מתוארים במאמר שני מינים של סוג הצמח זנבן הגדלים בישראל רק בחגורה ההררית בחרמון – זנבן שנוי-פירות וזנבן היערות. אלה הם צמחים רב-שנתיים עשבוניים הגדלים בחלקים הגשומים של מרכז אירופה וארצות הים-התיכון. בחרמון, מצוק נמנמן ויער אלון הלבנון למרגלותיו מהווים אתר "לוקוס טרמינוס דרומי" של שני המינים הללו.
נוציץ המדבר Pterocephalus pulverulentus, בן-שיח הגדל בהרי המדבר ובחגורת הספר נמצא לאחרונה (10.8.22) בישוב מעלה-מכמש אשר בחבל בנימין מצפון לנחל פרת. זהו צמח נדיר ביותר בישראל הגדל בהרי הסהר-הפורה ומגיע דרומה עד מרכז סיני ודרום ירדן מחד ועד הרי מדבר-סוריה. בדיקה בספרות מעלה כי באזורנו נתון עוד טקסון רב-שנתי של נוציץ, נוציץ ערבי Pterocephalus arabicus אשר ההפרדה בינו לבין נ.המדבר איננה ברורה ואשר פורמלית תואר קודם. על הקשר בין מיני הנוציץ הרב-שנתיים בלבנט מחד, ועל הקשר של נוציץ המדבר עם נוציץ מנוצה ונוציץ עטוף מאידך - במאמר.
כתב וצילם – ליאור אלמגור lior-almagor@012.net.il
תקציר
בקיבוץ נתיב הל"ה אשר בעמק האלה נמצא אחד מהגנים הבוטניים בישראל החופן בקרבו מאות מינים של צמחי בר מכל רחבי ישראל. הגן מוכר גם בשם "הגן של עתי", בזכות מיסדו ומנהלו – עתי יפה. הגן כולל ברכות מים רבות, פינת שרכים, סלעיות מיוחדות וכתמי יער וחורש מצילים. הוא גם מאחסן מגוון מרשים של צמחים נדירים ובסכנת הכחדה אשר ניתן לעקוב אחריהם ולחקור אותם לאורך תקופות השנה. המשך…
טפרוסיה נובית Tephrosia nubica מצוינת ברשימת הצמחים ה"אדומים" בסכנת הכחדה כצמח נדיר ביותר שגדל לפנים באזור אילת ולא נצפה מאז 1996, עת הוכחדה האוכלוסיה האחרונה שהייתה ידועה בצפון העיר אילת בעקבות פיתוח העיר. והנה בתאריך 16.2.2020, מצא אחד מעמנו (ד.ר.) שלושה שיחי טפרוסיה גדלים בשולי האפיק הראשי של נחל נטפים. טפרוסיה נובית היא מין סודני אופייני שאינו גדל בסיני . הוא נבדל מטפרוסיה נאה, המין השכיח בהרי אילת, בפרי החד-זרעי הקצר מכוסה שערות מלבינות ארוכות; כל הצמח ובמיוחד הגביע ומפרש הכותרת מכוסים בשערות לבנות המקנות לצמח גוון מלבין. מין הראוי להרבות את הפרטים המעטים שנמצאו ולייסד מהם אוכלוסיות בר נוספות ולשתול אותה בגנים באזור אילת, כמו ביער הולנד.
בפברואר 2016 נמצא ביער הרי נפתלי כלך לא מזוהה. נסיונות להגדרתו הראו התאמה טובה מאד לשני מינים : Ferula coskunii – צמח שתואר כחדש למדע ב 2005, מהרי אמנוס בטורקיה, ולכלך מירוני – מין עלום מגוש הר מירון, מהחרמון ומלבנון, שאינו מופיע במגדירי הצמחים הישראליים, אך קיימים איסופים שלו בעשביה בירושלים. אנו מציעים לקרוא לו בעברית "קדד הרי-נפתלי".
בכתרים רבים הוכתר הגולן – "ארץ הכרכומים" בדצמבר, "ארץ התלתנים" (הקטניות) בחודש מרץ ו"ארץ הדגניים" בסוף חודש אפריל; בהשתלמות צפון הגולן נגלו מרחבים עצומים עם "יערות" דגניים: מרבדי אין סוף של שעורת הבולבוסין ושיבולת שועל נפוצה צמחו השנה לגובה קומת אדם וצבעו בירוק צהבהב את מישורי הגולן הבזלתיים. בקרחות בין הדגניים על קרקעות הדוקות וסלעיות, שלטו מרבדי קטניות ובראשם תלתן דל-פרחים עם כדורי הפירות הלבידים שלו. לא פחות מ-25 תלתנים שונים ספרנו בהשתלמות ובקרחת יער ליד מסעדה מנינו 21 מיני תלתן שונים בשטח של 100 מ"ר – שיא עולמי של עושר התלתנים ושל מיני הקטניות החד-שנתיים בגולן ובסהר הפורה בכלל.
טוריים קטנים Diplotaxis viminea מתואר בספרות כמין נדיר. למעשה הוא מין שכיח למדי בישראל. הנדירות המיוחסת לו בחבל הים-תיכוני נובעת כנראה מהקושי בהגדרתו: יש לו פרי צר בעל טור אחד של זרעים, בניגוד למיני הטוריים האחרים.
