געדת הביצות – צמח אדום הפורח בביצות, גדות נחלים ותעלות (יולי 2018)

געדת הביצות Teucrium scordium (שפתניים) היא צמח עשבוני רב-שנתי, המתנשא לגובה של 90-40 ס"מ. כל הגבעולים והעלים בעלי שערות רכות, לבנות, המשוות לכל הצמח גוון של צמר משיי לבן. העלים רכים, בסיסם דמויי לב או מעוגל ושפתם חרוקה עם אונות קטנות חוזרות על עצמן בצורה אחידה. העלה דמוי ביצה עד אליפסה, אורכו 3.5-1.4 ס"מ. העלים המלווים את התפרחת קטנים אך במעט מהעלים התחתונים.

געדת הביצות. צילם: אורי פרגמן-ספיר ©   געדת הביצות. צילם: אורי פרגמן-ספיר © 
געדת הביצות – מראה הצמח בעת הפריחה. צילם: אורי פרגמן-ספיר ©

דורי הפרחים קרובים זה לזה אך לא מחוברים לשיבולת. כל דור נושא 4-2 פרחים ורודים בעלי עוקצים קצרים. הגביע צמיר, פעמוני ונפוח בבסיס, אורכו 3 מ"מ. שיני הגביע אזמלניות, חדות, אורכן כחצי מאורך צינור הגביע. הכותרת ורודה, ארוכה פי שניים מהגביע או יותר (15-10 מ"מ). כמו בכל מיני הסוג געדה, רק השפה התחתונה של הכותרת מפותחת. האבקנים בולטים מעט מהכותרת.
פורח בקיץ מאמצע יוני ועד אמצע ספטמבר ובמשך עוד חודש לאחר מכן הפריחה מועטה עד שהיא מסתיימת.

געדת הביצות. צילם: אורי פרגמן-ספיר © געדת הביצות. צילם: אורי פרגמן-ספיר © געדת הביצות. צילם: אורי פרגמן-ספיר ©
געדת הביצות – דורי הפרחים והפרחים. צילם: אורי פרגמן-ספיר ©
להגדלה – לחצו על התמונות

געדת הביצות גדלה בביצות, גדות נחלים ובמיוחד בתעלות מים ובשולי בריכות. הצמח מהווה אינדיקציה מצוינת לאיכות המים וכמותם בבית הגידול והוא רגיש מאד לזיהום מקווי מים.
געדת הביצות גדלה כיום בארץ בעמק החולה (רוב האתרים הם בגלילה זו, בעיקר עינות נוחיילה), בקעת בית שאן (ליד שדה אליהו), עמק-עכו, חוף הכרמל, השרון (אחו בנימינה, בריכות ליד תחנת הרכבת חדרה מערב, משם כנראה נכחדה) ופלשת (עינות גבתון). בעבר גדלה גם בעמק יזרעאל ובגליל התחתון.
התפוצה בעולם משתרעת על פני אזורים נרחבים באירו-אסיה בחצי הכדור הצפוני: סביב כל מדינות הים-התיכון למעט לוב ומצרים; הצמח חודר מערבה לאירופה ולארצות האוקיינוס האטלנטי. במזרח התיכון געדת הביצות גדלה בסוריה, לבנון, טורקיה, עירק ואירן וכן בקווקז בחופי הים-השחור ומשם התפוצה נמשכת עד למרכז אסיה. ישראל מהווה את גבול התפוצה הדרומי, בפריפריה הקיצונית של תחום התפוצה.
געדת הביצות היא מין אדום בארץ שמספרו האדום הוא  3.7 (ב"איום" VU לפי דרגות IUCN). מעמדו כצמח בסכנת הכחדה משקף בראש ובראשונה את הפגיעות הרבה של בית הגידול אשר כתוצאה ממנה הוא מין נדיר בארץ. בעבר הצמח היה נפוץ הרבה יותר מאשר כיום, אך מאז שנות החמישים של המאה ה – 20, עם ייבוש מקווי מים טבעיים התמעטותם הרבה, נעשה מין זה נדיר ביותר ונכחד ברוב האתרים שהיו במישור החוף, בגליל התחתון ובעמק-יזרעאל.

הסוג געדה כולל 250 מיני צמחים הנפוצים על פני כל יבשות העולם אולם מרכז תפוצתם ומרכז המגוון של הסוג הוא באזור הים-תיכוני ודרום אירופה, שם גדלים 49 מינים שונים של געדה. בישראל גדלים 14 מינים. מיני הסוג ידועים בריחותיהם הארומטיים, משמשים צמחי תבלין חשובים ומשמשים גם ברפואה העממית. דיטרפנים, פלבונואידים, טאנינים ורכיבים נוספים של השמן האתרי זוהו בעלים של געדת הביצות ומייחסים להם ערך רפואי. 

ספרות

שמידע א. ופולק, ג. 2007. הספר האדום – צמחים בסכנת הכחדה בישראל. כרך א'. רשות הטבע והגנים.

כתבו: אבי שמידע וגדי פולק 

תגובה למאמר געדת הביצות – צמח אדום הפורח בביצות, גדות נחלים ותעלות (יולי 2018)

  1. שמואל מזר הגיב:

    אתר געדת הביצות בנוחיילה כנראה הוכחד. אם לא די היה בנזקי הבקר, עכשיו הצטרפו נזקי מיעוט הגשמים, בשנים האחרונות המעין מתיבש בחדשי הקיץ. הצעתי לפני זמן לאנשי רט"ג לגדר את ראש המעין, לפי חשבוני שטח זעיר של 4 דונם, הפרות ישתו את המים במורד הנחל עם יציאתם מהגדר. בשטח היו בעבר כמה מינים נדירים כמו כף-צפרדע לחכית, פרע מחודד, נטופית רפואית ועוד שכנראה נכחדו.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *