קטגוריה: ים-תיכון

הצומח של גבעת יודפת העתיקה, שדה החצבים ועצי הלבנה הרפואי

הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה  עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי לבנה רפואי מרשימות בעלות גזע מרכזי זקן ועבה. המרחב  פנימה לקו החומה מימי המרד, חשוף כמעט לחלוטין מצומח מעוצה וכן מצמחים עשבוניים רב-שנתיים, למעט חצבים. כיפת הנארי הנישאת בראש הגבעה בוהקת בשממונה למרחק רב והיא חסרה צמחי סלעים כמעט לחלוטין. החסר המובהק של עצי וזריעי אלון מצוי באתר בולט לעומת החורש הטבעי הצפוף בהר עצמון הסמוך ולעומת השליטה  של עצי אלה ארץ-ישראלית גדולים בקירות פתחי המערות ובמדרונות הסלעיים. קבוצות עצי הלבנה הקשישים גדלות גם בשטח חורבות הכפר הביזנטי המצוי מצפון לגבעת יודפת העתיקה…

קרא עוד »

האם אלון התבור נמצא בשלבי מעבר מעץ נשיר חורף לירוק עד?

אלון התבור מוגדר כמין העומד בשלכת חורף, אולם קיימים הבדלים גדולים במועדי השרת העלים בין עצים סמוכים, בין אוכלוסיות ובין אותם עצים בין שנים. מעקב אחר הפנולוגיה של מועדי השרת העלים והלבלוב של כ 240 עצים בארבע אוכלוסיות במשך ארבע שנים חשף שההבדלים הללו נובעים כנראה מהבדלים גנטיים בין הפרטים וגם מהשפעה הפנוטיפית של תנאי הסביבה המשתנים משנה לשנה. לאור התוצאות ניתן לשער כי אלון התבור בישראל נמצא כנראה בשלב מעבר אבולוציוני ממין העומד בשלכת חורף למין ירוק עד. מאמר עברי זה מתבסס על מחקר מדעי שפורסם בעבר באנגלית:
Ne’eman 1993. Variation in leaf phenology and habit in Quercus ithaburensis, a Mediterranean deciduous tree. Journal of Ecology 81: 627-634

קרא עוד »

שונות מורפולוגית באוכלוסיות טובענית קטומה בגולן

בחודשים אפריל ומאי 2016 נאספו דגימות של מיני טובענית בבריכות חורף ברמת הגולן. בשתי שלוליות באזור צורימן נאספו פרטים של טובענית קטומה Callitriche truncata שפירותיה נישאים על עוקצים ניכרים. בשלולית הסמוכה למאגר אביטל (סמוך לקיבוץ מרום-הגולן) וכן בשלוליות הסמוכות למאגר עורבים, נמצאו אוכלוסיות אחידות שבפרטיהן כל הפירות יושבים. להלן יתוארו הממצאים ותידון הטקסונומיה העדכנית למין זה.

קרא עוד »

בּוּלְבְּסָן קיפח Arrhenatherium elatius – מין חדש לצמחיית ישראל

שיחים של אשחר ארץ-ישראלי Rhamnus lycioides התגלו ליד נחל בטמים בהרי אילת בסדקי סלע גירני במפנה צפון מערבי. פרטים אלה הם הראשונים שנמצאו בנגב הרחוק, במרחק של עשרות קילומטרים מהפרטים הדרומיים ביותר שהיו ידועים עד כה בהר הנגב. קיומם של שיחי האשחר באזור זה נדון בהקשר אקולוגי רחב וכן נדונה שאלת המעמד הסיסטמטי של אשחר דו-זרעי מול אשחר ארץ-ישראלי .

קרא עוד »

כרבה מזרחית – מין נדיר מאוד הגדל בישראל רק בגולן

כרבה מזרחית Crambe orientalis היא מין הנתון בפלורה של ישראל מירדן ונאסף עד כה רק פעם אחת בגולן בשנות השמונים של המאה הקודמת. זהו צמח גלגל עשבוני רב-שנתי בעל שורש שיפודי ושושנת "עלי כרוב רחבים". והנה, לאחר מאמצי חיפוש של ארבעים שנה עלה בידי אחד מעמנו (ש.מ.) למצוא אוכלוסיה של כרבה מזרחית בצפון מזרח הגולן. בכך הופך צמח שהיה בדרגת "נכחד בסימן שאלה" בספר האדום למין אדום בעל אוכלוסיה יחידה ששומה עלינו לשמרה. על הביולוגיה, הסיסטמטיקה וביוגיאוגרפיה של כרבה מזרחית, תוך הדגשת התכונות המבדילות בינה לבין כרבה ספרדית – ברשימה זו.

קרא עוד »

התנחלות צמחי בר וסוקצסיה משנית בכרם גלילי נטוש

מחקר זה מתאר את הסוקצסיה בחלקות שונות של כרם אחד גדול, שננטשו במועדים שונים. התוצאות מתארות את שלבי ההתנחלות של צמחי-בר רב-שנתיים בחלקות הנטושות. המחקר מנתח את הגורמים ובעיקר את תכונות הצמחים המשפיעים על הרכב המינים המתנחלים ומשווה את התוצאות  לתאוריה הקלאסית של הסוקצסיה בשדות נטושים וסוקצסיה בכרמים נטושים במערב הים-התיכון.

קרא עוד »

על הספר "אקולוגיה של צמחים במזרח התיכון"

ספר חדש על אקולוגיה של צמחים במזרח בתיכון התפרסם לאחרונה, מאת אחמד חיגאזי ויונתן לובט-דאוסט:
.Ahmad  Hegazy and Jonathan Lovett-Doust:  Plant Ecology in the Middle East.  Oxford University Press, 2016. 339 pp
הספר מציג תמונת מצב עדכנית באקולוגיה של צמחים באזור בדגש על מדבריות. הנושאים נדונים בהקשר רחב של תהליכים גיאולוגיים, אקלימיים ואבולוציוניים שעיצבו את תכונות הצומח והצמחייה במזרח התיכון, תוך התייחסות למקומו של האדם בניצול המערכות האקולוגיות של האזור ובהשפעותיו עליהן בעבר ובהווה. בסקירה מובלט הקשר אל צמחיית ישראל.

קרא עוד »

אתרים חדשים לאגרוסטמת השדות בישראל – האם אלו אוכלוסיות בר מקומיות או זיהום מקרי?

בעשרות השנים האחרונות נצפתה אגרוסטמת השדות בישראל בהר אביטל שבגולן בלבד. לאחרונה היא נמצאה גם בשטחים חקלאיים סמוכים לעפרה שבשומרון ובשדות בקרבת צומת שוקת שבנגב הצפוני. במאמר אנו דנים בהתפשטות המין כצמח שדות בחקלאות המסורתית, צמצום אוכלוסיותיו במעבר לחקלאות המודרנית ומדוע לדעתנו הופעת הצמחים באתרים החדשים היא תוצאה של זיהום חקלאי. ממצאים אלה מחזקים את החשיבות של שימור המין בבית גידולו הטבעי כמו גם שימורו בגנים בוטניים ובגינות נוי.

קרא עוד »

אקלים, התהוות הצומח וייחוד הצמחייה של אוסטרליה

סכום הרצאתו של ד"ר מיכאל אבישי על הצמחיה המיוחדת של אוסטרליה והאבולוציה שלה מזמן היותה ביוטה טרופית ועד ההשתנות הגדולה ויצירת ביוטה סמי-ארידית. ופי זה התהווה במשך ההיסטוריה הגיאולוגית של היבשת, אחרי היפרדותה מיבשת גונדוונה הקדומה בעידן הטריאס, לפני כ-200 מיליון שנים. מיקומה הנוכחי ברוחב גיאוגרפי דרומי, הוא תוצאה של תהליך נדידת הלוח היבשתי הכולל את אוסטרליה, ממיקום ברוחב דרומי יותר – לרוחב צפוני ושינוי זרמי הים והאקלים בסביבתה, תוך בידוד היבשת מאזורי יבשה שכנים. ( ניתן ביום הסיכום השנתי של השתלמויות כלנית 2016 ). 

קרא עוד »

טיפוסי מיניות במילה אירופית Fraxinus excelsior כרקע להבנת טיפוסי המיניות במילה סורית

מילה – Fraxinus היא סוג של עצים במשפחת הזיתיים הכולל מינים בעלי רמות שונות של הפרדת זוויגים ומאפייני פריחה המקושרים לרצף שבין האבקת חרקים והאבקת רוח. מילה סורית Fraxinus syriaca הגדלה בישראל היא עץ דו-מיני הנושא על התפרחת פרחים אנדרוגיניים קטנים וחסרי גביע וכותרת המואבקים ברוח. לעומתה המילה האירופית Fraxinus excelsior מציגה דגם מיניות פוליגמי בעל הטרוגניות בפרחים ובפרטים באוכלוסיה, כאשר חלם רק זכריים או רק נקביים ואחרים הם בדרגות משתנות של זכריות ונקביות על פרטים שונים. מיניות המילה האירופית נחקרה באופן מפורט בעבודת הדוקטורט של אחד מעמנו (א.ט.) והיא מסוכמת בעבודה זו. תוצאות מחקר המילה האירופית עשוי לשפוך אור על האבולוציה של התפתחות המיניות במיני הסוג בכלל, ועל הקצאת המשאבים הזכרית והנקבית במילה סורית הגדלה בישראל.

קרא עוד »

אתרים חדשים לאגרוסטמת השדות בישראל – האם אלו אוכלוסיות בר מקומיות או זיהום מקרי?

בעשרות השנים האחרונות נצפתה אגרוסטמת השדות בישראל בהר אביטל שבגולן בלבד. לאחרונה היא נמצאה גם בשטחים חקלאיים סמוכים לעפרה שבשומרון ובשדות בקרבת צומת שוקת שבנגב

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית