Tag Archives: הצלחה רבייתית

למה החצב המצוי פורח בסתיו? השוואת ההשקעה בביומסה וברביה, בינו  לקרובו בן-חצב יקינטוני הפורח באביב

גידי נאמן – החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים gneeman@gmail.com

מבוסס על המאמר:

Ne’eman G 1999 A comparative study of reproduction and biomass allocation between spring and autumn flowering Mediterranean geophytes. Journal of Mediterranean Ecology 1:27-34.

  תקציר

במקומות עם אקלים ים-תיכוני, האביב הוא עונת השיא של הפריחה ושל שפע המאביקים. למרות זאת, יש מספר מיני גאופיטים הפורחים בסתיו, טרם תחילת הגשמים שזו התקופה היבשה ביותר בשנה. הסבר מקובל לפריחה יוצאת דופן זו, הוא שמינים אלה התפתחו ממינים פורחי-אביב שהסיטו את תקופת הפריחה שלהם לסתיו. על-פי סברה זו, הגורם הסלקטיבי היכול להניע שינוי כזה, הוא הצלחה רבייתית גדולה יותר בסתיו. זאת בשל מיעוט מיני הצמחים הפורחים, והתחרות הנמוכה על מאביקים, לעומת התחרות הגבוהה אביב. מטרת מחקר זה היא לבחון את ההשערה שההסטה של מועד הפריחה מהאביב לסתיו בחצב מצוי (Urginea mritima)  הייתה מלווה בעליה בהצלחה הרבייתית. מכיוון שאין חצבים הפורחים באביב, נאלצנו להשוות בין החצב המצוי לבין בן-חצב יקינטוני (Scila hyacintoides) שהוא מין קרוב הדומה לחצב בתכונות רבות, אך פורח באביב. ההשוואה כללה בדיקה של ההצלחה הרבייתית הנקבית והזכרית, מספר גרגירי האבקה והביציות המיוצרים בפרח, מנגנון הרבייה וההאבקה, וההשקעה בביומסה באיברים הווגטטיביים, בפרחים למשיכת מאביקים ובזרעים. התוצאות מלמדות על יתרון יחסי בהצלחה הזכרית של חצב מצוי יחסית לזו של בן-חצב יקינטוני. מבחינה זו התוצאות תומכות בהשערה שהסטת הפריחה מהאביב לסתיו הייתה מלווה ביתרון רבייתי. אבל להסטה זו היה מחיר בהגדלת ההשקעה בפרחים וירידה בהצלחה הנקבית בחצב מצוי יחסית לבן חצב יקינטוני. אולם יתכן שהיתרון בפריחה הסתווית טמון בטריפת זרעים נמוכה יותר והצלחה גדולה יותר בנביטה והתבססות הצמחים, נושאים אלה מוצעים למחקרים בעתיד.

ממשק ושימור מרוות איג – צמח נדיר ואנדמי בישראל

רחלי שוורץ-צחור  פארק הטבע רמת הנדיב, Racheli@ramathanadiv.org.il
אבי פרבולוצקי  המחלקה למשאבי טבע, מרכז וולקני למחקר חקלאי avi@volcani.agri.gov.il
גידי נאמן  החוג לביולוגיה, אוניברסיטת חיפה-אורנים gneeman@research.haifa.ac.il

מרוות איג, Salvia eigi, היא מין אנדמי, המוגדר כמין "אדום" המצוי בסכנת הכחדה. היא גדלה בעשרה אתרים בלבד בארץ, כאשר פארק רמת הנדיב הוא אחד משני אתרים בהם עדיין מונה אוכלוסייתה מעל למאה פרטים. באתר גידולה  ברמת הנדיב, כמו בכלל שטח הפארק, מתקיים ממשק רעיית בקר שמטרתו לצמצם את סכנת השריפות. היות שצמחי מרוות איג נחשפים לרעייה בשיא צמיחתם ופריחתם לפני חנטת הפירות והזרעים החלטנו לערוך מחקר שמטרותיו כדלקמן: 1. בחינת השפעת רעיית בקר על אוכלוסיית צמחי מרוות איג. 2. הגדרת תכנית ממשק לשימור ארוך טווח של  מרוות איג. 3. בחינת אפשרות לשימור אקטיבי של מרוות איג באתר (in-situ) ומחוץ לאתר (ex-situ).תוצאות המחקר מלמדות כי רעיית בקר בשלהי האביב פוגעת באופן ישיר וקשה בצימוח הווגטטיבי ובכושר הרבייה של אוכלוסיית מרוות איג. המלצתנו היא להתאים עבור מין זה ממשק שיתמוך בשימורו בבית גידולו הטבעי ויכלול גידור מפני רעיית בקר סביב האזור בו גדלים הצמחים. כדי למנוע התפתחות של צומח עשבוני גבוה בעקבות הפסקת הרעייה העלול לדחוק את המרווה, מומלץ אחת לשש שנים לפתוח את השטח לרעייה בכדי למתן את סגירת השטח ולהאט את הסוקצסיה. לחילופין, ניתן ליישם ממשק של רעיית עיזים בקיץ לאחר פיזור הזרעים של המרווה. עוד עולה ממחקר זה, שניתן וכדאי לשמר מין נדיר ואנדמי זה גם בשימור in-situ בשטחים טבעיים מתאימים וגם בשימור ex-situ בגנים בוטניים ובבנק הגנים.