סיגל קטן התגלה בצפון הגולן ובחרמון ההררי

שמואל מזר הקרן הקיימת לישראל.     shmuelm@kkl.org.il

תאריכי גילוי בשדה: מרץ 2017, 11.5.2017
פורסם: 18.7.2017

סיגל קטן  Viola parvula ( סיגליים,  Violaceae) היה מוכר עד כה רק מהחרמון הגבוה – בעמק בולען ועוד בכמה מקומות נוספים, כולם ברום של כ-1900 מ'. לאחרונה נמצא הצמח במרץ 2017 גם בצפון הגולן באזור הר חרמונית ברום של כ-1100 מ',  וגם בחרמון ההררי ב -11.5.17 בסיור כלנית  בתחנת נחל ערער עליון  ברום של כ-1600. מציאות אלה הן ברום נמוך יותר ממה שהיה ידוע עד כה.
סיגל קטן[1]  הוא צמח חד-שנתי קטן שגובהו  7-2 ס"מ, הגבעול העלים וגביע הפרח שעירים, אך עוקצי הפרח קרחים. העלה דמוי מרית;  עלה הלוואי המלווה את העלה מחולק לשלוש אונות: אונה אחת גדולה ודומה מאוד בצורתה לעלה עצמו, שתי האונות הנוספות קצרות, סרגליות ומחודדות. עוקץ הפרח  ארוך מהעלה, קרח, מלווה בשתי חפיות זעירות (עד 1 מ"מ) אשר קשה להבחין בהן. חפיות אלה משוננות הנראות היטב תחת זכוכית מגדלת טובה.  ונמצאות מתחת ל"ברך" העוקץ. הפרח לבן בעל כתם צהוב במרכזו, דרבן הפרח אינו בולט מהגביע.

סיגל קטן. צילם: שמואל מזר © סיגל קטן. צילם: שמואל מזר © סיגל קטן. צילם: שמואל מזר © סיגל קטן. צילם: שמואל מזר ©
סיגל קטן. צילם: שמואל מזר ©
מימין לשמאל לפי הסדר: גביע שעיר וחפיות; דורבן חבוי; עוקץ הפרח קרח; פרח
להגדלה – לחצו על התמונות

סיגל קטן נמנה על 4 מיני סיגל בר חד-שנתיים[2] המייצגים את הקצה הביוגיאוגרפי הדרומי של תפוצת הסוג סיגל, אשר בעיקרו הוא בעל תפוצה צפונית אירו-סיבירית; רוב מיני הסוג (בסוג 95 מינים) הם עשבוניים רב-שנתיים, אך  כלפי האזור הים-תיכוני  התפתחה במשך האבולוציה קבוצה של מינים חד-שנתיים בהתאמה לקיץ היבש. הנפוץ ביניהם בישראל הוא סיגל צנוע ואילו סיגל תמים וסיגל עטוי הם מינים "אדומים" נדירים ביותר המגיעים בתפוצתם עד רכס מעון (שמידע, פולק ופרגמן-ספיר, 2011). למינים חד-שנתיים אלה  מצטרף סיגל קטן , גם הוא מין נדיר ביותר שהיה ידוע עד כה רק מהחרמון הגבוה והאתר החדש שנתגלה בצפון הגולן הוא הנקודה הדרומית ביותר בעולם הידועה כיום.

סיגל קטן. צילם: שמואל מזר © סיגל קטן. צילם: שמואל מזר © סיגל קטן. צילם: שמואל מזר ©
סיגל קטן. צילם: שמואל מזר ©
שתי תמונות מימין – הצמח בבית הגידול בהר חרמונית; משמאל – עלה ועלה-לוואי
להגדלה – לחצו על התמונות

ספרות

שמידע, א. פולק, ג. ופרגמן-ספיר, א. 2011. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל, כרך ב' . רשות הטבע והגנים

שמידע, א. פולק, ג.   סיכום השתלמות כלנית בחרמון 10-11.5.2017. כלנית 4

הערות

[1] התיאור מובא מתוך בדיקת הצמחים בשדה, בספרות מתוארים הצמחים מטורקיה ומאירופה כבעלי שונות בתכונות השונה באופן חלקי מזו שנצפתה בשדה בגולן.
[2] שני מינים נוספים, סיגל תלת-גוני וסיגל ססגוני הם כנראה פליטי תרבות אשר לא נמצאו בתנאי בר בישראל בחמישים השנה האחרונות.

11 תגובות למאמר סיגל קטן התגלה בצפון הגולן ובחרמון ההררי

  1. שמואל מזר הגיב:

    תודה רבה לאבי שמידע שסייע בהגדרת הצמח, ערך, הרחיב והוסיף מידע טקסונומי וגאוגרפי שאיננו ברשותי. שמואל

  2. עוז גולן הגיב:

    הצמח שכיח בחרמון ההררי ברום של 1,200 ומעלה. גם באזור מג'דל שמס ומעל לנווה אטיב (על שביל הגולן).
    מצוי גם ביער אודם, ובהר כרמים.
    ניתן לראותו במאות פרטים מול שער הכניסה להר כחל ולאורך הכביש העולה לחרמון (שם הוא נפוץ באלפי פרטים) החל ממג'דל ועד לרכבל תחתון.
    מוכּר וידוע להרבה בוטנאים מזה שנים.

  3. עמיר פז הגיב:

    כל הכבוד שמואל. המשך להעשירנו במציאותיך

  4. עמיר פז הגיב:

    שאלה למומחים- ברום עמק מן מאחורי שער הכניסה הצהוב שעל הכביש הראשי פורחים כל שנה שני מיני סיגל. הידוע לכם מי הם ? לדעתי אחד הוא צנוע

  5. עוז גולן הגיב:

    עמיר, לשאלתך- סיגל קטן וסיגל צנוע הולכים ביחד בחרמון הגבוה וההררי. סיגל צנוע נפוץ יותר. סיגל קטן, כאמור, מוכּר מזה שנים גם מצפון הגולן במרחב שבין הר אביטל למג'דל שמס לרבות הר חרמונית, הר כרמים והר אודם. כיום בעידן הפייסבוק, ניתן לעלות לאחד הפורומים או האתרים מרובי הבוטנאים ולשאול לגבי תפוצה על-מנת שלא יחזור מקרה הסיגל הקטן או היורניה הנפוצה…. (באתר "בוטניקה לאוהבים" נמצאים למעלה מ- 20,0000 איש. תנצל את 'חוכמת ההמונים'). באם יתברר כצמח מיוחד או גילוי חדש – לפרסם ב"כלנית". כך, למשל, התגלה השנה כלך החרמון.

  6. מערכת כלנית הגיב:

    עוז – בבקשה גבה את קביעותיך בנתוני נ"צ ותאריך מדויקים וכן בתמונות שאותן אם תשלח אלינו, נוכל להציג במסגרת התגובות לכתבה. אתרי פייסבוק אינם אסמכתא.

  7. עוז גולן הגיב:

    אשמח באם תאפשרו ב"תגובה לכתבה" להעלות צילומים, כמקובל בפורומים אחרים. תודה.

  8. מערכת כלנית הגיב:

    כלנית אינו רשת חברתית ואין בו פורום. אין אפשרות חופשית להעלאת תמונות גולשים וגם לא תהיה. כל חומר הנשלח לכלנית, בין אם טקסט או תמונה, עובר בקרה של מערכת כלנית. המערכת מאפשרת ומעודדת תגובות מלל של קוראים לתכנים של כלנית במנגנון התגובות (שאיננו פורום), אך אין אפשרות לשלב בו תמונות של קוראים. אפשרות שילוב תמונות נתונה רק למערכת. לכן לפנים משורת הדין במקרה זה אם תשלח תמונה אחת או שתיים, מערכת כלנית תוכל לשלב תמונה או לקשר אליה בתוך תגובת מלל. הכתובת למשלוח: kalanitweb@gmail.com

  9. שמואל מזר הגיב:

    כוונת ומטרת פרסום הסיגל הקטן בגולן ובחרמון ההררי, הייתה להרחיב במעט את הידע המועט הקיים לגבי הצמח בארצנו. לפי מקורתי וחיפושי, איזכור ראשון של הצמח נמצא בספר האדום כרך ב' (שמידע, פולק ופרגמן-ספיר, 2011), בערך: סיגל עטוי. איזכור שני ואחרון ! הופיע ב 4-2016, ב"צמחיית ישראל ברשת" ובמקביל ב"צמח השדה", תמונות שצולמו ע"י אלברט קשת מסיור בעמק בולען, הצמח סווג כ"נדיר מאד" בחרמון. בפרסום הקצר של אבי שמידע ושלי, תואר הצמח לראשונה, בלווי תמונות. התפלאתי לקרוא את התגובות הבוטות והמזלזלות, מאחד שמקבל תדיר במה למציאותיו החשובות, הן בכלנית, הן בצמחיית ישראל ברשת, הן בצמח השדה והן בפייסבוק. אחרי הכל סביר להניח שאם יש עשרה אתרים ובכל אחד "אלפי פרטים", מישהו, מאותם "הרבה בוטנאים" המכירות/ים מזה שנים רבות את הצמח, היה מפרסם או מעלה תמונות לאחד האתרים . כנ"ל לגבי היורניה הדו-קרנית. גם בקשת המערכת (ולא בפעם הראשונה )למגיב להעביר תמונות ומידע לא נענות.

  10. "אבי שמידע הגיב:

    הנני מתנצל בשם מערכת כלנית בפני הקוראים על "הדיון שחלקו לא מכובד " ואיננו אופייני לכתב העת כלנית. הגדרת מיני הסיגל החד-שנתיים בישראל (סיגל צנוע, סיגל עטוי, סיגל תמים וסיגל קטן) קשה ויש חוקרים ופלורות המתייחסים אליהם כזנים של סגל צנוע או כ"מיקרו-מינים". מזה כמה חודשים שמוליק מזר ואנוכי בקשר התכתבות עם טובי החוקרים בעולם של הסוג סיגל ועדיין אין בידנו משנה סדורה האם בישראל קיים מין עצמאי של סגל קטן הנבדל מסגל צנוע. לצערי חלק גדול מהתמונות והתכונות המאפיינות את הסיגל הקטן באתרי צמחים בישראל, כמו גם חלק מהתגובות המופיעות במדור זה אינן נכונות ואף מטעות. אנא, קצת סבלנות ונפרסם טיפול מעמיק וסכום ספרותי על מיני הסיגל החד-שנתיים של ישראל.

    • מפליא שדיווחים שלי מעשרות שנים לא נסקרו. דיווחתי על מציאותו בחרמון ההרי כמעט כל שנה . מאז ביקורי הראשון בחרמון לפני יותר מ40 שנה.לדעתי זאת הארת עיניים חשובה מאוד אבל לא מציאה חדשה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *