חצבי תל-יודפת: שדה החצבים הגדול בישראל ?
מוטי אביעם – maviam53@gmail.com
אבי שמידע – avi.shmida@gmail.com
8.9.2016
האם כתם פריחת החצב בתל-יודפת הוא שדה החצבים הגדול בישראל ? מזה שנים נאספות ידיעות באתרי הטבע על שדות חצבים פורחים בחודש ספטמבר בכל רחבי המדינה באזורי החבל הים-תיכוני וחגורת הספר. המראה של מאות עמודי פריחה הפורחים בבת אחת בשטח מוגדר וצפוף כאשר במרחבים מחוץ לכתם המרחבים יבשים וחסרי פריחה- מראה זה "צועק" לטובה בסוף הקיץ ומבשר את תחילת הסתיו בארצנו.
מימין – שדה החצבים בתל-יודפת, בקדמה – סירה קוצנית במפנה צפון מזרחי
משמאל – עץ קשיש של לבנה רפואי במרכז שדה החצבים
צילום אבי שמידע ©
להגדלה – לחצו על התמונות
מזה שנים מגיעות אלינו ידיעות על כתמי פריחה נהדרים של חצב וכל מוצא ומודיע מתפאר ומתגאה "כי זהו שדה החצב הגדול ביותר שראה ויתכן והוא הגדול במדינה". אך בשבוע שעבר, כאשר הגענו בראשית חודש ספטמבר לתל-יודפת, דגמנו את צפיפות עמודי התפרחת וחישבנו את השטח עליו משתרע כתם החצבים. הערכתנו העלתה כי בתל יודפת, מצויים 330000 בצלי חצב כאשר בסתיו תשע"ו פורחים 90% מכלל הבצלים. הבצלים גדלים במקבצים כאשר כל מקבץ מונה 17-1 בצלים. המקבץ נוצר בעקבות רבייה וגטטיבית של בצל-האב, כלומר הבצל הראשון שצמח גידל בצדדיו בצלים בנים ואלה יצרו עוד דורים מסביב. רביה וגטטיבית זאת מוכרת מצמחים גיאופיטים רבים בישראל ובעולם אך כאן בחצב המצוי קל לראות ולספור את המקבץ מכיוון שהבצל טמון רק בחלקו באדמה וראשו מציץ מעל פני השטח. בדרך כלל מגדל כל בצל, לאחר שתפח והגיע לגודל קריטי – רק עמוד תפרחת אחד. עונת הפריחה העיקרית של חצבי יודפת היא לאורך המחצית הראשונה של חודש ספטמבר.
מימין – חצב מצוי פורח למרגלות החומה מימי המרד הגדול., 1.9.2016 תחילת פריחה.
במרכז – שדה חצב גדול במדרון המערבי של תל-יודפת על קרע בתת סירה קוצנית, 1.9.2016 תחילת פריחה
משמאל – שני גושי חצב בתחילת פריחה. בגוש הימני 9 עמודי פריחה ושני בצלים לא פורחים.
צילום אבי שמידע ©
להגדלה – לחצו על התמונות
חובבי הטבע מוזמנים לדווח לנו על כתמי חצבים נוספים ברחבי הארץ ולהעריך את מספר עמודי התפרחת בהם. שיטת הדיגום המוצעת היא לספור עשרה חתכים של 10 מטר מרובע כל אחד לאורך קו ישר, למצע את עשרת החתכים ולמצוא מהי הצפיפות הממוצעת של עמודי פריחה של חצב במטר מרובע. את התוצאה יש להכפיל בשטח הכולל של שדה החצבים אשר ניתן להעריך אותו בעזרת GOOGLE EARTH או אתרי GIS אחרים. עתה הוא הזמן לצאת לטבע ולחזות בשיא פריחת החצבים, ונשמח לקבל ממכם תצפיות על כתמי פריחה צפופים של החצב.
ספרות:
דוכס, ר., ודפני, א. האבקת רוח וחרקים בחצב מצוי. רתם 17: 39-30.
שלום,
בנעורי נהגנו לטייל הרבה באיזור תקוע – הרודיון – נחל חריתון ומערת חריתון. איזור זה היה עשיר מאוד בחצבים, התמונות מיודפת מאוד מזכירות לי את מה שהיה שם. כיום אין לי רצון רב לשוטט שם, אך יש אנשים שחיים באיזור ואולי יוכלו לדווח.
הדס יקיר
רחובות
להדס שלומות
אכן גם אני זוכר לשבח את ריכוזי החצבים בנחל תקוע. תודה על אזכור הכתם בירידה למערת חריטון; אנא זוכר לגדולה את כתם החצבים הענק במעלה נחל תקוע ממערב לכיבש הראשי מצפון לכפרון הנקרא כיום חרמלה. דוגמא זו נכתבה במטרה לעודד חובבי טבע וטיילים לכתוב לנו על ריכוזי כתמי חצב נוספים (ואלה מרובים מאוד אך איש לא רכזם..) אותם הם פוגשים בנסיעות ובטיולים.
נהדר! אבל נשארתי במתח: מה גודל השטח שם? האם אפשר לייחס את הצפיפות לרעייה במקום? ועוד טיפ קטן: במקומות עם גישה נוחה קל לספור את הבצלים שבועות אחדים אחרי יורה משמעותי, כאשר העלים מתחילים לצאת בצורת יתד, לפני שהם נפרשים.
לעמי זהבי וכל חובבי הטבע
מה גודל השטח של כתם חצבי יודפת העתיקה ? אנא, הישאר ב"מתח" עד צאת המאמר על "צומח יודפת העתיקה(תל יודפת)". אם תחלק את אומדן מספר החצבים הפורחים שהערכנו במקום- 300000 ל-3, תקבל שממוצע פורחים בכתם 3 עמודי תפרחת למטר מרובע וכך תקבל את שטח הכתם. כוונתי הייתה לעודד כל מטייל להעריך כמה חצבים פורחים יש וזאת ניתן לביצוע על ידי חתכים קצרים של 10 מטר לאורך ברוחב 1 מטר. כאשר דגמנו לדוגמא 3 חתכים כאלה קבלנו סך הכל 90 תפרחות חצב ובמטר מרובע יש בממוצע שלוש תפרחות. אמדן זה מאפשר להשוות באופן גס בין כתמי פריחה ולעניות דעתי הוא עדיף בהרבה על האמירה "ראיתי מיליון חצבים פורחים; או, זה כתם הפריחה הגדול באזור".
להערכתי שדות החצבים מצמת הטנק בואך קבוץ שניר הם מתחרים רציניים לתל יודפת.
קצת בעייתי לדגום שם,אבל מספיק לעמוד בצמת ולהביט סביב.
שלום רב,
ביקרנו היום בתל ידפת, שהוא בבחינת "החצר האחורית" שלנו, כתושבי מנוף. בשנים קודמות היו בתקופה זו אלפי עמודי פריחה, ואילו השנה, דומה שהמספר נמוך באופן דרסטי. אשמח לקבל מידע מוסמך באשר לגורמים המשפיעים על השינויים בהיקף הפריחה. האם אתם בודקים את העניין באופן עקבי? ומה באשר לדיבורים של "זקני צפת" לגבי הקשר בין היקף הפריחה לגשמי העונה הקרובה?
בתודה