לימוסלת המים Limosella aquatica, צמח חד-שנתי שלא היה מוכר בארץ, נמצא על ידי המחבר הראשון בגב מים במערב יער אחיהוד והוגדר על ידי המחבר השני. הצמח מאופיין בשלוחות משרישות, פרחים זעירים הנישאים יחידים על עוקצים ארוכים ועלים אליפטיים הנישאים על פטוטרות ארוכות. במאמר תיאור מפורט של הצמח, בית גידולו ותפוצתו ודיון על מעמדו בארץ, האם הוא צמח אפיזודי? או שיש לו אוכלוסיה בת קיימא ולכן חשוב לשמרו.
יוסי לב-ארי, בית אוסישקין, קיבוץ דן , מדריך טבע ומראשוני החברה להגנת הטבע
עופר שנער, מנהל שמורת הבניאס, רשות הטבע והגנים – ofer.shinar@npa.org.il
הדס כהנר, פקח רשות הטבע והגנים, מורדות נפתלי – hadask@npa.org.pl
נדב שני, פקח בשמורת דן , רשות הטבע והגנים ומכללת תל-חי
עמית דולב, ביולוג מחוז הצפון, רשות הטבע והגנים – amitd@npa.org.il
אבי שמידע, האוניברסיטה העברית וחוג כלנית – avi.shmida@gmail.com
מין איריס חדש לישראל, איריס הפקעות Iris tuberosus התגלה זה עתה (12.3.2020) ליד קיבוץ משגב-עם בקצה הצפוני של רכס נפתלי בישראל. האם זהו מין בר טבעי לישראל או מין גר אשר יובא לארץ על ידי אחד מחברי משגב עם, נשתל במקום ו"קפץ" לשולי החורש הטבעי הגדל מסביב ? אין אנו יודעים את התשובה ונמשיל לעקוב ולחקור את המציאה.
פרחיו של איריס הפקעות דומים מאוד למינים בקבוצת איריס הביצות; בבשן בדרום סוריה גדל מין איריס נדיר ביותר בעל פרחים כמעט זהים למין שנמצא במשגב עם – איריס כהה-כתם, אשר עדיין אין במרשתת אפילו תמונה אחת שלו. אך איריס הפקעות שייך למעשה לסוג נפרד מהסוג איריס "הרמודקטילוס" הנבדל ממיני האירוס בסימנים מהותיים: השורש שלו דמוי אצבעות (כמו בעירית גדולה), הפרי שלו עשוי רק מפוחית אחת וחתך העלה מצולע בעל 4 מקצועות (ראה תמונה) ולא דמוי סכין כמו בקבוצת אירוס הביצות.
עוז גולן, אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב וחוג כלנית golanoz.me@gmail.com
אבי שמידע, המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים – avi.shmida@gmail.com
דני סימון, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב dysimon@post.tau.ac.il
לראשונה אנו מדווחים על ביקורים קבועים של תיקנים (Insecta: Blattoidea) מהמין Blattella biligata בפרחי נר-הלילה החופי אשר כנראה גורמים גם להאבקה. מיני הסוג נר-הלילה ידועים כמותאמים להאבקת רפרפים וחרקים בעלי חדק ארוך מאוד המאפשר את יניקת הצוף. גרגרי האבקה בנר-הלילה, מלוכדים ביניהם על ידי חוטי דבק צמיג הנדבק היטב לחדק הרפרף ולשערות ראשו (קשקשים). דביקות גרגירי האבקה מונעת מרוב החרקים המבקרים בפרחים לאסוף את האבקה כמזון. על כן הייתה זו הפתעה גדולה כאשר התגלה כי מין זה של תיקן מבקר בהמוניו בפרחי נר-הלילה וניזון שם בעיקר מאבקת הפרחים אך גם מעט מהצוף. הידיעות בספרות על האבקת פרחים על ידי תיקנים, נדירות ביותר ומצומצמות לאזור הטרופי בפרחים קרובי קרקע. נדונה המשמעות האבולוציונית של יחסי הגומלין בין התיקן לפרחי נר-הלילה.
בסוג אמברוסיה כחמישים מינים ושישה מתוכם ידועים כיום בישראל. אמברוסיה ימית גדלה בר ומוגדר כמין בסכנת הכחדה בישראל. בעשורים האחרונים תועדו בארץ ארבעה (או חמישה) מינים גרים שמוצאם בצפון-אמריקה. מינים אלה הם פולשים, משתלטים על בתי-גידול לחים ומהווים סכנה אמיתית לצומח הטבעי בבתי גידול אלה. סיכון נוסף נשקף לבריאות הציבור מגרגרי האבקה האלרגניים. הכתבה מתארת את הסוג ומציגה מגדיר למינים הגדלים בארץ.
במאמר זה מובאת סקירה של ממצאים שדווחו בספרות המדעית וממצאים של סקרי שדה לקביעת המעמד האקולוגי של אקליפטוס המקור בישראל. אקליפטוס המקור ניטע בארצות רבות בעולם ובהיקפים גדולים. אף על פי כן, הדיווחים על פלישה של מין זה בעולם, במובן של התפשטות בקנה מידה רחב הם מעטים מאוד, ובוודאי ביחס להיקף הנטיעות העולמי. מצב דומה קיים בישראל. אוכלוסיות צפופות של עצים שמקורן בריבוי טבעי (זריעים) המרוחקים מצמחי אם נצפו עד כה אך ורק בנחל תבור. הנתונים בספרות וכמו גם סקרי השדה, תומכים בכך שאקליפטוס המקור ראוי למעמד של מין שהתאזרח בישראל ולא למעמד של מין פולש.
בעקבות כתבתם של ד"ר עודד כהן ושל פרופ' יוסי ריוב בנושא "קריטריונים להגדרת צמחים פולשים בישראל ולהערכת סיכון" מוצגת תגובה המסבירה את הבסיס התיאורטי של הגדרת מין צמח פולש בליווי דוגמאות של צמחים מהעולם ומישראל. ההגדרה כוללת מדדים כמותיים ומקובלת על רוב המומחים בעולם בתחום של אקולוגיה של צמחים פולשים. מוסבר מדוע היא עדיפה על הגדרה תיאורית, ומפורטים בה המרכיבים האקולוגיים הכמותיים של מרחק הפצה, קצב פלישה והתבססות המשמשים להגדרת שלושת השלבים של התבססות צמחים גרים: שלב מזדמן, שלב מאוזרח ושלב פולש. ניתנות דוגמאות של צמחים כאלה בחו"ל ובישראל. מעמדו של אקליפטוס המקור כמין פולש למערכות אקולוגיות טבעיות בישראל נדון ביתר פירוט כדוגמה לצורך ביישום קריטריונים ברורים וכמותיים.
צחר כחלחל Leucaena leucocephala הוא עץ או שיח גדול ממוצא מקסיקני ומרכז אמריקאי. בישראל הוא משמש בעיקר כצמח נוי בגינות. למרות שצחר כחלחל נכלל ברשימת 100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם (לפי ה-IUCN), הוא לא התאפיין כצמח פולש בארץ עד לשנים האחרונות. אך ריבוי התצפיות של פרטי צחר כחלחל בשטחים פתוחים בתקופה האחרונה, מעלה שאלה לגבי הדינמיקה והמעמד של צמח זה באזורנו.
אמברוסיה מכונסת (Ambrosia confertiflora) היא צמח עשבוני, רב-שנתי קצר-חיים, ממשפחת המורכבים אשר הפך לאחד הצמחים הפולשים המסוכנים ביותר כיום בישראל, הן לבתי גידול טבעיים והן לחקלאות.
