קטגוריה: צורות חיים

זה הסתיו – הרהורים על עונות השנה בארץ בעקבות הפריחה הסתווית

כמה עונות בשנה? בספרות יש המערערים על חלוקת השנה לארבע עונות, ושוללים את הסתיו והאביב כעונות שנה "לגיטימיות". לדעתם בארץ רק שתי עונות: קיץ וחורף או ימות הגשמים וימות החמה. אופיין של עונות השנה בארץ שונה מזה שבאירופה אך אין בכך על מנת לשלול את קיומם של סתיו ואביב גם בארץ. קיצור אורך היום בסתיו הוא אות היסוד, הגורם ליותר מ-30 מיני גיאופיטים לפרוח אז. אולם הם זקוקים גם לאות קצר-טווח. בחלקם, אותם מכנים "מבשרי הסתיו", זו קבלת מנת קור. אחרים זקוקים לגשמי היורה – ללא תלות במועדו. אלה "בני היורה".

קרא עוד »

ריכוזי חלמונית גדולה בהרי ירושלים: אתרי נחל קטלב וחורבת סנסן

חלמונית גדולה Sternbergia clusiana גדלה באתרים המצויים בעיקר בחגורת הספר ורק במקומות מעטים היא נכנסת לטבורו של החבל הים-תיכוני וגדלה ממערב לקו פרשת המים הארצית. במאמר זה מתוארים שני אתרים מרכזיים בשדרת ההר המרכזית (שומרון ויהודה) בה גדלה החלמונית בתוך החורש הים-תיכוני במצלעות המערביים של הרי ירושלים – נחל קטלב והר סנסן.

קרא עוד »

הסוג חלמונית Sternbergia בעולם ובישראל – סיסטמטיקה, ביוגיאוגרפיה ואקולוגיה

החלמונית Sternbergia , פרח המקשט את נופי הארץ בסתיו, מרתקת אותנו בכל פעם מחדש. רבות נכתב על החלמונית הגדולה בארץ, על תפוצתה, ההאבקה שלה ועל שימור האוכלוסיות שלה כערכי טבע ייחודיים. במאמר זה ברצוננו לצאת מגבולות הארץ ולהכיר את הסוג חלמונית כולו מספרד ועד למרכז אסיה ולהבין את הקשרים שלו עם הסוגים הקרובים אליו, כמו גם תהליכים אבולוציוניים שחלו בין מיני החלמונית.

קרא עוד »

הגיאופיטים פורחי הסתיו בישראל ושוק ההאבקה הסתווי

בסתיו גדלים בארץ 72 מיני צמחים המצויים בשיא הפריחה, כאשר מחציתם הם גיאופיטים. המים וחמרי התשמורת האגורים באברי האגירה של הגיאופיטים מאפשרים את הפריחה הסתווית גם כאשר הקרקע יבשה לחלוטין. וכאן עולה השאלה המרכזית: מהו ההיגיון  בפריחה בסתיו כאשר אין  כמעט חרקים זמינים להאבקה? מדוע מתפתחים פרחים ותפרחות מרשימים ואטרקטיביים כאשר "קהל היעד" עבור התצוגה המרשימה כמעט לא קיים? הפריחה הסתווית המרשימה של הגיאופיטים פורחי הסתיו  מתרחשת בתנאי "שוק אבקה מצומק" ומודגמת במיני סתוונית.

קרא עוד »

צחר כחלחל – האם מתחיל לפלוש בישראל ?

צחר כחלחל Leucaena leucocephala  הוא עץ או שיח גדול ממוצא מקסיקני ומרכז אמריקאי. בישראל הוא משמש בעיקר כצמח נוי בגינות. למרות שצחר כחלחל נכלל ברשימת 100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם (לפי ה-IUCN), הוא לא התאפיין כצמח פולש בארץ עד לשנים האחרונות. אך ריבוי התצפיות של פרטי צחר כחלחל בשטחים פתוחים בתקופה האחרונה, מעלה שאלה לגבי הדינמיקה והמעמד של צמח זה באזורנו.

קרא עוד »

עצי בר נדירים במישור החוף

מאמר זה סוקר בקצרה מספר היבטים הנוגעים לתפוצתם של עצי בר נדירים יחסית במישור החוף המרכזי : הוא כולל סקירה על  גבול התפוצה הדרומי כיום ובעבר של מספר עצים ושיחים ים-תיכוניים בדגש על הנדירים שבהם. במסגרת זו נבחנו המקורות הספרותיים לאור הידע שנצבר בשדה בשנים האחרונות. דיון זה מעלה את המודעות לחשיבותן של "אוכלוסיות קצה" ולצורך בשמירתן לאור לחצי הפיתוח הכבדים ברצועת החוף.

קרא עוד »

ניתוח דגמי פריחה בגלבוע

בסקר שנערך במהלך שתי עונות פריחה נמצא ששיא הפריחה במרומי הגלבוע הוא חורפי-אביבי, אך משתנה משנה לשנה. דגם פיזור המשקעים על פני עונות הגשם  ומהלך הטמפרטורות בחודשי החורף והאביב משפיעים על שיעורי הפריחה, העיתוי של שיא הפריחה ועל משך זמן הפריחה הממוצע של מיני הצמחים – יותר מאשר כמות המשקעים המוחלטת. משך הפריחה הממוצע של הצמחים העשבוניים קצר יותר מזה של הצמחים המעוצים וממוקד בסוף החורף ובאביב (חודש מרץ ותחילת אפריל). הפריחה  בקיץ ובסתיו היא בעיקרה של מינים מעוצים.

קרא עוד »

איסוף אבקה של אלון מצוי על ידי דבורים

צמחים שפרחיהם מואבקים על ידי הרוח ידועים כחסרי גמול למאביקים ובעלי כותרת זעירה שצבעה קרם-ירקרק. בהתאמה, מאביקים בדרך כלל אינם מבקרים בהם.  להפתעתנו, מצאנו ביקורים חוזרים של דבורי-דבש המבקרות בפרחי זכר של אלון מצוי ואוספות בהן אבקה. על התופעה ומשמעותה – במאמר.

קרא עוד »

חיטת הבר- הגילוי בארץ וראשית מחקר החיטים בארץ

חיטת הבר הייתה ידועה כבר במאה ה-18. לינאוס אבי תורת המיון של היצורים החיים, תאר אותה באחד מפרסומיו. אהרון אהרונסון, נשלח למצוא את חיטת הבר בארץ. כשמצא אותה, המשיך במחקר החיטים והוכיח את הקשר הגנטי בין חיטת הבר "אם החיטה" לחיטה התרבותית.

קרא עוד »

עד היכן מצפינה השיטה הסלילנית Acacia raddiana?

גילוי אתר חדש  של שיטה סלילנית Acacia raddiana בנחל פצאל בהשתלמות כלנית במרץ 2015, מעלה מחדש את שאלת גבול תפוצתה הצפוני בישראל ובעולם ומחדד את בעיית שמירת הטבע של עץ חשוב זה. עד לאחרונה האתר הצפוני ביותר של שיטה סלילנית היה ידוע מיריחו.  סיכום החומר הקיים על אתרי התפוצה הצפוניים ביותר של השיטה הסלילנית, מגלה שעצים רבים בחגורת גבול זו נכחדו ומאז עבודתו של גדעון הלוי (1971) חסר תעוד גיאוגרפי עכשוי של אתרי התפוצה הצפוניים.

קרא עוד »

ניתוח דגמי פריחה בגלבוע

בסקר שנערך במהלך שתי עונות פריחה נמצא ששיא הפריחה במרומי הגלבוע הוא חורפי-אביבי, אך משתנה משנה לשנה. דגם פיזור המשקעים על פני עונות הגשם ומהלך

למאמר המלא »

הרשמה לכלנית