-הנגב הגבוה , אשר עצר מגדול בחודשי החורף הקרים, ימשיך לפרוח לתוך חודש מאי – ואנו תקוה שאליו נשים פעמנו בהשתלמות כלנית הקרובה לאחר חג הפסח.

המשך…

להמשך קריאהערבה פורחת – גשמים ופריחות בערבה התיכונה

רפונטיקון זוחל – צמח חדש לארץ

רן לוטן,  אוסף זרעים לבנק הגנים  ranlotan@walla.co.il
זלמן באומוול,  בוטנאי חובב zalmanpen@gmail.com
אורי פרגמן-ספיר,  מנהל מדעי בגן הבוטני האוניברסיטאי – ירושלים fragman@botanic.co.il

רפונטיקון זוחל Rhaponticum repens (מורכבים) נמצא לראשונה בארץ בהר חרמונית בגולן. הצמח דומה למיני דרדר ובעבר אף שויך לסוג דרדר, אך כיום מזוהה כמין בסוג נפרד. זהו מין רחב-תפוצה באזורים ממוזגים בדרום אסיה בבתי גידול מופרים או לחים. באזורים אחרים בעולם הוא מין צמח פולש. בכתבה ניתנים תיאור הצמח, המעמד הטקסונומי של המין, התפוצה והאקולוגיה. נדונה השאלה אם לפנינו מין נדיר ואדום או צמח זר שעלול להיות מין פולש בארץ.

המשך…

להמשך קריאהרפונטיקון זוחל – צמח חדש לארץ
הסוג אמברוסיה בישראל ומפתח להגדרת המינים.
איור 8

הסוג אמברוסיה בישראל ומפתח להגדרת המינים.

בסוג אמברוסיה כחמישים מינים ושישה מתוכם ידועים כיום בישראל. אמברוסיה ימית  גדלה בר ומוגדר כמין בסכנת הכחדה בישראל. בעשורים האחרונים תועדו בארץ ארבעה (או חמישה) מינים גרים שמוצאם בצפון-אמריקה. מינים אלה הם פולשים, משתלטים על בתי-גידול לחים ומהווים סכנה אמיתית לצומח הטבעי בבתי גידול אלה. סיכון נוסף נשקף לבריאות הציבור מגרגרי האבקה האלרגניים. הכתבה מתארת את הסוג ומציגה מגדיר למינים הגדלים בארץ.

להמשך קריאההסוג אמברוסיה בישראל ומפתח להגדרת המינים.

דרדר נמוך – מין אדום הגדל בר בתחומי העיר תל-אביב

דרדר נמוך (חופית נמוכה)  Centaurea pumilio הוא צמח בסכנת הכחדה (מין "אדום") בחגורת הרסס בחוף הים. בחופי ישראל הוא מוגבל לחוף הכרמל. אוכלוסיה נוספת גדלה בעבר גם בתל אביב ונחשבה כנכחדת, אך עדויות מהשנים אחרונות ומהימים האלה מאשרות את קיומו בתל אביב כצמח בר גם כיום. המאמר עוסק בבירורים סיסטמטיים וביוגיאוגרפיים אודות מעמדו של המין, מביא נתונים עדכניים על אוכלוסיית תל-אביב ודן בשאלת דרכי שימור נאותות של המין בארץ.

להמשך קריאהדרדר נמוך – מין אדום הגדל בר בתחומי העיר תל-אביב
על קבוצת הסביון האביבי Senecio vernalis בישראל וסביבתה
סביון אביבי. צילם: אורי רוזנברג

על קבוצת הסביון האביבי Senecio vernalis בישראל וסביבתה

חמישה מינים של סביון גדלים בישראל ובסביבתה, כולם חד-שנתיים. שניים מביניהם מקדימים לפרוח ושולטים במשטחי ראווה צהובים: סביון אביבי בחבל הגשום וסביון הערבות במדבר. קבוצת מינים זו מדגימה עקרונות מרכזיים בביולוגית הרבייה של צמחים על יסודות גנטיים, מולקולאריים, אקולוגיים, אבולוציוניים וביוגיאוגרפיים.

להמשך קריאהעל קבוצת הסביון האביבי Senecio vernalis בישראל וסביבתה