צחר כחלחל – האם מתחיל לפלוש בישראל ?

ז'אן-מארק דופור-דרור  jmdd@netvision.net.il

צחר כחלחל Leucaena leucocephala  הוא עץ או שיח גדול ממוצא מקסיקני ומרכז אמריקאי. בישראל הוא משמש בעיקר כצמח נוי בגינות. למרות שצחר כחלחל נכלל ברשימת 100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם (לפי ה-IUCN), הוא לא התאפיין כצמח פולש בארץ עד לשנים האחרונות. אך ריבוי התצפיות של פרטי צחר כחלחל בשטחים פתוחים בתקופה האחרונה, מעלה שאלה לגבי הדינמיקה והמעמד של צמח זה באזורנו.

תיאור

צחר כחלחל Leucaena leucocephala (Lam.) de Wit הוא שיח ירוק-עד, השייך לבת-משפחת השיטיים (מימוזיים) במשפחת הקטניות. גובהו מגיע ל- 5 עד 10 מ', ולעיתים עד 20 מ'. הגזע חום-אפרפר עם מעט סדקים. העלים מנוצים פעמיים, אורכם 7 עד 15 ס"מ, עם 4 עד 8 זוגות של סעיפים הנושאים 10 עד 20 זוגות עלעלים א-סימטריים, מוארכים דמוי-סרגל, באורך 7 עד 15 מ"מ וברוחב 1.5 עד 4 מ"מ. אורך הפטוטרת 2 עד 5 ס"מ. צבע העלים ירוק כהה בצדם העליון, ואפרפר או כחלחל בצדם התחתון. הפרחים ערוכים בקרקפות כדוריות, בקוטר 15 עד 22 מ"מ, ובצבע לבן-קרם, לעיתים ירקרק. עוקץ התפרחת 2 עד 4 ס"מ. הפרי הוא תרמיל חום, ישר, באורך 10 עד 18 ס"מ וברוחב 1.2 עד 2 ס"מ. הוא מכיל 15 עד 25 זרעים חומים, מבריקים, באורך 7 מ"מ וברוחב 4 מ"מ. התרמילים שטוחים עם בליטות בנקודות בהן נמצאים הזרעים. הפירות מופיעים על הצמח בקבוצות של 15 עד 20 תרמילים.
להלן חמישה סימני זיהוי שעשויים לעזור בעת הימצאותו של פרט החשוד כצחר כחלחל ולהבדילו ממיני שיטה וינבוט הדומים לו:
(1) היעדר קוצים; רוב מיני השיטה והינבוט מצויידים בקוצים על הענפים.
(2) העלים מנוצים פעמיים. למיני הינבוט עלה מורכב-מנוצה בעל רק 3-2 עלעלים.
(3)התפרחות כדוריות ובצבע לבן-קרם. לכל מיני הינבוט ולכמהמיני שיטה תפרחות גליליות מוארכות ,
(4) התרמילים שטוחים וישרים
(5) התרמילים בתפזורת נפתחים עם הבשלתם.

leucaena 1 leucaena 2 ???????????????????????????????

צחר כחלחל
מימין – פרחים ועלווה. צילם: ג.קרסק ©
במרכז – תפרחות בשלבי התפתחות שונים. צילם: ז'.מ. דופור-דרור ©
משמאל – פרט צעיר עם תרמילים במחצבה באזור המרכז צילם: ז'.מ. דופור-דרור ©
להגדלה – לחצו על התמונות
מערכת כלנית

על הסוג צחר וקרבתו לסוג שיטה ולסוג ינבוט

על פי שמותיו המדעיים הנרדפים, הטקסון צחר – Leucaena היה  שייך לפנים לסוג שיטה Acacia , לסוג מימוזהMimosa וגם לסוג ליזילומהLysiloma. עובדה זו מרמזת על הקרבה ההדוקה בין הסוגים הללו ועל הקושי הסיסטמטי להבדיל ביניהם בגלל קיום מינים בעמדת ביניים בין הסוגים הללו. כמו כן התכונות הדיאגנוסטיות המבדילות סוג זה מקרוביו במשפחה, אינן מובהקות ומצויות גם במינים אחדים של הסוגים האחרים.
הסוגים צחר וינבוט נבדלים מהסוג שיטה בכך שהפרח שלהם בעל 10 אבקנים אשר אינם מאוחים בבסיסם. לעומת זאת למיני השיטה פרחים בעלי אבקנים חופשיים או מאוחים בבסיסם ואשר מספרם עולה תמיד על 10. לעומת הסוג צחר לו תפרחות כדוריות ופרי פחוס-שטוח הנפתח תמיד עם הבשלתו, הרי לסוג ינבוט תפרחות מוארכות ופרי בעל מקצועות או פחוס אך לא שטוח ודקיק.
הסוג צחר מונה 9 מינים המוגבלים בתפוצתם הטבעית לאזורים החמים של יבשת אמריקה. תפוצתם ממערב טקסס בצפון ועד פרו וונצואלה בדרום עם שלוחה ביוגיאוגרפית מעניינת לאיי האוקיינוס השקט בניו-קלדוניה ובטהיטי. בארה"ב גדל רק מין אחד – צחר כחלחל ושני מינים נוספים של עצים גדלים במרכז אמריקה.

תכונות ביולוגיות ודרישות סביבתיות של צחר כחלחל

לצחר כחלחל מערכת שורשים מפותחת הגדלה מהר מאוד, עד 2 מ' בשנה הראשונה. השורשים מגיעים לעומק של 5 מ' אצל פרטים בוגרים. האבקת הפרחים נעשית על ידי חרקים אופורטוניסטים והצמח יוצר זרעים כבר בשנה הראשונה לאחר נביטתו. ככל הנראה הצמח מסוגל להתרבות גם בצורה על-מינית (ווגטטיבית). התרמילים נפתחים בין 10 ל-15 שבועות לאחר התפתחותם. הזרעים נופלים על פני הקרקע ומופצים על ידי רוח ומי נגר, אך חלק מופץ גם על ידי חרקים ומכרסמים. הזרעים שומרים על חיוניות לפחות 20 שנה.
צחר כחלחל עמיד בקרה ובתנאי שרב כבדים. למרות שהוא ממוצא טרופי, הוא גדל באזורים המקבלים 500 מ"מ משקעים בשנה ואף פחות. הוא מסוגל לצמוח גם באזורים בהם עונה יבשה של 6 עד 8 חודשים. הוא מעדיף קרקעות בסיסיות ועמיד בגיר ובמליחות.הצמח מתחדש במהירות לאחר שריפה או כריתה. בעקבות טמפרטורות נמוכות העלים נושרים,  אך העלווה מסוגלת להתחדש. 

leucaena 4 leucaena 5

צחר כחלחל
מימין – תרמילים בוגרים המתחילים להיפתח. צילם: ג.קרסק ©
משמאל – פרט בוגר במושב יפית בבקעת הירדן. צילם: ג.קרסק ©
להגדלה – לחצו על התמונות

פלישת צחר כחלחל בעולם והשלכותיה

ככל הנראה צחר כחלחל הובא ממקסיקו לאי הפיליפינים כבר בתחילת המאה ה-17 על ידי ספרדים שהיו זקוקים למספוא עבור הסוסים שלהם. מאז הופץ במקומות רבים באסיה וכיום הוא מצוי כצמח פולש ביותר מ-20 מדינות בעולם ביבשות אסיה, אפריקה, אוסטרליה ובאוקיאנוס השקט. הוא הובא לאזורים אלו בעיקר לגידול מספוא, אך גם ליצירת פחם, לייצוב חולות וכצמח נוי. הוא נחשב לאחד העצים האיכותיים ביותר באזור הטרופי ליצירת מספוא. כמו כן, ערך הפחם המופק מצחר כחלחל נחשב גבוה מאוד. העץ גם ניטע בשדות קפה וקקאו ליצירת צל למחצה. בשנות ה-70 ותחילת ה-80 הוא תואר כ-"עץ הנס" בשל תכונותיו הרבות, בעיקר בשל הערך התזונתי שלו וכמקור מזון לחיות משק. הוא נשתל וגודל על פני 20 עד 50 מיליון דונם ברחבי העולם.
כאשר הוא יוצר עומדים צפופים בשטחים טבעיים אליהם פלש, צחר כחלחל דוחק את המינים המקומיים ובהיותו מקבע חנקן הוא מעשיר את הקרקע בחנקן ומשנה את מאזן הנוטריינטים במקומות בהם התפשט. עקב כך הוא נחשב צמח פולש "מהנדס סביבה", למשל בהוואי, בברזיל, בגנה ובאי גואם, מקומות בהם הראו המחקרים כי צחר כחלחל דוחק מינים אנדמיים ואף נדירים. באי מאוריציוס באוקיאנוס ההודי מנע צחר כחלחל, יחד עם מינים פולשים אחרים, שיקום של הכיסוי היערי המקומי. 

סימני התפשטות ראשונים בישראל ?

אם בוחנים את תפוצת צחר כחלחל באזורי העולם שבהם הפך לפולש, לכאורה לא נראה כי מין זה עלול להוות איום מיוחד באזורים בעלי אקלים ים-תיכוני: הוא פולש באוסטרליה אך רק באזור הצפוני הטרופי, הוא פולש בדרום-אפריקה אך במחוזות המזרחים בלבד, הלחים יותר מאזור הכף. לא קיימים דיווחים מדאיגים נכון לעכשיו באזור הים-תיכוני של קליפורניה. עם זאת, בשנה-שנתיים האחרונות התקבלו דיווחים לא מעטים על תצפיות של צמח זה בישראל, וגם בקפריסין. המוקדים שנבדקו נמצאים בגינות (מושב יפית) במחצבות (מחצבת מודיעין), בצדי כבישים, ובשטחים פתוחים באזור ירושלים ומודיעין. חלק מהפרטים שנצפו התבססו בבתי גידול שאינם לחים, וכולם יוצרים זרעים. בחינת תצפיות אלו לאור הנתונים שתוארו לעיל מחייבת ערנות: כאמור על פי הספרות המקצועית, גדל הצמח באזורים המקבלים 500 מ"מ משקעים בשנה והחווים עונה יבשה של 6 עד 8 חודשים… אלה תנאי האקלים הים תיכוני הקיימים ברוב החבל הים תיכוני של ישראל. נוסיף כי הטמפרטורות הנמוכות בארץ בהשוואה לאזורי התפשטותו בעולם וכן הקרקעות הגירניות והבסיסיות – אינם יכולים להוות מגבלה להתפתחות צמח זה בארץ, אלא להפך.
ניתן לקבוע בוודאות, על סמך התצפיות שהתקבלו בתקופה האחרונה, כי צחר כחלחל מאוזרח (naturalized) בישראל. יש לקוות שלא נגלה בשנים הקרובות שהפך לפולש (invasive), בפרט בבתי גידול לחים עונתיים שנותרו בישראל. בהיותו אחד ממאה האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם, ולאור העובדה כי הטיפול בו מורכב, כדאי לשים לב ולדווח על הימצאותם של פרטים, גם בודדים, בבתי גידול טבעיים בישראל. ניתן לשלוח דיווחים ישירות למערכת עיתון כלנית ולמחבר כתבה זו בדוא"ל  jmdd@netvision.net.il

צחר כחלחל נכלל ברשימת צמחי הנוי הזרים הלא רצויים בישראל (2013). ניתן להוריד את קובץ ה-PDF  של רשימה זו באתר של המשרד להגנת הסביבה בקישור:
http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/NatureBiodiversity/Invasive_Species/Plants/Pages/ForeignPlants.aspx

ספרות

דופור-דרור ז'.מ., פרגמן-ספיר, א., קגן, ס., יעקבי, ט. וולצ'אק, מ., אבישי, מ., לשנר, ה., הלר, א., גלון, י וגוטליב, א. 2013. צמחי הנוי הזרים הלא רצויים בישראל. המשרד להגנת הסביבה, רשות הטבע והגנים, משרד החקלאות, 19 עמ‘.

פאהן א., הלר, ד ואבישי, מ. 1999. מגדיר לצמחי התרבות בישראל. הוצאת הקיבוץ המאוחד, 703 עמ'.

Henderson, L. 2001. Alien Weeds and Invasive Plants: A complete guide to declared weeds and invaders in South Africa. Plant Protection Research Institute Handbook No.12, ARC LNR, pp. 300.

Richardson, F.J.,  Richardson, R.G. & Shepherd, R.C.H 2011. Weeds of the South-East – An identification guide for Australia. Second edition.R.G & F.J. Richardson Meredith, Victoria, Australia.

Sankaran, K.V. & Suresh, T.A. 2013. Invasive alien plants in the forests of Asia and the Pacific.Food and Agriculture Organization of the United Nations, Regional Office for Asia and the Pacific, Bangkok, 213 p.

Weber, E. 2003. Invasive plant species of the world, a reference guide to environmental weeds. CABI Publishing, Oxon, p.548.

מידע מאתרי אינטרנט

Invasive Species Compendium 2013. Leucaena leucecephala. Cabi.
http://www.cabi.org/isc/datasheet/31634

Invasive Species Speciality Group 2010. Leucaena leucocephala
http://www.issg.org/database/species/ecology.asp?si=23

Shelton, H.M. & Brewbaker, J.L. 1993. Leucaena leucocephala – the Most Widely Used Forage Tree Legume.F.A.O.
http://www.fao.org/ag/AGP/AGPC/doc/publicat/gutt-shel/x5556e06.htm#TopOfPage

כל הזכויות שמורות למחבר ולמערכת כלנית ©
ציטוט: דופור-דרור, ז',מ. 2015. צחר כחלחל – האם מתחיל לפלוש בישראל ? כלנית 2 http://www.kalanit.org.il/?p=4103


עוד בכלנית על מיני צמחים זרים שפלשו לישראל

אמברוסיה מכונסת – צמח גר פולש בישראל
צמחי מים פולשים

מערכת כלנית

8 תגובות למאמר צחר כחלחל – האם מתחיל לפלוש בישראל ?

  1. סיקו הגיב:

    תודה עבור המידע.
    יש כמה פרטים של צחר כחלחל באתר של חצרות-יסף (בין בוסתן-הגליל לשבי-ציון).

  2. נוגן צברי הגיב:

    למה להמתין עד שיהפוך למין פולש?
    למה לא להתחיל כבר עכשיו בפעולות עקירה של
    הפרטים הבודדים שהצליחו להתגנב לטבע המקומי,
    לפני שהם יתפשטו לכל עבר כקרובתו הרחוקה
    שיטה מבחילה ושאר החברים בני המשפחה?
    הוא מוגדר בעולם כמין פולש והוא נמצא ברשימה של הצמחים
    הלא רצוים בישראל, נראה, לפחות לדעתי שראוי למגר אותו
    כמה שיותר מהר…

  3. עמיר פז הגיב:

    שלום נוגן. אהבתי את החידוש הלשוני "שיטה מבחילה" במקום מכחילה. שנה טובה לכל משתמשי האתר

  4. ז'אן-מארק דופור-דרור הגיב:

    נוגן: אתה צודק ובימים מכינים תכנית לאיתור מוקדם וטיפול מהיר בצחר כחלחל בישראל. מקווה שתצא לפועל בחודשים הקרובים.

  5. רחלי שוורץ-צחור הגיב:

    ז'אן-מארק וקוראים נכבדים, הכתבה מאוד מעניינת ולצערי יש לי מה להוסיף לגבי המין הנדון. צחר כחלחל פלש לתוך שטחה של רמת הנדיב באזור בו היא גובלת עם זיכרון יעקב. למותר לציין שלאורך צידיי הכבישים ושטחי הבור בזיכרון כולל השכונה בה אני מתגוררת אפשר למצוא עשרות רבות של עצים ממין זה המגיעים לידי פריחה וחנטת פירות ללא קושי וכן פרטים צעירים המהווים דור שני/שלישי (אני מניחה שבכל המושבה ישנם מאות פרטים..). ברמת הנדיב מיפינו עשרה עצים/שיחים שמרביתם בוגרים וכללנו את המין במדריך המינים הפולשים של רמת הנדיב בו נכללים 36 מינים פולשים. בברכה, רחלי

  6. פועה בר הגיב:

    אכן המין הזה הינו פולש מאוד אגרסיבי יותר מאשר שיטה כחלחלה. במקום מגורי בגדרה הוא הצטרף לחבריו הפלשניים, שיטה כחלחלה ופרקנסוניה סיכנית. הזרעים נובטים בקלות. בעלי הגינות לא מעוניינים בכך ואז כורתים את העץ וגוררים את ענפיו על תרמיליו לשטחים פתוחים קרובים למקום מגוריהם. אין ספק שיש לפעול בעצמה עכשיו ובמהירות.

  7. עמיחי הגיב:

    בקיבוץ אלמוג הנביטה חזקה מאד (רק בשטחי גינון, כמובן), יותר חזקה מהינבוטים. בעין שוקק ניתן למצוא פרטים בוגרים שהתבססו היטב על גדות הנביעה. אם אני זוכר נכון ראינו גם פרטים שלו באזור הגבול הירדני, לכיוון צפון מערב משמורת הזקום המצרי, באזור שהנוף כולו, אם להודות על האמת, מורכב ממינים פולשים..

  8. יאיר אורן הגיב:

    תודה על הכתבה המעניינת והחשובה,
    אשמח לדעת כיצד ניתן לטפל בספיחי הצחר קטנים וגדולים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *