אבי שמידע, כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com עוז גולן, אפקה –
רן לוטן, אוסף זרעים לבנק הגנים ranlotan@walla.co.il זלמן באומוול, בוטנאי חובב zalmanpen@gmail.com אורי פרגמן-ספיר, מנהל מדעי
בחודשים אפריל ומאי 2016 נאספו דגימות של מיני טובענית בבריכות חורף ברמת הגולן. בשתי שלוליות באזור צורימן נאספו פרטים של טובענית קטומה Callitriche truncata שפירותיה נישאים על עוקצים ניכרים. בשלולית הסמוכה למאגר אביטל (סמוך לקיבוץ מרום-הגולן) וכן בשלוליות הסמוכות למאגר עורבים, נמצאו אוכלוסיות אחידות שבפרטיהן כל הפירות יושבים. להלן יתוארו הממצאים ותידון הטקסונומיה העדכנית למין זה.
דרור מלמד nivnav@012.net.il אורי פרגמן-ספיר הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים ofragman@013.net זלמן באומוול zalmanpen@gmail.com תקציר: חומעת החוף .Rumex
בסוג אמברוסיה כחמישים מינים ושישה מתוכם ידועים כיום בישראל. אמברוסיה ימית גדלה בר ומוגדר כמין בסכנת הכחדה בישראל. בעשורים האחרונים תועדו בארץ ארבעה (או חמישה) מינים גרים שמוצאם בצפון-אמריקה. מינים אלה הם פולשים, משתלטים על בתי-גידול לחים ומהווים סכנה אמיתית לצומח הטבעי בבתי גידול אלה. סיכון נוסף נשקף לבריאות הציבור מגרגרי האבקה האלרגניים. הכתבה מתארת את הסוג ומציגה מגדיר למינים הגדלים בארץ.
מקווי המים – המעיינות, הבריכות, הנחלים והביצות – בולטים בראשית הקיץ בגוון הירוק העוטר אותם על רקע הצמחייה הים- תיכונית העשבונית המצהיבה ברובה. בעונה זו נכנסים צמחי המים לשלב מואץ של צמיחה ופריחה. ריכוז גדול של אתרים המקיימים צומח של בתי גידול לחים בארץ מצוי בגולן ובעמק החולה. חמישה טיפוסים של בתי גידול לחים נלמדו בהשתלמות: מסילים, שלוליות חורף מתייבשות, בריכות של מים קבועים ועונתיים ויער גדות של מעיינות ופלגים.
בבן-חורש גדול Epipactis veratrifolia (סחלביים), קיימים שני טיפוסים: טיפוס צפוני וטיפוס דרומי. הטיפוס הצפוני גדל במזרח הים-התיכון ובאזור האירנו-טורני, ובארץ בחורשת טל. הטיפוס הדרומי מוגבל למעונות טרופיים באזור הסהרו-ערבי והסודני, ובארץ נאסף בנחל ערוגות בעין גדי, בעינות קנה ליד ים המלח ובמרכז ספיר בערבה.
סלע הכורכר ואדמת החמרה הם חומר מבוקש לאתרי בנייה. במשך שנים כרו אותם במקומות שונים במישור החוף. במכרה נטוש בשרון מדרום מזרח לתל יצחק, נותרה בנוף מחפורת בכורכר ונוצרה שלולית, אליה חדרה צמחיית גדות וצמחיית מים, יחד עם צמחים פולשים. מאז אמצע שנות אלפיים, נעשו במקום תצפיות על הדינמיקה בין המינים והשתנות הרכב הצמחייה.
אילו צמחים גדלו בימת החולה ובביצת החולה בשנות ה-30 של המאה העשרים, כ-20 שנה לפני הייבוש? מה היו שמות הצמחים הללו אז ואיך נזהה אותם כיום? כיצד השתמשו תושבי עמק החולה המקומיים בצמחי הביצה הגדלים בר? ומה חשבו חברי משלחת שסיירה בעמק החולה על הייבוש?
