קטגוריה: חרמון וצומח אלפיני

סיכום ויזואלי להשתלמות כלנית בחרמון, 6.5.2025

אמנם התכוונו לטייל בחמשת תחנות אך רצה "הגורל" שבצענו רק שלוש תחנות ורוח הקודש לטפה אותנו במזל ואהבת טבע ביום המקסים הזה; גם שמיים צחורים, גם מזג אוויר קריר, גם חוסר מטיילים בחרמון וכתוצאה מכך עלינו וירדנו ב"צ'יק-צ'ק" והעיקר – "אהבת חיילנו היקרים שדאגו לפנות אותנו במועד מדולינת הגלגל ברכבל עליון ועל ידי כך אפשרו לנו שיטוט ולימוד מעמיק בתחנת היער ההררי שם ירדנו מרום של 1703 מטר מכביש רכס יפעת לתחתית עמק מן ברום 1425 מטר תוך חציית "גונגל הקדדים", סבך האחירותם ועצירה קלה בדולינת הזלוע שם התמזלנו לראות בפריחת כלך החרמון – הוא הפרט היחידי הגדל השנה בחרמון הישראלי. וברכות למרס שמאלי שעצרה אותנו במצוק הסומקן החרמוני ולכל חברנו שמצאו את הצמחים הכי נדירים ברכס נמרוד על אף שנת הבצורת: זכריני זקוף-עוקצים, אלמוות שיכני, שמשונית הטיפין ועוד.

קרא עוד »

השתלמות כלנית בחרמון 3-4.6.2015

בשנה זו בראשית יוני, הצמחייה עדיין ירוקה בצפון הגולן ובמרגלות החרמון בעיקר הודות לדגניים רב-שנתיים.  בחרמון ההררי עתה סוף הפריחה ובחרמון הגבוה מעל 1900 מ' הפריחה במועד ההשתלמות – בשיאה.  שנה זו היתה יוצאת דופן בכמויות הגשם והפיזור הטוב של הגשמים הביא ברוב אזורי הארץ לשיא של פריחה אביבי מתמשך עד סוף חודש אפריל. פרק הגשם הגדול של 16-11 באפריל תרם להמשכת הפריחה האביבית עד סוף אפריל ובמעונות הגבוהים הגשמים המשיכו גם  לתוך מאי. לעומת זאת, צבעה של הצמחייה בחבל הים-תיכוני הנמוך ובחגורת הספר בעונה זו כבר מצהיב הודות לחד-שנתיים אשר השנה הגיעו לגובה 80-40 ס"מ ( כמעט של פי 1.5 לעומת שנה רגילה!).

קרא עוד »

על שני מיני זנבן הגדלים בחרמון: זנבן היערות וזנבן שנוי-פירות

מתוארים במאמר שני מינים של סוג הצמח זנבן הגדלים בישראל רק בחגורה ההררית בחרמון – זנבן שנוי-פירות וזנבן היערות. אלה הם צמחים רב-שנתיים עשבוניים הגדלים בחלקים הגשומים של מרכז אירופה וארצות הים-התיכון. בחרמון, מצוק נמנמן ויער אלון הלבנון למרגלותיו מהווים אתר "לוקוס טרמינוס דרומי" של שני המינים הללו.

קרא עוד »

המסע לפסגת החרמון עם סיום מלחמת ששת הימים

סיפורו האישי של רן אריאלי, אשר השתתף עם סיום מלחמת ששת הימים (24-23.6.1967), במסע רגלי של יחידתו הצבאית אל פסגת החרמון הנמצאת כיום בגבול שבין לבנון לסוריה הרחק צפונה מהחרמון הישראלי. היה זה טיול פורץ דרך המבטא מחד את רוח החלוציות והראשוניות הישראלית ומאידך מבשר על נקודות שליליות לעתיד.

קרא עוד »

דלעת-נחש רבת-פרחים – צמח חרמון חדש לצמחיית ישראל

אנו מתארים לראשונה מין דלעת-נחש חדשה לישראל מהר-חרמון – דלעת-נחש רבת-פרחים Bryonia multiflora . זהו מין מטפס עשבוני רב-שנתי בעל פקעת ענקית בעומק האדמה הצומח עם גבעולים ארוכים באביב ופורח בחודש מאי בחגורת היער ההררי בחרמון. זהו מין ויקרי וקרוב לדלעת-הנחש המצויה המחליף אותה בהרים גבוהים של המזרח התיכון מדרום תורכיה ועד הרי הזגרוס במערב פרס. ההבדל העיקרי בין דלעת-נחש מצויה לד.נ. רבת-עלים הוא מספר פרחי נקבה רב בתפרחת וקיום שעירות בלוטית באברי התפרחות של המין החדש.

על פי הספרות המין האנדמי שתואר מהר-הדרוזים בשנת 1953 הוא סינונים, כלומר שייך לדלעת-נחש רבת-עלים.

קרא עוד »

גרגרנית הקלשון Trigonella crassipes – מין חדש לישראל אשר התגלה בחרמון ההררי

יואל מלמד– הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

קרא עוד »

עצי אלה וכנימות העפצים המלוות אותם מותחים את גבול תפוצתם בחרמון

משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה  minbar@research.haifa.ac.il לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו,

קרא עוד »

השתלמות כלנית בחרמון 3-4.6.2015

בשנה זו בראשית יוני, הצמחייה עדיין ירוקה בצפון הגולן ובמרגלות החרמון בעיקר הודות לדגניים רב-שנתיים. בחרמון ההררי עתה סוף הפריחה ובחרמון הגבוה מעל 1900 מ'

למאמר המלא »

גרגרנית הקלשון Trigonella crassipes – מין חדש לישראל אשר התגלה בחרמון ההררי

יואל מלמד– הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

למאמר המלא »

עצי אלה וכנימות העפצים המלוות אותם מותחים את גבול תפוצתם בחרמון

משה ענבר, החוג לביולוגיה אבולוציונית וסביבתית, אוניברסיטת חיפה  minbar@research.haifa.ac.il לעצי אלה Pistacia (משפחת האלתיים), חשיבות אקולוגית רבה במגוון בתי גידול בישראל. בשל מיקומו הגאוגרפי והתנאים השוררים בו,

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית