Tag Archives: קטניות

על הסוג חמצה (חומוס) וחמצת יהודה בישראל

אבי שמידע   – המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

שחל עבו  – החוג לגידולי שדה וירקות, הפקולטה לחקלאות מזון וסביבה ע"ש רוברט ה. סמית', , האוניברסיטה העברית, רחובות  shahal.abbo@mail.huji.ac.il

לעומת שאר הסוגים בשבט הבקיים (בקיה, טופח, אפון,ועדשה) מיוחד הסוג חמצה בשערות בלוטיות "חמוצות" על אבריו. כל סוגי השבט מאופיינים על ידי קנוקנות ודווקא אלה של החמצה קטנות או חסרות לחלוטין(במרבית המינים). השערות הבלוטיות מכילות חומצה ונותנות לעלווה את הטעם החמוץ. בישראל מוכר רק מין יחיד של חמצה –חמצת יהודה Cicer judaicum, מין ויקרי לחמצה שסועה הגדלה צפונה לישראל. המין התרבותי, חמצה תרבותית(חומוס),  בוית בדרום-מזרח תורכיה ממין חד-שנתי הקרוב לח.יהודה. סביר שהזרעים הגדולים של שלושת מיני החומוס החד-שנתיים המוכרים מדרום מזרח טורקיה ותכונת התרמיל הבלתי מתבקע ואשר לעיתים נשאר על הצמח היבש  – היו בין התכונות אשר משכו את תשומת ליבם של בני-האדם כפרלוד לביות החימצה במקביל לעדשה, אפון ובקיה. לחובבי הטבע אתגר לחפש את החימצה המחורצת  C. incisum מין ר-שנתי אשר נאסף לפנים בחרמון הגבוה.

בקיה ארוכת-עוקץ Vicia articulata – מין חדש לישראל וחשיבותו לצמחי מורשת

יאיר אורyairur@013.net

יואל מלמד – הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com

אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

מין חדש לישראל של בקיה חד-שנתית מתואר מתל אביטל בצפון רמת הגולן, בקיה ארוכת-עוקץ (שם מוצע) – Vicia articulata . זהו מין חד-שנתי הגדל כצמח בר באגן הים-התיכון אך לא ברור מהו מעונו הטבעי; התפשט כפליט תרבות ועשב שוטה נדיר במרכז אירופה. מין זה שימש בעבר כגידול חקלאי לזרעים ומספוא אולם בסוף המאה הקודמת נזנח גידולו וכיום ניתן למצוא שדות זרועים של בקיה ארוכת-עוקץ רק באי סיציליה. תפוצתו במזה"ת כוללת רק את תורכיה והוא חסר בירדן ובלבנון. מציאתו בישראל מעשירה את אבות צמחי הבר שלנו במין קטנית נוסף.

גרגרנית הקלשון – מין חדש לישראל אשר התגלה בחרמון ההררי

יואל מלמד– הפקולטה למדע החיים ע"ש מינה ואברהם גודמן, אוניברסיטת בר- אילן    yomelamed@gmail.com
אבי שמידע –  חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים    avi.shmida@gmail.com

גרגרנית הקלשון Trigonella crassipes נמצאה לראשונה השנה בחגורה ההררית בחרמון ברום 1600 מטר ובכך היא מצטרפת כמין חדש ל 2410 מינים מקומיים (בר, Wild species ) בפלורה של ישראל. עוקץ התפרחת נושא 8-3 פרחים המבשילים ל-5-3 פירות ישרים כמעט, היוצאים מנקודה משותפת. שמה העברי מוצע לה על שום תכונת התרמילים המסודרים במקביל זה לזה כשיני קלשון. גרגרנית הקלשון היא מין חד-שנתי הגדל בחגורת הספר של הסהר הפורה (תורכיה, סוריה לבנון) הקרוב בישראל למינים ג. חד-פרחית מחד וג. מאוצבעת מאידך. לעומת ג. חד-פרחית יש לה מספר פרחים בתפרחת ולעומת ג. מאוצבעת התרמיל שלה כמעט ישר ואיננו קשתי. גילויה בחרמון מוסיף את האתר הדרומי ביותר של תפוצתה בסהר הפורה.

האם חרוב דו-מיני גדל בר בישראל?

פרח דו-מיני בעל זירי אבקנים קצרים, צילם יוסי סלבצקי ©ים

אבי שמידע – המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, והחוג ללימודי ארץ-ישראל במכללת כנרת avi.shmida@gmail.com

יצחק תור–  כורם, מדריך טבע ישראל וחוקר ריאליה במקורות היהודיים, מצפה נטופה – tornetofa@gmail.com     

בעקבות מציאתו של עץ חרוב דו-מיני ליד הררית בגליל התחתון עולה השאלה האם חרובים דו-מיניים גדלים בר בישראל. עד כה נמצאו בישראל רק חרובי בר דו-ביתיים, כלומר עצים חד-זוויגיים אשר הם זכר או נקבה. בספרות המדעית ובחקלאות נכתב על החרוב כי הוא 'תלת-טיפוסי' ( Trioecy), כלומר האוכלוסיה כוללת פרטים זכריים, פרטים נקביים וכמו כן עצים הרמפרודיטיים בעלי פרחים דו-מיניים. במשך 45 שנה חיפשנו באוכלוסיות הבר של החרוב המצוי הגדל בישראל ולא מצאנו עצים הנושאים פרחים דו-מיניים, בעלי צלקת ואבקנים. עד שנת 2014 נמצאו בצומת הבר של ישראל רק עצים חד-מיניים אך במערב הים-התיכון מוכרים עצים בעלי פרחים דו-מיניים. לאחרונה, גילה אחד מאתנו (י.ת.) גילה במבדד הנוצרי 'נטופה', ליד הישוב הררית, עץ בודד אשר כל תפרחותיו נושאות פרחים דו-מיניים. על תגלית זו, על הקשר שלה לתרבות החרוב באזור הים-תיכוני מחד, והקשר לאבולוציוני של טיפוסי מיניות וכרומוסומי סקס מאידך, נרחיב במאמר זה.

שימושי ינבוט השדה למאכל ולמרפא

אביבית ברקוביץ' מורה לליקוט ובישול בטבע, המרכז המקצועי לליקוט. avivitber@gmail.com
השתתפה: צביה שפירא tzviashap@gmail.com

עלים ופירות של ינבוט השדה משמשים למאכל ולרפואה עממית-מסורתית בקרב הערבים והבדואים בארץ-ישראל וכן גם בארצות נוספות במזרח התיכון. מתכון לתבשיל מפירות של ינבוט מוצג בכתבה. הרפואה המסורתית מייחסת לתמציות הינבוט מגוון של השפעות רפואיות. מחקרים אחדים שבהם חיות מעבדה טופלו בתמציות פרי ינבוט  ומחקרים בתנאי In-vitro – הראו הטבה של מחלת הסוכרת, השפעה על הכבד בכיוון של הורדת רמת שומני הדם המזיקים ופעילות אנטי דלקתית נוגדת חיידקים ופטריות.

מיני הינבוט הזרים הפולשים לישראל ולירדן

אבי שמידע המחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים, גבעת רם   avi.shmida@gmail.com

במאה וחמישים השנה האחרונות ניטעו מיני ינבוט אמריקאיים באזורים החמים של שאר יבשות העולם כעצי נוי, הסקה וצל, אך במהרה הפיצו את עצמם והפכו למין הפולש הראשון בחשיבותו השלילית לצמחייה הטבעית באזורים הסוב-טרופיים של כדור-הארץ. מיני הינבוט שנשתלו יצרו בני כלאיים קשים להגדרה המכונים בשם הכולל ינבוט המסקיטו. בירדן הפך ינבוט המסקיטו לצמח פולש מספר אחד, השתלט על שטחים עצומים בבקעת הירדן (הע'ור), באזור ים-המלח ובערבה, והוא פולש לקניונים של האשדות המערביים של מואב ואדום. פלישה זו דוחקת ומכחידה את מיני העצים הטבעיים. בישראל ניטע בעבר בעיקר המין ינבוט לבן המוגבל בהפצתו הטבעית אך מתברר כי יותר ויותר אתרי זריעים מוברים של ינבוט המסקיטו וינבוט לבן מתגלים במעונות החמים בעלי לחות גבוהה בקרקע בקיץ- והם מהווים סכנה חמורה להתפרצותו בשטחים טבעיים תוך הכחדה של מיני העצים הטבעיים במקום.

הפיטו-אסטרוגנים בתלתן תת-קרקעי

צביה שפירא בוטנאית המתמחה בכימיה של צמחי מרפא. tzviashap@gmail.com
בהשתלמות "כלנית" בגליל העליון באביב תשע"ה מצאנו את המין תלתן תת-קרקעי  Trifolium subterraneum (משפחת הקטניות). זהו מין חד-שנתי אשר הפירות שלו נטמנים באופן אקטיבי על ידי צמח האם בתוך האדמה. תלתן תת-קרקעי היה הצמח שגרם ל"מחלת התלתן" באוסטרליה בשנות ה-40 במאה ה-20, מחלה זו של עדרי הצאן והבקר  חוללה שם קטסטרופה כלכלית. הסיבה הייתה הריכוז הגבוה של הפיטו-אסטרוגנים במין זה. מאז נעשה מחקר עצום בתרומתם של מטבוליטים משניים אלו להגנה הכימית שהם מעניקים לצמחים. מאמר זה עוסק בתחום ידע זה ובאפשרות של שימוש בפיטו-אסטרוגנים צמחיים לטיפול במחלות שונות.

צחר כחלחל – האם מתחיל לפלוש בישראל ?

ז'אן-מארק דופור-דרור  jmdd@netvision.net.il

צחר כחלחל Leucaena leucocephala  הוא עץ או שיח גדול ממוצא מקסיקני ומרכז אמריקאי. בישראל הוא משמש בעיקר כצמח נוי בגינות. למרות שצחר כחלחל נכלל ברשימת 100 האורגניזמים הפולשים ביותר בעולם (לפי ה-IUCN), הוא לא התאפיין כצמח פולש בארץ עד לשנים האחרונות. אך ריבוי התצפיות של פרטי צחר כחלחל בשטחים פתוחים בתקופה האחרונה, מעלה שאלה לגבי הדינמיקה והמעמד של צמח זה באזורנו.

חודש אדר – תורמוס ההרים

שיר ורד shir20@gmail.com
תורמוס ההרים Lupinus pilosus הינו צמח חד-שנתי מוגן ממשפחת הקטניתיים (פרפרניים) הגדל בהרים בחבל הים תיכוני.  הוא פורח באביב ופריחתו לעיתים רבות במרבדים גדולים הצובעים את הנוף בצבע כחול בולט בתקופת שיא הפריחה.