תוצאות נוספות...
סקירה היסטורית קצרה על חידוש והתקנת השמות העבריים לצמחי ארץ ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות, וציטוט ממאמר בנושא זה משנת 1912, מאת ישראל ריכרט, אבי הפיטופתולוגיה בישראל וחתן פרס ישראל.
בעקבות מאמרו של גדי פולק בכלנית "שימוש בצמחי בר של החורש והבתה למאכל, למשקה וכתבלין – כשירות מערכת אקולוגית לרווחת האדם", ברצוני להציג, במסגרת המדור "חלון אל העבר" מקור שעל פיו אפשר לקבל מידע על צמחי הבר העיקריים אשר מהם הפיקו התושבים היהודים בארץ ישראל תועלת, בשנות העשרים של המאה הקודמת. וכמו תמיד כאשר עוסקים בטקסטים ישנים, מלבד המידע הבוטני עולות ממנו גם תובנות תרבותיות-לשוניות והיסטוריות מעניינות.
מסע מרתק בעקבות צמח המלקומיה היפהפיה – מברוך צ'יזיק (1922) אל ס. יזהר (1998), מן הצלבנים אל המצליבים ומן המַלֹכמיה אל המרֶסיה.
בשנת 1919 הוקם בתל-אביב מוזיאון הטבע הראשון בארץ ישראל, שריכז אוספים מתחום הבוטניקה, הזואולוגיה, מינרלוגיה ופלאונטולוגיה. מקימי המוזיאון היו מחלוצי מדעי-הטבע בארץ ישראל, והצמחים שהוצגו מעידים על הידע הבוטני של אותם ימים, על הזיקה למקורות היהודיים ועל הישגי החקלאות והייעור שהחלו להתבסס אז על עקרונות מדעיים.
באתרים ארכאולוגים מתגלים לצד המבנים והכלים גם חלקי בע"ח וצמחים. קיימת חשיבות רבה בהבחנה בין ממצאים בוטנים שגילם כגיל האתר לבין המופצים שהגיעו לאתר ע"י בע"ח, רוח ואחרים. המאמר עוסק בשאלות כמו: כיצד הגיעו שרידים אלה, איזה תהליכי הרס השפיעו עליהם ומדוע.
אילו צמחים גדלו בימת החולה ובביצת החולה בשנות ה-30 של המאה העשרים, כ-20 שנה לפני הייבוש? מה היו שמות הצמחים הללו אז ואיך נזהה אותם כיום? כיצד השתמשו תושבי עמק החולה המקומיים בצמחי הביצה הגדלים בר? ומה חשבו חברי משלחת שסיירה בעמק החולה על הייבוש?
גילוי חדש של חוקר מבר-אילן עולה מבדיקת ממצאים ארכיאולוגים ומוכיח כי: מחלת החילדון, המתפשטת ביבולים, מתפתחת בקצב מהיר של מגיפה. התופעה הקשה והרת האסון של ההתפשטות המהירה של המחלה יכולה להביא לאבדן יבול בתוך עונה.
סקירה היסטורית קצרה על חידוש והתקנת השמות העבריים לצמחי ארץ ישראל במאה וחמישים השנים האחרונות, וציטוט ממאמר בנושא זה משנת 1912, מאת ישראל ריכרט, אבי
בעקבות מאמרו של גדי פולק בכלנית "שימוש בצמחי בר של החורש והבתה למאכל, למשקה וכתבלין – כשירות מערכת אקולוגית לרווחת האדם", ברצוני להציג, במסגרת המדור
מסע מרתק בעקבות צמח המלקומיה היפהפיה – מברוך צ'יזיק (1922) אל ס. יזהר (1998), מן הצלבנים אל המצליבים ומן המַלֹכמיה אל המרֶסיה.
בשנת 1919 הוקם בתל-אביב מוזיאון הטבע הראשון בארץ ישראל, שריכז אוספים מתחום הבוטניקה, הזואולוגיה, מינרלוגיה ופלאונטולוגיה. מקימי המוזיאון היו מחלוצי מדעי-הטבע בארץ ישראל, והצמחים שהוצגו
באתרים ארכאולוגים מתגלים לצד המבנים והכלים גם חלקי בע"ח וצמחים. קיימת חשיבות רבה בהבחנה בין ממצאים בוטנים שגילם כגיל האתר לבין המופצים שהגיעו לאתר ע"י
אילו צמחים גדלו בימת החולה ובביצת החולה בשנות ה-30 של המאה העשרים, כ-20 שנה לפני הייבוש? מה היו שמות הצמחים הללו אז ואיך נזהה אותם
גילוי חדש של חוקר מבר-אילן עולה מבדיקת ממצאים ארכיאולוגים ומוכיח כי: מחלת החילדון, המתפשטת ביבולים, מתפתחת בקצב מהיר של מגיפה. התופעה הקשה והרת האסון של
