שפעת פריחה של כתמי גיאופיטים המופיעים אחת לכמה שנים היא תופעה ידועה לחובבי הטבע אך רב הנסתר על הגלוי לגבי הסיבות להופעתה. השנה אנו מדווחים על משטחי פריחה של סתוונית היורה – Colchicum stevenii בחודש נובמבר 2023; אחד מהם הוא משטח הפריחה העז של סתוונית היורה בגבעת התנ"ך בירושלים.
בלב אזור מגורים בהרצליה בתוך גן ציבורי המכונה "גן היובל" (או בשמו הנוסף "גבעת רזיאל") שרדה גבעת חמרה קטנה המקיימת צמחיית בר ייחודית האופיינית לקרקעות החמרה בשרון. הפריחה בגבעה נמצאת בשיאה מסוף פברואר ועד סוף מרץ ובימים אלה מכוסה השטח במשטחי פריחה מרהיבים של תורמוס ארץ-ישראלי, תורמוס צהוב (אלפי פרטים!), תלתן דו-גוני, תלתן פלשתי ועוד עשרות מיני צמחי בר נוספים. גם תורמוס ההרים פורח בחלקה קטנה, אולם אלה אינם צמחים מקומיים אלא נזרעו במקום.
הפריחה בחברת חרוב-מצוי ואלת המסטיק בחולות מישור החוף בשנת תשע"ו (2016-2015) הקדימה ב-6-4 שבועות את דגם הפריחה העונתי הרב-שנתי בחבל ההר הים-תיכוני, ובקיץ לא הייתה כלל פריחה בחולות. שיא הפריחה בחולות חל במחצית השנייה של פברואר ובתחילת מרץ ואילו שיא הפריחה בחבל ההר הים-תיכוני הוא בתחילת אפריל. גל פריחה סתווי שני ששיאו באוקטובר ונובמבר כלל רק מספר קטן של מינים מעוצים. במחקר זה נבדק העיתוי, המשך והרצף של תחלופת המינים הפורחים בשני טיפוסים של כתמי צומח בחולות החוף 1. כתמי שיחים עם עצי חרוב מצוי, 2. שטחי חולות פתוחים המאוכלסים בצמחים עשבוניים ובבני שיח. ההבדל במשך הפריחה הכללי בין צמחים מעוצים ועשבוניים לא היה מובהק,
גדי פולק gadpollak@gmail.com אספרג החורש Asparagus aphyllus הוא אחד ממיני המטפסים בארץ המתאפיינים בפריחה סתווית. חודשי הפריחה המצויינים במרבית המקורות הם ספטמבר-נובמבר. בספר צמחי ישראל (לקסיקון מפה) מתוארת פריחה חלקית לאורך…
בסקר שנערך במהלך שתי עונות פריחה נמצא ששיא הפריחה במרומי הגלבוע הוא חורפי-אביבי, אך משתנה משנה לשנה. דגם פיזור המשקעים על פני עונות הגשם ומהלך הטמפרטורות בחודשי החורף והאביב משפיעים על שיעורי הפריחה, העיתוי של שיא הפריחה ועל משך זמן הפריחה הממוצע של מיני הצמחים – יותר מאשר כמות המשקעים המוחלטת. משך הפריחה הממוצע של הצמחים העשבוניים קצר יותר מזה של הצמחים המעוצים וממוקד בסוף החורף ובאביב (חודש מרץ ותחילת אפריל). הפריחה בקיץ ובסתיו היא בעיקרה של מינים מעוצים.
עונת הפריחה של ערער ארזי מוזרה ביותר- אמצע החורף. בעונה זו יש סיכוי רב כי האבקה וגם הפרח הנקבי יפגע ע"י גשם וסופה חזקה ואף על פי כן מועדי הפריחה אשר של עצי ערער ארזי אשר נרשמו בעצים שתולים בירושלים היו בין 21 לדצמבר ל14 בינואר. בביקורנו באוכלוסיית הערער בהר-שפנים בתאריך 18.12.23 הערער עדיין לא הניץ אצטרטבלים זכריים או נקביים. מתי יפרח השנה הערער הארזי ?
לסתוונית טוביה – Colchicum tuviae מגיע הכתר " הפרח של המדינה"שכן זהו מין צמח אנדמי לישראל (גדל בעולם רק אצלנו) ונקרא על שמו של טוביה קושניר , הבוטנאי המבטיח בן דור הפלמח שנפל עם לוחמי הל"הבקרבות מלחמת השחרור. זהו גם גיאופיט הגדל ופורח בעיקר בחגורת הספר של יהודה – "צור מחצבתנו", האזור שבו התרחשו רבים מעלילות המקרא כולל סיפורי דוד ירמיהו ועמוס. היא שייכת לקבוצה מיוחדת בסוג סתוונית , בעלת כוסיות מצויצות בבסיס הפרח המיוחדת לספר המדבר. על הביולוגיה והפריחה של סתוונית טוביה מתועדת בכתבה זו.
השנה (2023-24 תשפ"ד), אספו חברי חוג כלנית תצפיות רבות ותמונות אודות אתרים וזמני פריחה(פנולוגיה) של החצב המצוי – Drimia maritima. בעוד תקופת הפריחה המרכזית של החצב היא בחודש ספטמבר הרי כבר בסוף חודש יולי צופים רבים מחובבי הטבע בפרטים יוצאי דופן, המעלים עמודי פריחה ומתחילים לפרוח בחודש יולי ואף בחודש יוני, "הרחק מעונת הפריחה הרגילה של החצב המצוי." רק אם נאסוף מידי שנה הרבה תצפיות ונשווה אותן נוכל לקבל דגמים אופייניים ונדע מי יוצא מן הכלל ומהו בכלל הכלל. השוואת נתוני הפריחה של החצב לשנים קודמות מעלה אפשרות סבירה כי השנה אחרה אוכלוסיית החצב לפרוח לפחות בעשרה ימים בממוצע. על הסיבות האפשריות לאיחור זה בפריחה בכתבה הבאה.
כדן קטן-פרחים הוא אחד הגיאופיטים הפורחים בסתיו , בדרל כלל בחודש אוקטובר. והנה השנה , בדומה לרוב שאר צמחי הבצל מבשרי הגשם הכדן מאחר לפרוח ממש בחודש שלם. שיא פריחה שלו נרשם במודיעין ובצלפון אשר בשפלת יהודה ובנימין בסוף חודש נובמבר.
בהשתלמות כלנית זו, עסקנו כנושא מרכזי במבשרי הגשם הם פורחי הסתיו, ובאקולוגיה והתאמה של קבוצת הגיאופיטים לסובב הים תיכוני. זכינו לגלות רק שני גושים של סתוונית ירושלים – Colchicum hierosolymitanum , כנראה עקב הכחדת האוכלוסייה בשלושים שנים האחרונות. דנו מהו "הגשם היורה" ומה מאפיין את האקולוגיה של שוק הסתיו. אפיונו את האזור הים-תיכוני באקלים דו-עונתי קיצוני בו בקיץ הגשמים נעדרים חמישה חודשים ויותר. בהתאם, פורחי הסתיו מעבירים מהאביב משאבי מזון תוך אגירה תת-קרקעית ופורחים לרוב ללא עלים, בסתיו. התמקדנו בהתאמות הפריחה של חמישה מינים: סתוונית ירושלים, בן-חצב סתווני, חצב מצוי, כתלה חריפה וחורשף מצויץ. כמו כן, דנו בפנולגית הפריה של עצי ושיחי חורש ים תיכוניים אשר מבשילים בסתיו להם פרי עסיסי מתוק או עסיסי-שומני: זית אירופי, ער-אציל, מיש דרומי, פועה מצויה, שבטן לבן, שרביטן מצוי, דבקון הזית ואספרג החורש. הופתענו לגלות שהחרובים השתולים בעמק המצלבה עדיין לא פורחים וניסינו להסביר מדוע קטנית זו הפרידה את הזוויגים והיתה לצמח דו-ביתי.
