קטגוריה: צורות חיים

ביולוגיה רפרודוקטיבית והאבקה של לופית מצויה בישראל

בעבודה זו חקר דר' קובי כח (ז"ל) את מנגנון האבקה של הלופית המצויה Arisarum vulgare, והמאביקים שלה. מתברר כי תפרחת הלופית המצויה, בניגוד לכל שאר בני משפחת הלופיים באזור הים-תיכוני, בעלת יכולת האבקה עצמית. תכונה זאת מאפשרת לה יצירת זרעים בתנאים שבהם המאביקים אינם בנמצא ואכן, הלופית פורחת בשיא החורף, בעונה בה הטמפרטורות נמוכות, מרובים הגשמים והמאביקים נדירים.  מתברר שמאביקי הלופית כוללים בעיקר יתושים וזבובים קטנים הנמשכים כנראה לריח שמפיקה התפרחת, מרומים, ומבקרים בפרח ללא קבלת גמול כלשהו. הפסים הבהירים לאורך מתחל התפרחת, משמשים להם כנראה, פסי הכוונה ליציאה ממלכודת זו.  אסטרטגיות של האבקת רמיה נפוצות במשפחת הלופיים אשר רובם מתרכז באזור הטרופי.

קרא עוד »

החצב כנביא הגשם; מחווה לתחזיותיו של מאיר שלו

ברשימה זו נעסוק בהיבטים הקשורים בתכונות עמודי הפריחה של החצב המצוי , שפעת הפריחה וחיזוי טיבה של עונת הגשמים הקרובה – כפי שהם משתקפים בשמותיו הערביים של החצב בארץ. זאת, לאור הספרות וכמחווה לדבריו של מאיר שלו על פריחת החצב וחיזוי הגשמים.

קרא עוד »

פתילת-המדבר הגדולה – עץ השדים, העץ המקולל

פתילת-המדבר הגדולה  Calotropis procera הינו עץ/שיח תרמופילי אופייני למדבר ומותאם לתנאי החום והיובש באמצעות מנגנונים מיוחדים.  כל חלקיו רעילים, ועם זאת הוא שימושי למטרות מרפא, השונים ממקום למקום, בנוסף לשימושים כלליים. משמותיו בשפות השונות ומשמותיו הרבים בשפה הערבית אפשר ללמוד על סגולותיו, מאפייניו ושימושיו. בגלל תכונותיו המיוחדות נרקמו סביבו אגדות, פתגמים וסיפורים.

קרא עוד »

סיכום להשתלמות כלנית לכרמל, דצמבר 2021

הסתיו  השחון חסר פרקי קור רגילים והרוחות המזרחיות החזקות שהיו בנובמבר בין פרקי הגשם גרמו ליובש קיצוני בכרמל וכתוצאה מכך למיעוט פריחה ברוב בתי הגידול אך לא בסלעים במפנה צפוני.ומערבי לכן התמקדנו בבית-גידול זה.  חודש דצמבר  הוא החודש מועט הפריחה בישראל; מחד גשמי תחילת השנה עדיין לא הנביטו הרבה מהצמחים ואידך הטמפרטורות הנמוכות מעכבות את הלבלוב והצמיחה של רוב הצמחים בישראל; רק מועטים מצמחי הבר בארצנו מותאמים לצמוח מהר ולפרוח דווקא בשיא החורף, בחודשים דצמבר-ינואר. יוצאת דופן היא קבוצת הגיאופיטים (צמחי בצל ופקעת) האוגרת מזון באביב הקודם ומותאמת לפריחה דווקא שכל שאר הצמחים "בתרדמה" או בתחילת דרכם. ואכן נראה בסיור בכרמל  מעל 8 מיני גיאופיטים פורחים והנפוצים ביניהם הם – רקפת מצויה, נרקיס מצוי, איריס הסרגל, כרכום חורפי, כרכום חופי וסתוונית היורה.

קרא עוד »

רבייה מינית, המאזן האופטימלי בין רביה עצמית לרביה זרה והקשר לעושר מיני צמחים חד-שנתיים

המאמר עוסק בשאלה – מדוע נפוצה בטבע רביה מינית? זאת כאשר התיאוריה הניאו-דרוויניסטית טוענת כי לרביה מינית יש מחיר שלילי של 50%, כלומר כל פרט מפסיד בזמן הרביה המינית מחצית מכשרותו שכן מחצית הגנום של הצאצא מגיע מההורה השני. בספרות מוצעים הסברים שונים ליתרונות האבולוציוניים האפשריים שיש לרביה מינית במיוחד בהקשר לתנאי סביבה הטרוגניים ואי-ודאיים. מודלים אלה מצליחים במידה רבה לאזן בין הנזקים והתועלות של הצורות השונות של רבייה מינית בטבע אך אינם מסבירים את שכיחותה הרבה של רביה עצמית בצמחים.

קרא עוד »

חלמוניות מעלה רחבעם

אתר החלמוניות הנמצא ליד מעלה-רחבעם והכפר אלדד מדרום מזרח לבית-לחם הוא מהגדולים והמרהיבים באתרי החלמוניות בישראל ומאז שנת 2004 פוקדים אותו מאות מטיילים ועולים לרגל לצפות בפרחים הגדולים הצהובים הפורחים ללא עלים וללא תלות בגשם. הפריחה חלה המחצית השניה של חודש נובמבר כאשר שיא הפריחה חל בממוצע ב- 23.11 כל שנה. עוד על האקולוגיה של החלמונית הגדולה והסיבה מדוע שפעת החלמוניות בו מתמעטת- במאמר לפניכם.

קרא עוד »

חוחן שונה-קוצים חדש לישראל ועל מיני הסוג חוחן באזור הלבנט

המאמר מדווח על צמח מורכב חדש לארץ אשר עד כה היה ידוע רק מאזור הגלעד בצפון ירדן – חוחן שונה-קוצים  Onopordum anisacanthum. זהו קוץ רב-שנתי בעל שושנת עלים בחורף הפורח באביב בסגול כאשר קוצי התפרחות שלו דוקרניים ביותר ומפושקים בעלי שפה עליונה שטוחה. הצמח נמצא באתרים בודדים בדרום הר-חברון בעיקר ברכס מעון ליד משכנות צאן ומעונות מופרעים. הקושי הרב בהגדרת מיני החוחן באזורנו הביא אותנו להרחיב ולכתוב על כלל הסוג החוחן בישראל תוך הדגשת ההבדלים בין המינים.

קרא עוד »

פרופיל ביולוגי של הכלנית המצויה Anemone coronaria

אלה חומרים אשר היו בעזבונה של אורה הורוויץ זכרונה לברכה (2017-1920), אשר לא זכתה להשלים כתב-יד כוללני עברי אודות הביולוגיה והתירבות של הכלנית המצויה Anemone coronaria. מאז שנות השישים של המאה הקודמת עבדה אורה על האקולוגיה והגנטיקה של הכלנית המצויה והתרכזה בלימוד הזנים הצבעונים של המין, תפוצתם הגיאוגרפית, הגנטיקה של צבעי העטיף ואסטרטגיות האבקת-רוח והאבקת חרקים בכלניות האדומות לעומת הזנים הלא האדומים. ביחד עם חקלאי מושב זכריה טפחה כבר לפני חמישים שנה זנים תרבותיים צבעוניים של הכלנית ותרמה רבות להפיכתה של הכלנית "לפרח הלאומי של ישראל".

קרא עוד »
דבורנית בארי 7.2.18 צילם א.שפירא ©

מיהי דבורנית בארי? Ophrys umbilicata ssp. beerii

אנו מדווחים על תחילת פריחתה של דבורנית בארי ברחבי הנגב המערבי.
מהבחינה הפורמלית של הסיסטמטיקה דבורנית בארי היא תת מין של דבורנית אומביליקטה (ד.הטבור), הגדל אך ורק בעולם בנגב המערבי עם זליגה צפונה עד השרון. כלומר מעמדו התקף הפורמלי של הטקסון הוא תת-מין של ד.הטבור אך אנו יכולים ל"התפאר" בעוד טקסון אנדמי הגדל אך ורק בישראל אשר שמו בעברית "דבורנית בארי" ושמו המדעי – Ophrys umbilicata subsp. beerii Shifman.

קרא עוד »

קיימות היער בישראל

המאמר מנסה להסביר לקהל הקוראים את המקור וההקשרים של המילה קיימות, שנוצרה בתחום המקצועי של היערנות האירופאית במאה ה-17, על מנת לשנות את דרכי החשיבה והביצוע ולאפשר אספקת עץ לכל הצרכים האפשריים, מבלי לפגוע אנושות ביער על-ידי כריתה חסרת אחריות, שגרמה נזקים עצומים לטבע ולבסוף גם לאזרחים. זאת היות ועתה בשיח היום יומי כולם משתמשים במילה זו ללא כל קשר עם הכוונה המקורית. המאמר מנסה להסביר את ההקשרים להיווצרות המילה  ואת  הכוונות. המאמר מתייחס ליער וליערנות הישראלית  ויחסה למשמעויות  הקשורות בתוכן   הפילוסופי של  המילה קיימות.

קרא עוד »

חלמוניות מעלה רחבעם

אתר החלמוניות הנמצא ליד מעלה-רחבעם והכפר אלדד מדרום מזרח לבית-לחם הוא מהגדולים והמרהיבים באתרי החלמוניות בישראל ומאז שנת 2004 פוקדים אותו מאות מטיילים ועולים לרגל

למאמר המלא »

קיימות היער בישראל

המאמר מנסה להסביר לקהל הקוראים את המקור וההקשרים של המילה קיימות, שנוצרה בתחום המקצועי של היערנות האירופאית במאה ה-17, על מנת לשנות את דרכי החשיבה

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית