קטגוריה: תחומי מדע

שונות ביבול וייצור צוף, והשפעתם על ביקורי מאביקים ברוזמרין רפואי, שיח ים-תיכוני

פרחים שונים, הגדלים על אותו הצמח, מכילים לעתים קרובות כמויות שונות מאוד של צוף. הבדלים אלה עשויים לנבוע מפעילות שיחור מזון של חרקים מאביקים בפרחי הצמח. לחלופין, הם עשויים לשקף את השפעתה של הברירה הטבעית, המקנה יתרון לשונות גבוהה בייצור צוף בין פרחים. שונות זו צפויה לקצר את רצף הביקורים של מאביקים 'שונאי-סיכון' בצמח יחיד, לגרום להם לעבור לצמח שכן ובכך להפחית את הסיכון להאבקה עצמית. במחקר זה בדקנו את תרומתם של המאביקים ושל הצמחים עצמם לשונות ביבול הצוף בשיח רוזמרין רפואי Rosmarinus officinalis (משפחת השפתניים), המואבק בעיקר על ידי דבורים. מדדנו את קצב ייצור הצוף, יבול הצוף (כמות הצוף בפרחים) ואת ביקורי החרקים….

למאמר המלא »

בּוּלְבְּסָן קיפח Arrhenatherium elatius – מין חדש לצמחיית ישראל

שיחים של אשחר ארץ-ישראלי Rhamnus lycioides התגלו ליד נחל בטמים בהרי אילת בסדקי סלע גירני במפנה צפון מערבי. פרטים אלה הם הראשונים שנמצאו בנגב הרחוק, במרחק של עשרות קילומטרים מהפרטים הדרומיים ביותר שהיו ידועים עד כה בהר הנגב. קיומם של שיחי האשחר באזור זה נדון בהקשר אקולוגי רחב וכן נדונה שאלת המעמד הסיסטמטי של אשחר דו-זרעי מול אשחר ארץ-ישראלי .

למאמר המלא »

התנחלות צמחי בר וסוקצסיה משנית בכרם גלילי נטוש

מחקר זה מתאר את הסוקצסיה בחלקות שונות של כרם אחד גדול, שננטשו במועדים שונים. התוצאות מתארות את שלבי ההתנחלות של צמחי-בר רב-שנתיים בחלקות הנטושות. המחקר מנתח את הגורמים ובעיקר את תכונות הצמחים המשפיעים על הרכב המינים המתנחלים ומשווה את התוצאות  לתאוריה הקלאסית של הסוקצסיה בשדות נטושים וסוקצסיה בכרמים נטושים במערב הים-התיכון.

למאמר המלא »

על הספר "אקולוגיה של צמחים במזרח התיכון"

ספר חדש על אקולוגיה של צמחים במזרח בתיכון התפרסם לאחרונה, מאת אחמד חיגאזי ויונתן לובט-דאוסט:
.Ahmad  Hegazy and Jonathan Lovett-Doust:  Plant Ecology in the Middle East.  Oxford University Press, 2016. 339 pp
הספר מציג תמונת מצב עדכנית באקולוגיה של צמחים באזור בדגש על מדבריות. הנושאים נדונים בהקשר רחב של תהליכים גיאולוגיים, אקלימיים ואבולוציוניים שעיצבו את תכונות הצומח והצמחייה במזרח התיכון, תוך התייחסות למקומו של האדם בניצול המערכות האקולוגיות של האזור ובהשפעותיו עליהן בעבר ובהווה. בסקירה מובלט הקשר אל צמחיית ישראל.

למאמר המלא »

אקלים, התהוות הצומח וייחוד הצמחייה של אוסטרליה

סכום הרצאתו של ד"ר מיכאל אבישי על הצמחיה המיוחדת של אוסטרליה והאבולוציה שלה מזמן היותה ביוטה טרופית ועד ההשתנות הגדולה ויצירת ביוטה סמי-ארידית. ופי זה התהווה במשך ההיסטוריה הגיאולוגית של היבשת, אחרי היפרדותה מיבשת גונדוונה הקדומה בעידן הטריאס, לפני כ-200 מיליון שנים. מיקומה הנוכחי ברוחב גיאוגרפי דרומי, הוא תוצאה של תהליך נדידת הלוח היבשתי הכולל את אוסטרליה, ממיקום ברוחב דרומי יותר – לרוחב צפוני ושינוי זרמי הים והאקלים בסביבתה, תוך בידוד היבשת מאזורי יבשה שכנים. ( ניתן ביום הסיכום השנתי של השתלמויות כלנית 2016 ). 

למאמר המלא »

מה קובע את העיתוי והעוצמה של הנביטה והפריחה של צמחים עונתיים במדבר צחיח קיצוני?

שנת תשע"ו הייתה שנה בעלת תפרוסת גשמים "משונה"; שנה ברוכה במיוחד בגלילות פלשת, השפלה דרומית והנגב המערבי, שנה גשומה באופן יוצא דופן באזור אילת והנגב-רחוק ולעומת זאת שנת בצורת של ממש באגן הכנרת, בגליל-מזרחי  וברוב הגולן. בצפון הגולן השנה היתה ברוכה ויעידו  מרבדי הדגניים גבוהי הקומה ומשטחי התלתנים בקרחות של יער אודם. עדות עקיפה ומוחצת  היא בקיה דקת-עלים המכתימה בשלהבות סגולות נהדרות את המדרונות הצפוניים של תילי צפון הגולן – הר שיפון, הר בנטל, תל אביטל, הר-כרמים , תל בראון ואחרים.

למאמר המלא »

מדוע יחס הזוויגים השכיח בטבע ברוב האורגניזמים הוא 50:50?

מכיוון שבכל מחזור רבייה של אוכלוסייה בטבע כל נקבה מתרבה רק פעם אחת ואילו כל זכר יכול להפרות נקבות רבות, נראה לכאורה שהמצב היעיל הוא מעט זכרים והרבה נקבות בכל אוכלוסייה. אולם בניגוד לכך, יחס הזוויגים באוכלוסיות של האדם ושל מרבית המינים בטבע הוא 50:50, כלומר מספר שווה של זכרים ונקבות. במאמר זה אנו מסבירים, באמצעות דוגמאות מספריות, מדוע יש מספר שווה של זכרים ונקבות, מצב הנראה לכאורה כלא מיטבי וכשווי-משקל בלתי-יעיל עבור אוכלוסיות של מינים ביולוגיים בטבע. ההסבר מתבסס על העיקרון הדרווינסטי של הברירה הטבעית, על עיקרון הרציונליות של תורת-המשחקים ועל תורות כלכליות. באמצעות כלל ההשקעה השווה, הנגזר מהתיאוריה על ההקצאה הזוויגית של צ'רנוב, אנו נחשפים לעקרון פישר על יחס הזוויגים המיושם לדוגמאות רבות בטבע. המאמר מוליך אותנו מהסבר של יחס הזוויגים, הנראה לכאורה קל להבנה, להסבר שלתופעות מפתיעות בטבע כגון: יחס זוויגים גמיש בצמחים, שכיחות לא הגיונית של זכרים בטבע ובזבוז עצום של גרגירי אבקה בצמחים מואבקי רוח.

למאמר המלא »

טיפוסי מיניות במילה אירופית Fraxinus excelsior כרקע להבנת טיפוסי המיניות במילה סורית

מילה – Fraxinus היא סוג של עצים במשפחת הזיתיים הכולל מינים בעלי רמות שונות של הפרדת זוויגים ומאפייני פריחה המקושרים לרצף שבין האבקת חרקים והאבקת רוח. מילה סורית Fraxinus syriaca הגדלה בישראל היא עץ דו-מיני הנושא על התפרחת פרחים אנדרוגיניים קטנים וחסרי גביע וכותרת המואבקים ברוח. לעומתה המילה האירופית Fraxinus excelsior מציגה דגם מיניות פוליגמי בעל הטרוגניות בפרחים ובפרטים באוכלוסיה, כאשר חלם רק זכריים או רק נקביים ואחרים הם בדרגות משתנות של זכריות ונקביות על פרטים שונים. מיניות המילה האירופית נחקרה באופן מפורט בעבודת הדוקטורט של אחד מעמנו (א.ט.) והיא מסוכמת בעבודה זו. תוצאות מחקר המילה האירופית עשוי לשפוך אור על האבולוציה של התפתחות המיניות במיני הסוג בכלל, ועל הקצאת המשאבים הזכרית והנקבית במילה סורית הגדלה בישראל.

למאמר המלא »

מדוע אין זרעים בפגות השקמה בארצות אגן הים-התיכון ורבייתה תלוייה באדם?

עצי השקמה בישראל ובאגן הים התיכון אינם מייצרים זרעים בפגות ומתרבים רק מייחורים הניטעים בידי אדם. בפגות השקמה חיה הצרעה הסימביונטית  Sycophaga sycomori החודרת אליהן ויוצרת עפצים בפרחים הנקביים ללא האבקה. מבנה הפגה ושלבי מהלכי החיים של הפגה והצרעה מתוארים במאמר ומסבירים את התופעה. באפריקה חיה בשיתוף עם פגות השקמה הצרעה Ceratosolen arabicus המאביקה את הפרחים ומביאה שם ליצירת זרעים. צרעה זו לא חיה בישראל ובארצות אגן הים התיכון.

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית