Tag Archives: צומח הגליל

סיכום השתלמות כלנית לעמק בית-שאן, 5.3.2020

חרדל לבן ונוף הע'ור ורמת-אירביד 5.3.20 מעוז-חיים א.אשכר ©

אבי שמידע  – חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות- האוניברסיטה העברית בירושלים –  avi.shmida@gmail.com

הילה גיל   –    חוג כלנית ומכון דש"א – hillagi@post.bgu.ac.il

השתלמות תחילת חודש מרץ תש"פ ל"סביבות בית-שאן" עמדה בסימן החורף הגשום מאוד והקר בחודשים ינואר פברואר 2020. אמנם לא פגשנו החורף בטמפרטורות מינימום קיצוניות (ולכן בהתאם, לא ירד שלג בהרי ירושלים) אך הטמפרטורות הנמוכות הממוצעות עד תחילת חודש מרץ גרמו לאיחור בפריחה של רוב צמחי הבר של ארצנו: כך למשל השקדיות (שקד מצוי וש.קטן-עלים) פרחו בירושלים רק בסוף חודש פברואר (שיא פריחה בתאריכים 20.2.20 ועד 4.3.20); כל פורחי "שיא החורף" בתחילת חודש ינואר אחרו לפרוח לפחות בעשרה ימים (כנראה גם בגלל היובש הקיצוני של חודש נובמבר וחלק מדצמבר) – זלזלת הקנוקנות, מילה סורית, ערער ארזי, עירית גדולה, חרדל לבן, זמזומית מצויה וכלנית מצויה אדומה. לכן הסטנו את מוקד ההשתלמות לאזורים הנמוכים והחמים ביותר במזרח ארצנו, סביב עמק בית-שאן והבקעה הצפונית אזור שהרום הטופוגרפי הממוצע שלו 200- מטר כאשר התחנות בהן ביקרנו היו בתחום של 227- ועד 63+ מטר מתחת לפני הים. באזור זה פגשנו משטחי ענק של מצליבים המאפיינים את סוף החורף וראשית האביב: בן-חרדל מצוי, חרדל לבן, טוריים מצויים ושלח ספרדי. מדוע דווקא המצליבים שולטים? ראו להלן.

תודתנו נתונה לחברינו הצלמים שתעדו את הטבע והפרחים בתחנות ההשתלמות;  איתן שפירא, אורי אשכר, אהרוני מור, חווה להב, טליה אורון וחנן יחיאלי ורבים אחרים שלא הספקנו להציג את תמונותיהן בסכום זה. תודה מיוחדת להילה גיל, דבורה לב-רמתי ולעופרה פרידמן שעמלו לרשום את התצפיות ולארגן את "עודף האנשים" ולדאוג שהמכוניות הפרטיות לא ילכו לאיבוד .

הצומח של גבעת יודפת העתיקה, שדה החצבים ועצי הלבנה הרפואי

מוטי אביעם  המחלקה ללימודי ארץ-ישראל ומכון כנרת לארכיאולוגיה גלילית, מכללה כנרת  maviam53@gmail.com
אבי שמידע  המחלקה לאבולוציה והמרכז לרציונליות האוניברסיטה העברית, המחלקה ללימודי ארץ-ישראל מכללת כנרת ומערכת "כלנית"  avi.shmida@gmail.com
צילומי אויר ע"י רחפן: יגאל צור  yigal.tsur@gmail.com

הצומח על הגבעה של יודפת העתיקה מתואר תוך הדגשת הצמחים המעוצים והמאפיינים הבוטניים המיוחדים לגבעה  עליה בנוי האתר: שדה חצבים ענק (הגדול בארץ?!) וקבוצות עצי לבנה רפואי מרשימות בעלות גזע מרכזי זקן ועבה. המרחב  פנימה לקו החומה מימי המרד, חשוף כמעט לחלוטין מצומח מעוצה וכן מצמחים עשבוניים רב-שנתיים, למעט חצבים. כיפת הנארי הנישאת בראש הגבעה בוהקת בשממונה למרחק רב והיא חסרה צמחי סלעים כמעט לחלוטין. החסר המובהק של עצי וזריעי אלון מצוי באתר בולט לעומת החורש הטבעי הצפוף בהר עצמון הסמוך ולעומת השליטה  של עצי אלה ארץ-ישראלית גדולים בקירות פתחי המערות ובמדרונות הסלעיים. קבוצות עצי הלבנה הקשישים גדלות גם בשטח חורבות הכפר הביזנטי המצוי מצפון לגבעת יודפת העתיקה (חורבת שיפת). אפשר כי עצי הלבנה הושארו ונשמרו במכוון על ידי הרועים כדי לספק מזון בעונת הסתיו. כתם החצבים הענק קשור כנראה לכך שהמערות הרבות על הגבעה שמשו מכלאות צאן ובקר תקופה ארוכה והחצבים שלא נאכלים על ידי הבהמה התבססו בין הצרורות של אבני החורבות. צמחים אנטיפסטורלים נוספים שנעשו שכיחים בגבעה בשל הרעיה החזקה הם אלת מסטיק וחוחן הקנרס. בולט היעדרם של קידה שעירה וזריעי אלון מצוי.