"פצצת שמן החרדל" בפירות וזרעים של רכפתן מדברי, והשפעתה על שני מיני קוצנים: קוצן זהוב טורף זרעים, לעומת קוצן מצוי המפיץ אותם

מים ומזון הם גורמים מגבילים עבור בעלי חיים במדבר. פירות עסיסיים של צמחים הם נדירים במדבר ולכן מושכים מגוון של בעלי חיים הניזונים מהם. הפירות מכילים סוכרים, שומנים וחלבונים כגמול עבור אוכלי הפירות הניזונים מהם ומפיצים את הזרעים. רכפתן מדברי מכיל בציפה של פירותיו המתוקים ובזרעים, מטבוליטים משניים (גלוקוזינולטים). אלה משמשים להגנה על הצמח, ובעיקר על אברי הרבייה שלו, מפני אוכלי צמחים (הרביוורים). במאמר זה אנו מציגים את היחסים ההדדיים בין שני מכרסמים, לבין רכפתן מדברי החולקים אתו בית גידול משותף, וניזונים מפירותיו. קוצן זהוב הוא טורף זרעים, האוכל את הפירות ובמרבית המקרים, גורס את הזרעים בשיניו. לעומתו, קוצן מצוי אוכל את הפירות, יורק את הזרעים הרחק מצמח האם וכך מפיץ אותם.  בפירות ובזרעים של הרכפתן מצויה 'פצצת שמן החרדל'.  בציפת הפרי נמצא גלוקוזינולט שהוא מר אך אינו רעיל, ובזרעים נמצא האנזים מירוזינאז אשר מפרק את הגלוקוזינטים לחומרים רעילים. קוצן זהוב, אוכל את הפירות ואת הזרעים ולכן חשוף לחומרי הרעל. לעומתו קוצן מצוי אוכל את הפירות ויורק את הזרעים, וכך הוא אינו מושפע מהרעל ומפיץ את זרעי הרכפתן. במאמר אנו מביאים תוצאות של תצפיות בהתנהגות, ושל ניסויים המבהירים את היחסים המורכבים בין שלושת האורגניזמים.

להמשך קריאה"פצצת שמן החרדל" בפירות וזרעים של רכפתן מדברי, והשפעתה על שני מיני קוצנים: קוצן זהוב טורף זרעים, לעומת קוצן מצוי המפיץ אותם

רכפתן מדברי Ochradenus baccatus חודר לחבל הים תיכוני ממערב לשדרת ההר המרכזית

נוגן צברי, הגן הבוטני בנאות קדומים nogen21@gmail.com
תאריך התצפית – 1.8.2018
תאריך הפרסום – 10.8.2018
ערך – אבי שמידע המשך…

להמשך קריאהרכפתן מדברי Ochradenus baccatus חודר לחבל הים תיכוני ממערב לשדרת ההר המרכזית

מה קובע את העיתוי והעוצמה של הנביטה והפריחה של צמחים עונתיים במדבר צחיח קיצוני?

שנת תשע"ו הייתה שנה בעלת תפרוסת גשמים "משונה"; שנה ברוכה במיוחד בגלילות פלשת, השפלה דרומית והנגב המערבי, שנה גשומה באופן יוצא דופן באזור אילת והנגב-רחוק ולעומת זאת שנת בצורת של ממש באגן הכנרת, בגליל-מזרחי  וברוב הגולן. בצפון הגולן השנה היתה ברוכה ויעידו  מרבדי הדגניים גבוהי הקומה ומשטחי התלתנים בקרחות של יער אודם. עדות עקיפה ומוחצת  היא בקיה דקת-עלים המכתימה בשלהבות סגולות נהדרות את המדרונות הצפוניים של תילי צפון הגולן - הר שיפון, הר בנטל, תל אביטל, הר-כרמים , תל בראון ואחרים.

להמשך קריאהמה קובע את העיתוי והעוצמה של הנביטה והפריחה של צמחים עונתיים במדבר צחיח קיצוני?

מדוע יחס הזוויגים השכיח בטבע ברוב האורגניזמים הוא 50:50?

מכיוון שבכל מחזור רבייה של אוכלוסייה בטבע כל נקבה מתרבה רק פעם אחת ואילו כל זכר יכול להפרות נקבות רבות, נראה לכאורה שהמצב היעיל הוא מעט זכרים והרבה נקבות בכל אוכלוסייה. אולם בניגוד לכך, יחס הזוויגים באוכלוסיות של האדם ושל מרבית המינים בטבע הוא 50:50, כלומר מספר שווה של זכרים ונקבות. במאמר זה אנו מסבירים, באמצעות דוגמאות מספריות, מדוע יש מספר שווה של זכרים ונקבות, מצב הנראה לכאורה כלא מיטבי וכשווי-משקל בלתי-יעיל עבור אוכלוסיות של מינים ביולוגיים בטבע. ההסבר מתבסס על העיקרון הדרווינסטי של הברירה הטבעית, על עיקרון הרציונליות של תורת-המשחקים ועל תורות כלכליות. באמצעות כלל ההשקעה השווה, הנגזר מהתיאוריה על ההקצאה הזוויגית של צ'רנוב, אנו נחשפים לעקרון פישר על יחס הזוויגים המיושם לדוגמאות רבות בטבע. המאמר מוליך אותנו מהסבר של יחס הזוויגים, הנראה לכאורה קל להבנה, להסבר שלתופעות מפתיעות בטבע כגון: יחס זוויגים גמיש בצמחים, שכיחות לא הגיונית של זכרים בטבע ובזבוז עצום של גרגירי אבקה בצמחים מואבקי רוח.

להמשך קריאהמדוע יחס הזוויגים השכיח בטבע ברוב האורגניזמים הוא 50:50?