Tag Archives: האבקה

למה החצב המצוי פורח בסתיו? השוואת ההשקעה בביומסה וברביה, בינו  לקרובו בן-חצב יקינטוני הפורח באביב

גידי נאמן – החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה-אורנים gneeman@gmail.com

מבוסס על המאמר:

Ne’eman G 1999 A comparative study of reproduction and biomass allocation between spring and autumn flowering Mediterranean geophytes. Journal of Mediterranean Ecology 1:27-34.

  תקציר

במקומות עם אקלים ים-תיכוני, האביב הוא עונת השיא של הפריחה ושל שפע המאביקים. למרות זאת, יש מספר מיני גאופיטים הפורחים בסתיו, טרם תחילת הגשמים שזו התקופה היבשה ביותר בשנה. הסבר מקובל לפריחה יוצאת דופן זו, הוא שמינים אלה התפתחו ממינים פורחי-אביב שהסיטו את תקופת הפריחה שלהם לסתיו. על-פי סברה זו, הגורם הסלקטיבי היכול להניע שינוי כזה, הוא הצלחה רבייתית גדולה יותר בסתיו. זאת בשל מיעוט מיני הצמחים הפורחים, והתחרות הנמוכה על מאביקים, לעומת התחרות הגבוהה אביב. מטרת מחקר זה היא לבחון את ההשערה שההסטה של מועד הפריחה מהאביב לסתיו בחצב מצוי (Urginea mritima)  הייתה מלווה בעליה בהצלחה הרבייתית. מכיוון שאין חצבים הפורחים באביב, נאלצנו להשוות בין החצב המצוי לבין בן-חצב יקינטוני (Scila hyacintoides) שהוא מין קרוב הדומה לחצב בתכונות רבות, אך פורח באביב. ההשוואה כללה בדיקה של ההצלחה הרבייתית הנקבית והזכרית, מספר גרגירי האבקה והביציות המיוצרים בפרח, מנגנון הרבייה וההאבקה, וההשקעה בביומסה באיברים הווגטטיביים, בפרחים למשיכת מאביקים ובזרעים. התוצאות מלמדות על יתרון יחסי בהצלחה הזכרית של חצב מצוי יחסית לזו של בן-חצב יקינטוני. מבחינה זו התוצאות תומכות בהשערה שהסטת הפריחה מהאביב לסתיו הייתה מלווה ביתרון רבייתי. אבל להסטה זו היה מחיר בהגדלת ההשקעה בפרחים וירידה בהצלחה הנקבית בחצב מצוי יחסית לבן חצב יקינטוני. אולם יתכן שהיתרון בפריחה הסתווית טמון בטריפת זרעים נמוכה יותר והצלחה גדולה יותר בנביטה והתבססות הצמחים, נושאים אלה מוצעים למחקרים בעתיד.

הסחלב של דרווין Catasetum – דוגמא קיצונית לדו-פרצופיות מינית בפרחים

אבי שמידע, חוג כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות,האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com

דו-פרצופיות מינית בפרחים נדירה מאוד בממלכת הצמחים. לכן כה בולט השוני בין פרחי זכר ונקבה בסחלב הטרופי קטסטום Catasetum , אפיפיט דו-בייתי לו פרחי נקבה ירקרקים נחבאים לעומת פרחי זכר אטרקטיביים. המאמר מסכם מחקרים אשר נעשו על סחלב הקטסטום ומאביקיו, החל מדרווין אשר הוכיח כי "שני צמחים שהיו שייכים בזמנו לשני סוגים שונים מכליאים ביניהם ולכן שייכים לאותו המין Catsetum saccatum ועד מציאת מנגנון האבקה של הסחלב ופתרון התעלומה: מדוע מבקר זכר הדבורה דווקא בפרחי הנקבה לאחר הביקור הטראומטי בפרח הזכר?

שינוי צבע בפרחי צלף רותמי Capparis decidua – אמצעי תקשורת למאביקים ולמגנים

בני שלמון  – benny.shalmon072@gmail.com

הביא לדפוס: אבי שמידע

לצלף הרותמי Capparis decidua פרחים המשנים את צבעם כאיתות למאביקים- בעיקר סבכים, מצהוב-כתום בערב ובבוקר, לורוד- אז יש בהם צוף והם מוכנים להאבקה, לאדום- אז הם חסרי צוף ומאותתים לציפורים במרחק- כאן יש פריחה. תופעה דומה קיימת בהרנוג השיטים- בו צבע הפרח ירוק כשהוא המוכן להאבקה ומכיל צוף, ולאחר האבקה הופך אדום. על עלי הגביע של הפרח הכתום-ורוד מופרש צוף המושך נמלים גדולות מהסוג קמפונית, המגינות על הצוף מחרקים העלולים לפגוע בפרח. טיפות צוף נראו גם על פירות צעירים.

צבע הפרחים, ההאבקה, והגנטיקה של הכלנית המצויה Anemone coronaria בישראל

פריחה של כלניות אדומות, לבנות, כחולות ובעלות צבעי ביניים

אמוץ דפני, החוג לביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת חיפה   adafni@research.haifa.ac.il
חגי צהרי, החוג לביולוגיה אבולוציונית, אוניברסיטת חיפה   hagai11@gmail.com|
רחל בן-שלמה החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה, אורנים  ekly@research.haifa.ac.il
ניקולס ווריקן, Agroecology & Pollination Group, Landscape Ecology & Plant Production Systems, Université Libre de Bruxelles,  Belgium  Nicolas.vereecken@ulb.ac.be
גידי נאמן, החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה, אורנים   gneeman@gmail.com

מאמר זה מבוסס על המאמר המדעי:

Dafni A Tzohari H Ben-Shlomo R Vereecken N et al. 2020 Flower colour polymorphism, pollination modes, breeding system and gene flow in Anemone coronaria. Plants 9 (3) :397 https://www.mdpi.com/2223-7747/9/3/397.

תקציר: כלנית מצויה Anemone coronaria ממשפחת הנוריתיים Ranunculaceae מאופיינת בפרחים אדומים, לבנים, כחולים, בגוונים שונים של סגול-ארגמן או וורוד ותכונה זו היא תורשתית. פולימורפיזם (רבגוניות) קיצוני כזה של צבעי פרחים במסגרת מין אחד היא תופעה נדירה יחסית. רבגוניות כזו עשויה להיות תוצאה של ברירה טבעית על-ידי המאביקים, על-ידי גורמים ביוטיים אחרים שאינם מאביקים, או על-ידי תנאי סביבה. במחקר זה בדקנו את ההרכב הגנטי ומידת הדמיון הגנטי בין עשר אוכלוסיות של כלניות בעלות פרחים אדומים לבנים וכחולים הגדלות בעשרה אתרים בישראל ובין טיפוסי הצבע השונים של כלניות ההגדלות באוכלוסיות מעורבות. כמו כן בדקנו את מנגנוני הזיווג, דרכי ההאבקה והתנהגות המאביקים בטיפוסי הצבע השונים. מצאנו שלפרחים בצבעים שונים יש החזר אור שונה שדבורי דבש מסוגלות להבדיל ביניהם. חנטת הפירות בפרחים שהיו תחת רשת שאפשרה האבקת רוח אך מנעה גישת מאביקים, הייתה דומה לזו של פרחים שהיו חשופים להאבקה טבעית על-ידי מאביקים ורוח. תוצאה זו מעידה על התפקיד המשמעותי של האבקת רוח בפרחי הכלנית. פרחי הכלנית בוקרו על-ידי חרקים שונים בעיקר דבורים וזבובים, אבל בניגוד למחקרים קודמים לא נצפו חיפושיות בפרחים. דבורי דבש, ודבורים יחידאיות Andrena sp. העדיפו באופן מובהק פרחים לבנים וכחולים על פני אדומים, זבובי רחף (Syrphidae) נמנעו גם הם מלבקר בפרחים האדומים, אך לא באופן מובהק. לכן, התנהגות המאביקים יכולה להסביר רק באופן חלקי את מגוון הצבעים בכלנית. הבדיקות הגנטיות של הרכב הDNA, לא הראו הבדלים מובהקים בין האוכלוסיות ולא בין טיפוסי הצבע האדומים, לבנים והכחולים. התוצאות מראות שבטבע קיים חילוף חופשי של גנים בין האוכלוסיות ובין טיפוסי הצבע השונים, ושהאבקת רוח אקראית יכולה להסביר את העדר ההבדלים האלה.

מדוע תפרחות בעלות דגל כה נדירות? על אקולוגית ההאבקה של אזוביון דגול Lavandula stoechas

גדי פולק ז"ל  –  מכללת סמינר הקיבוצים תל אביב וחוג טבע "רתם-כלנית"

אבי שמידע  –   המרכז לחקר הרציונליות והמחלקת לאבולוציה ואקולוגיה, האוניברסיטה העברית, ירושלים  avi.shmida@gmail.com

אזוביון דגול Lavandula stoechas הוא אחד ממיני הצמחים הבודדים אשר אצלם התפתחה תופעת "הדגל" כאמצעי ראווה ופרסומת. בצמחיית ישראל ידועים רק מינים מעטים בעלי תפרחת דגל (אזוביון דגול א.משונן, מרווה דגולה, מצילות מצויצות, כדן נאה) ובכל צמחיית הים התיכון בת 20000 מינים ישנם פחות ממאה מינים בעלי דגל השייכים למספר סוגים מועט ביותר (מרווה, אזוביון, מצילות, כדן, עדעד ונזמית).
בסוג אזוביון ישנן קבוצות אחדות אשר תפרחותיהן חסרות כל דגל וישנה קבוצה אחת בעלת דגלים בראש התפרחת שמקורם בעלים אשר גדלו והפכו צבעוניים. במינים בעלי הדגל הפרחים קטנים יותר בברור לעומת מיני האזוביון חסרי הדגל. בנוסף לכך בא.דגול הפרחים מסודרים בארבעה טורים אנכיים, צבע הפרחים כחול-כהה עד שחור ואין הם מחזירים אולטרה-סגול; זאת לעומת מיני האזוביון חסרי הדגל שהם בעלי צבע כחול בוהק המחזיר צבע אולטרה-סגול חזק.

האבקת פרחי נר-הלילה החופי Oenothera drummondii על ידי תיקנים

עוז גולן, אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב וחוג כלנית  golanoz.me@gmail.com
אבי שמידע, המחלקה לאבולוציה, אקולוגיה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים –   avi.shmida@gmail.com
דני סימון, מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט, אוניברסיטת תל אביב dysimon@post.tau.ac.il

לראשונה אנו מדווחים על ביקורים קבועים של תיקנים (Insecta: Blattoidea) מהמין Blattella biligata  בפרחי נר-הלילה החופי אשר כנראה גורמים גם להאבקה. מיני הסוג נר-הלילה ידועים כמותאמים להאבקת רפרפים וחרקים בעלי חדק ארוך מאוד המאפשר את יניקת הצוף. גרגרי האבקה בנר-הלילה, מלוכדים ביניהם על ידי חוטי דבק צמיג הנדבק היטב לחדק הרפרף ולשערות ראשו (קשקשים). דביקות גרגירי האבקה מונעת מרוב החרקים המבקרים בפרחים לאסוף את האבקה כמזון. על כן הייתה זו הפתעה גדולה כאשר התגלה כי מין זה של תיקן מבקר בהמוניו בפרחי נר-הלילה וניזון שם בעיקר מאבקת הפרחים אך גם מעט מהצוף. הידיעות בספרות על האבקת פרחים על ידי תיקנים, נדירות ביותר ומצומצמות לאזור הטרופי בפרחים קרובי קרקע. נדונה המשמעות האבולוציונית של יחסי הגומלין בין התיקן לפרחי נר-הלילה.

פנולוגיה של הפריחה בחולות השרון

גדי פולק   מערכת כלנית gadpollak@gmail.com

 הפריחה בחברת חרוב-מצוי ואלת המסטיק בחולות מישור החוף  בשנת תשע"ו (2016-2015) הקדימה ב-6-4 שבועות את דגם הפריחה העונתי הרב-שנתי בחבל ההר הים-תיכוני, ובקיץ לא הייתה כלל פריחה בחולות. שיא הפריחה בחולות חל במחצית השנייה של פברואר ובתחילת מרץ ואילו שיא הפריחה בחבל ההר הים-תיכוני הוא בתחילת אפריל.  גל פריחה סתווי שני ששיאו באוקטובר ונובמבר כלל רק מספר קטן של מינים מעוצים. במחקר זה נבדק העיתוי, המשך והרצף של תחלופת המינים הפורחים בשני טיפוסים של כתמי צומח  בחולות החוף 1. כתמי שיחים עם עצי חרוב מצוי, 2. שטחי חולות פתוחים המאוכלסים  בצמחים עשבוניים ובבני שיח. ההבדל במשך הפריחה הכללי בין צמחים מעוצים ועשבוניים לא היה מובהק, אך  משך הפריחה הממוצע של מינים מואבקי חרקים היה ארוך מזה של מואבקי הרוח. הדיון עוסק בקשר שבין מהלך הפריחה בחולות מישור החוף לבין הדגם העונתי של המשקעים, ובהשפעה של מורשת אבולוציונית-פילוגנטית ופעילות מאביקים על הדגם העונתי של הפריחה. לסיכום מודגשת החשיבות של הכרה מפורטת של הספקטרום והרצף  של הפריחה באתר מקומי על מנת לנתח ולהבין את הגורמים המשפיעים עליהם.

שונות ביבול וייצור צוף, והשפעתם על ביקורי מאביקים ברוזמרין רפואי Rosmarinus officinalis, שיח ים-תיכוני

תמר קיסר  החוג לביולוגיה וסביבה, אוניברסיטת חיפה – אורנים  tkeasar@gmail.com
עדי שדה  מו"פ דרום, חוות הבשור  adisadeh.a.s@gmail.com
אבי שמידע  מחלקה לאבולוציה, סיסטמטיקה והתנהגות והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית, ירושלים avi.shmida@gmail.com

פרחים שונים, הגדלים על אותו הצמח, מכילים לעתים קרובות כמויות שונות מאוד של צוף. הבדלים אלה עשויים לנבוע מפעילות שיחור מזון של חרקים מאביקים בפרחי הצמח. לחלופין, הם עשויים לשקף את השפעתה של הברירה הטבעית, המקנה יתרון לשונות גבוהה בייצור צוף בין פרחים. שונות זו צפויה לקצר את רצף הביקורים של מאביקים 'שונאי-סיכון' בצמח יחיד, לגרום להם לעבור לצמח שכן ובכך להפחית את הסיכון להאבקה עצמית. במחקר זה בדקנו את תרומתם של המאביקים ושל הצמחים עצמם לשונות ביבול הצוף בשיח רוזמרין רפואי Rosmarinus officinalis (משפחת השפתניים), המואבק בעיקר על ידי דבורים. מדדנו את קצב ייצור הצוף, יבול הצוף (כמות הצוף בפרחים) ואת ביקורי החרקים בשלושה צמחים מאוכלוסייה אחת במהלך 17 ימים בעונת פריחה אחת. מצאנו שונות גבוהה בקצבי ייצור הצוף (מקדם השונות=1.48), שהייתה גדולה יותר לאחר ימים גשומים. השונות ביבול הצוף הייתה גבוהה עוד יותר (CV=2.16), היא פחתה עם הטמפרטורה והתגברה עם הזמן שעבר מאז הגשם האחרון. קצב הביקורים של דבורים בפרחים פחת ככל שההבדלים ביבול הצוף בין פרחים גדלו, עלה עם העלייה במספר הפרחים הפתוחים על השיח, אבל לא הושפע מהשונות בקצב הייצור של הצוף בפרחים. דגימה חוזרת של פרחים מסומנים, שרוקנו מצוף, לא הראתה מתאם מובהק בין יבולי הצוף בפרחים לבין קצבי ייצור הצוף לאחר מכן. מתוצאות אלה אנו מסיקים, ששונות גבוהה ביבול הצוף בין פרחים באותו צמח מפחיתה את מספר ביקורי הדבורים בשיח לפני שיעברו לשיח אחר. אולם לצמחים אין בקרה מלאה על שונות זו, אלא היא מווסתת בעיקר על ידי שיחור המזון של המאביקים. הבקרה החלקית של מאביקים על השונות בכמויות הצוף צפויה להפחית את היתרון האבולוציוני לצמח מיצירת הבדלים בגמול הצוף בין פרחים שונים על אותו צמח.

ניתוח דגמי פריחה בגלבוע

שאול אביאל, שדה אליהו aviel@biobee.com
איתן שפירא, עין הנציב  etan@hanatziv.org.il
גדי פולק, מערכת כלנית   gadpollak@gmail.com
בסקר שנערך במהלך שתי עונות פריחה נמצא ששיא הפריחה במרומי הגלבוע הוא חורפי-אביבי, אך משתנה משנה לשנה. דגם פיזור המשקעים על פני עונות הגשם  ומהלך הטמפרטורות בחודשי החורף והאביב משפיעים על שיעורי הפריחה, העיתוי של שיא הפריחה ועל משך זמן הפריחה הממוצע של מיני הצמחים – יותר מאשר כמות המשקעים המוחלטת. משך הפריחה הממוצע של הצמחים העשבוניים קצר יותר מזה של הצמחים המעוצים וממוקד בסוף החורף ובאביב (חודש מרץ ותחילת אפריל). הפריחה  בקיץ ובסתיו היא בעיקרה של מינים מעוצים.