Tag Archives: בתי גידול לחים

סקר אקליפטוסים בבקעת בית צידה (בטיחה)

דבורה שיצר  dshizer@gmail.com

עצי אקליפטוס המקור  ותיקים בני 100-45 שנה מהווים מרכיב משמעותי וחשוב בנוף השטחים הפתוחים בבקעת בית צידה (בטיחה), המוגדרת כשמורת טבע מוצעת ומהווה אזור טיולים ייחודי ואהוב. בעקבות כריתה מסיבית של עצים ביוזמת רשות הטבע והגנים, נערך בסתיו 2016 סקר שנועד לברר את מספר עצי האקליפטוס ותפוצתם בבקעה ואת מספר העצים שנכרתו. בתחום הסקר נמנו מעל 1000 עצים ותיקים, שקוטר גזעם עולה על 50 ס"מ, מתוכם 700 שקוטר גזעם עולה על 1 מ'. בצידם נמנו .יותר מ-1000 עצים שקוטר גזעם קטן-מ-50 ס"מ שאמורים להיות חשודים כזריעים (עצים מוברים). רוב העצים הצעירים נמצאו בסביבתם הקרובה של עצים ותיקים. בנוסף נמנו 837 גדמים, מהם 579 שקוטרם עולה על  0.5 מ', ו- 258 שקוטרם קטן מ-50 ס"מ, כלומר נכרתו יותר מפי שניים עצים ותיקים מאשר  צעירים. כמו כן נמצאו 166 עצים שנגזמו ועוצבו בצורת עמוד. לא נמצאה אף חורשת אקליפטוס אחת שהתפתחה במנותק מחורשות ותיקות.  לא נמצאה העדפה של אקליפטוסים ותיקים או צעירים לבית גידול לח או אחר וככל הנראה הם גדלים במקומות בהם ניטעו. על כן, אין הצדקה לראות בהם כאן איום על הצומח הטבעי. כמו כן, לפי דגם פיזור הגדמים בשטח לא ניתן לזהות צידוק לשיקול בטיחותי בכריתת עצים ותיקים ולעיצוב אחרים בצורת עמוד.

מבט חדש על מיני המלוח החד-שנתיים בישראל בעקבות מציאת אתר חדש של מלוח קטן-פרחים

אבי שמידע,  כלנית, המחלקה לאבולוציה ואקולוגיה והמרכז לרציונליות, האוניברסיטה העברית ירושלים avi.shmida@gmail.com
עוז גולן,
אפקה – המכללה האקדמית להנדסה בתל-אביב וחוג כלנית    golanoz.me@gmail.com
חוה להב, החברה להגנת הטבע וחוג כלנית  haval@netvision.net.il

בישראל גדלים 4 מינים חד-שנתיים של מלוח הצומחים לגובה בבתי גידול לחים ובאשפתות, אשר תפוצתם הגיאוגרפית היא אירו-סיבירית ומגלים נטייה לפלשנות. מביניהם המין הנפוץ בארץ הוא מלוח פושט. במאמר נדונים המאפיינים, הזהות והימצאם בישראל של הטקסונים מלוח מפושק, מלוח דיוויס, מלוח פושט ושל מלוח קטן-פרחים, אשר כמה אוכלוסיות שלו נמצאו בארץ בשנים האחרונות. לדעת המחברים מלוח דיוויס בישראל אינו אלא זן של מלוח פושט ואין להתייחס אליו כמין עצמאי. מצוינים גם הטקסונים אשר זוהו ותוארו בארץ בטעות. התכונות הדיאגנוסטיות לזיהוי המינים הללו בישראל הן תכונות הפרי, סידור התפרחות והפרחים ודרך ההפצה של הזרעים, בעוד שצורת העלים מאד וריאבילית ואינה מהווה סימן אמין להגדרה. מוצגת טבלה של כל מיני המלוח שנזכרו בארץ עם הסימנים הדיאגנוסטיים החשובים להגדרתם.

חומעת החוף הנדירה נמצאה בשני אתרים במישור החוף

דרור מלמד  nivnav@012.net.il
אורי פרגמן-ספיר  הגן הבוטני האוניברסיטאי, ירושלים ofragman@013.net
זלמן באומוול   zalmanpen@gmail.com

חומעת החוף .Rumex maritimus L היא צמח נדיר בישראל ויש המחשיבים אותו כצמח  מסופק. הצמח דומה דמיון רב לחומעה משוננת ונבדל בעיקר בצורת בסיסי העלים התחתונים ומבנה קשוות עלי העטיף הפורה. לאחרונה נמצאו ריכוזים בני עשרות פרטים מפותחים בגדות נחל אלכסנדר ובקרבת בריכת יער ליד חדרה. הממצאים מתוארים להלן ונדונה השאלה האם חומעת החוף היא מין ברור בישראל או שהיא וריאנט של חומעה משוננת. הצמח מתויג כאן כצמח אדום בסכנת הכחדה בארץ.

הסוג אמברוסיה בישראל (כולל מגדיר)

הגר לשנר  מנהלת האוסף – העשביה, אוספי הטבע הלאומיים באוניברסיטה העברית  hagarv@savion.huji.ac.il

בסוג אמברוסיה כחמישים מינים ושישה מתוכם ידועים כיום בישראל. אמברוסיה ימית  גדלה בר ומוגדר כמין בסכנת הכחדה בישראל. בעשורים האחרונים תועדו בארץ ארבעה (או חמישה) מינים גרים שמוצאם בצפון-אמריקה. מינים אלה הם פולשים, משתלטים על בתי-גידול לחים ומהווים סכנה אמיתית לצומח הטבעי בבתי גידול אלה. סיכון נוסף נשקף לבריאות הציבור מגרגרי האבקה האלרגניים. הכתבה מתארת את הסוג ומציגה מגדיר למינים הגדלים בארץ.