אורי רוזנברג חוג כלנית – agron@netvision.net.il
בשנת 1929 החלה לפעול בישראל "אגודת אנשי העצים בפלשתינה". מיזם שמירת טבע וייעור שהפך חיש מהר לפרשיה פוליטית-כלכלית בה מעורבים ראשי היישוב. מי היו אנשי העצים ומה הייתה תגובת המוסדות הציוניים לפעילותם? המאמר כולל גם סקירה על ראשית פעולות הייעור בארץ-ישראל בתחילת המאה הקודמת.
עמיר פז, מומחה לגידול צמחי בר - amirpaz66@gmail.com תקציר: גן המקלט השרוני הוא אתר טבע בגן הלאומי של חוף השרון ליד…
טליה אורון taliaoron@gmail.com
רננה לביא renanalavi@gmail.com
השפעת רעיית בקר על מיני העשבוניים הגדלים בקרחות-חורש ים תיכוני בשמורת הר מירון נבדקה בשנים 2015 ו-2016. נסקרו 18 חלקות בארבע שלוחות הר: 9 ברעיית בקר (נריה ורבטיה) ו-9 ללא רעייה (זבד ועפאים). הדיגום היה חד-פעמי ונעשה בשיטת step-point. בשתי העונות עושר המינים היה גבוה יותר באופן מובהק באתרים ללא רעייה לעומת האתרים ברעייה. ב-2015 מגוון המינים (מדדי סימפסון ושאנון) היה באופן מובהק גבוה יותר באתר ללא רעייה לעומת האתר ברעייה. ב-2016 נמצא שמדדי המגוון היו גבוהים יותר במובהק באתר הנתון לרעיית קיץ-סתיו לעומת אתר הנתון לרעיית חורף-אביב. הרכב המינים (על פי מדד דמיון) היה שונה במידה רבה בין שני טיפוסי הממשק. בחלקות ללא רעייה נמצא שיעור גבוה של מינים ייחודיים שלא נכחו בחלקות הרעייה. בניתוח של שכיחות הפרטים לפי קבוצות פונקציונאליות של צמחים נמצאו הבדלים מובהקים בין הממשקים: ב-2016 רחבי-עלים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בחלקות הרעייה ודגניים חד-שנתיים הופיעו בשכיחות גבוהה יותר בחלקות ללא רעייה. על בסיס התוצאות מומלץ להפחית את לחץ הרעייה בשמורה ולהגבילה לחודשי השנה היבשים.
במאמר זה מובאת סקירה של ממצאים שדווחו בספרות המדעית וממצאים של סקרי שדה לקביעת המעמד האקולוגי של אקליפטוס המקור בישראל. אקליפטוס המקור ניטע בארצות רבות בעולם ובהיקפים גדולים. אף על פי כן, הדיווחים על פלישה של מין זה בעולם, במובן של התפשטות בקנה מידה רחב הם מעטים מאוד, ובוודאי ביחס להיקף הנטיעות העולמי. מצב דומה קיים בישראל. אוכלוסיות צפופות של עצים שמקורן בריבוי טבעי (זריעים) המרוחקים מצמחי אם נצפו עד כה אך ורק בנחל תבור. הנתונים בספרות וכמו גם סקרי השדה, תומכים בכך שאקליפטוס המקור ראוי למעמד של מין שהתאזרח בישראל ולא למעמד של מין פולש.
אגן ההיקוות של נחל שעל בגליל המערבי עדיין משמר בתי גידול טבעיים של חורש ובתה ים-תיכוניים, אך בעקבות פעולות פיתוח שנלוו להקמת היישובים החדשים באזור, שטחם הצטמצם. השפעת המעורבות האנושית מורגשת גם בשטחים שעדיין נותרו במצב טבעי. הצמחייה הטבעית במשבצת השטח המתוארת במאמר עשירה, ולאחרונה נוסף מידע עדכני אודות מיני צמחים ייחודיים בשטח, וכן על צמחים שעד כה לא היו ידועים מהאזור. תוך כדי כתיבת הכתבה חידשו רשות הטבע והגנים, רשות הניקוז ואיגוד ערים גליל מערבי את הפעילות והמאמץ לשמירת הטבע בחבל ארץ זה, ושלוחה להם מכאן ברכת הצלחה.
דרדר נמוך (חופית נמוכה) Centaurea pumilio הוא צמח בסכנת הכחדה (מין "אדום") בחגורת הרסס בחוף הים. בחופי ישראל הוא מוגבל לחוף הכרמל. אוכלוסיה נוספת גדלה בעבר גם בתל אביב ונחשבה כנכחדת, אך עדויות מהשנים אחרונות ומהימים האלה מאשרות את קיומו בתל אביב כצמח בר גם כיום. המאמר עוסק בבירורים סיסטמטיים וביוגיאוגרפיים אודות מעמדו של המין, מביא נתונים עדכניים על אוכלוסיית תל-אביב ודן בשאלת דרכי שימור נאותות של המין בארץ.
אדמונית החורש Paeonia mascula היא מין בסכנת הכחדה בישראל (צמח "אדום") ומין דגל בשמורת הר מירון. הביולוגיה, האקולוגיה וממשק השימור של אדמונית החורש בהר מירון מוצגים בהקשר של שתי עמדות מנוגדות לגבי מדיניות שמירת טבע בשטחי חורש: הגישה הפסיבית של אי-התערבות מוחלטת, הנותנת לצומח להגיע לתצורת השיא שהיא דלה במינים ומעמידה בסכנה מינים נדירים; והגישה השנייה, התומכת בהתערבות אקטיבית להשגת מטרות שימור מוגדרות, כמו הגנה על מינים נדירים.
