Tag Archives: בקעת גובתה

סיכום השתלמות חוג כלנית למקווי-מים בגולן ולמרגלות החרמון

אבי שמידע ,  חוג כלנית והמרכז לרציונליות,האוניברסיטה העברית בירושלים – avi.shmida@gmail.com
דרור מלמדחוג כלנית – nivnav@012.net.il 
אורי פיק ,  מכון וויצמן למדע וחוג פרפרי ישראל –  uri.pick@weizmann.ac.il , pickronni@yahoo.com,

בהשתלמות כלנית למקווי-מים בגולן התמקדנו בלימוד בתי-הגידול הלחים השונים בגולן ואזור מרגלות החרמון ולימוד הצמחיה שמלווה אותם; טיילנו לאורך מסילים , שלוליות חורף עונתיות וגם חצינו אחו דגניים ונחלים זורמים במסיל אורטל. ניסינו ללמוד את שלושת משפחות החד-פסיגיים השולטות במעונות לחים שאינם מוצפים – הדגניים, הגומאיים והסמריים וגם התוודענו לגלדת צמחי-מים טבולים אשר חייבים לנבוט בשטח שאינו מוצף מים אך את רוב חייהם מבלים בגוף המים: טובענית קטומה, נהרונית חוטית, ספלילה מצויה, כף-צפרדע וקבוצת נורית המים. התמקדנו בשלוליות חורף רדודות המתייבשות כבר בחודש יוני ובהם מצאנו שלל מינים חד-שנתיים: דמסון כוכבני, שנית שוות-שיניים, עוקץ-עקרב שרוע, עטיינית דו-אבקנית ועטיינית ארוכה, לשישית מקומטת וחרחבינה טובענית. קינחנו בטיול רגלי מרום רכס נמרוד אל בקעת גובתה שם שלטו באחו דמוי קווקזי – בן-אפר מצוי, סיסנית הביצות ושלשית מצהיבה. באחו של בקעת גובתה צמחים רבים נדירים ו"אדומים" של בתי-גידול לחים אשר היו בסוף פריחה או ראינום בפריחה בהשתלמות הקודמת בחודש מאי: תלתן הביצות, ת.זוחל, סמר אפרפר, סחלב ריחני, שפתן מצוי ת.מ.דפני, ורד צידוני, זנב-שועל ביצתי ונורית קושטא.

תודתנו נתונה לחברינו הצלמים שתעדו את הטבע והפרחים בתחנות ההשתלמות ושלחו אלינו "מפרי מצלמתם": איתן שפירא,  חוה להב, נוגן צברי, טניה מלישנסקי וטליה אורון. תודה מיוחדץ לנהגנו דודו מחברת טיולי כנרת ששהה עמנו עד תשע בערב , נהג בזהירות והניחותא והגיע עמנו , גם קצת בדרכים משובשות לכל אתרי ההשתלמות.

דבורנית חרטומנית ת.מ. החרמון – דבורנית חדשה לישראל

דבורנית החרטומים, ת.מ. החרמון. צילם: עוז גולן©

אסף שיפמן,  מושב מרחביה  –   asafshifman@gmail.com

עוז גולן,  חוג כלנית  –      golanoz.me@gmail.com

דבורנית חרטומנית .Ophrys scolopax Cav. ידועה מהחלק המערבי של אגן הים התיכון. היא נפוצה בדרום פורטוגל, דרום ספרד, דרום צרפת ובארצות המגרב. המין מתאפיין בשפית  מאורכת דמוית ג'רה (מן קנקן שרוחבו המכסימלי הוא בחציו העליון), בעלי עטיף בצבע סגול או לילך, בעלה עטיף חיצוני אמצעי (העלה הדורסלי,  עליון) שנוטה לאחור ובעלי עטיף פנימי דקים וארוכים יחסית. בגבולות תחום התפוצה שפורט לעיל. זהו מין חדש לישראל המצטרף ל-11 מיני דבורניות בר הגדלות בארצנו (שיפמן 2017).
השם חרטומנית ניתן לה כבר בשנת 1793 על ידי Cavanilles   על שום צורת השפית וצבע השפית החלודי המזכירים את העוף "חרטומן היערות"   Scolopax rusticolaהמוכר מיערות אירופה. מוכרים כיום כמה תתי מין של הדבורנית החרטומנית אותם נזכיר בהמשך המאמר.